Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Dann soll er das Ganze nach Rabbi Elasar, Sohn des Rabbi Schimon, erklären! Vielleicht sagt Rabbi Elasar, Sohn des Rabbi Schimon, es dort nur bei untauglich gewordenen Heiligtümern, die stark genug sind, dass ihr Auslösegeld [die Heiligkeit] annimmt; beim Erstgeborenen aber, das nicht stark genug ist, dass sein Auslösegeld [sie] annimmt, nicht.
ולוקמה כולה כר' אלעזר ברבי שמעון דילמא עד כאן לא קאמר ר' אלעזר בר' שמעון התם אלא פסולי המוקדשין דאלימי למיתפס פדיונו אבל בכור דלא אלים למיתפס פדיונו לא
Und hält Rabbi Elasar, Sohn des Rabbi Schimon, nichts von [der Mischna]: Alle untauglich gewordenen Heiligtümer werden auf dem Fleischmarkt verkauft und nach dem Pfund gewogen? Demnach ist es, da es für das Heiligtum Gewinn gibt, erlaubt!
ור' אלעזר ברבי שמעון לית ליה כל פסולי המוקדשין נמכרין באיטליז ונשקלין בליטרא אלמא דכיון דאיכא רווחא להקדש שרי לה
Raw Mari, der Sohn Raw Kahanas, sagte: Was die Haut verbessert, ist eine Minderung am Fleisch. Im Westen sagt man im Namen Rabinas: Weil es aussieht, als verrichte man Arbeit mit Heiligtümern.
אמר רב מרי בריה דרב כהנא מה שמשביח בעור פגם בבשר במערבא משמיה דרבינא אמרי מפני שנראה כעובד עבודה בקדשים
MISCHNA: Einem Erstgeborenen, das von Blutandrang befallen ist, lässt man nicht zur Ader, selbst wenn es [daran] stirbt – Worte Rabbi Jehudas. Die Weisen sagen: Er soll ihm zur Ader lassen, nur darf er ihm keinen Makel beibringen; hat er ihm einen Makel beigebracht, so darf er es nicht deswegen schlachten. Rabbi Schimon sagt: Er soll ihm zur Ader lassen, auch wenn er ihm dadurch einen Makel beibringt.
מתני׳ בכור שאחזו דם אפי' מת אין מקיזין לו דם דברי רבי יהודה וחכ"א יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחט עליו ר"ש אומר יקיז אע"פ שהוא עושה בו מום:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Einem Erstgeborenen, das von Blutandrang befallen ist, lässt man an einer Stelle zur Ader, an der man ihm keinen Makel beibringt, man lässt ihm aber nicht an einer Stelle zur Ader, an der man ihm einen Makel beibringt – Worte Rabbi Meirs.
גמ׳ ת"ר בכור שאחזו דם מקיזין לו את הדם במקום שאין עושים בו מום ואין מקיזין לו את הדם במקום שעושין בו מום דברי רבי מאיר
Die Weisen sagen: Auch an einer Stelle, an der man ihm einen Makel beibringt, nur darf man es nicht wegen dieses Makels schlachten. Rabbi Schimon sagt: Man schlachtet es sogar wegen dieses Makels. Rabbi Jehuda sagt: Selbst wenn es stirbt, lässt man ihm nicht zur Ader.
וחכ"א אף במקום שעושה בו מום ובלבד שלא ישחט על אותו המום ר"ש אומר אף נשחט על אותו המום ר' יהודה אומר אפי' מת אין מקיזין לו את הדם
Rabbi Elasar lehrte es seinem Sohn – manche sagen: Rabbi Chija seinem Sohn: Wie der Streit hier, so ist der Streit beim Fass mit Teruma; denn wir haben gelernt: Bei einem Fass mit Teruma, bei dem ein Zweifel der Unreinheit entstanden ist, sagt Rabbi Elieser: Stand es an einem ungeschützten Ort, soll er es an einen geschützten Ort stellen; war es unbedeckt, soll er es bedecken.
מתני ליה ר' אלעזר לבריה ואמרי לה ר' חייא לבריה כמחלוקת כאן כך מחלוקת בחבית של תרומה דתנן חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה ר"א אומר אם היתה במקום התורפה יניחנה במקום המוצנע אם היתה מגולה יכסנה
Rabbi Jehoschua sagt: Stand es an einem geschützten Ort, soll er es an einen ungeschützten Ort stellen; war es bedeckt, soll er es aufdecken. Rabban Gamliel sagt: Er soll damit nichts Neues anfangen.
רבי יהושע אומר אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום התורפה אם היתה מכוסה יגלנה רבן גמליאל אומר לא יחדש בה דבר
Woher [weißt du das]? Vielleicht sagt Rabbi Meir es nur dort, weil man mit eigenen Händen handelt; hier aber, wo es [nur] mittelbar [geschieht], ist er der Ansicht Rabbi Jehoschuas.
ממאי דלמא עד כאן לא קאמר ר"מ התם דקא עביד בידים אבל הכא דגרמא כרבי יהושע סבירא ליה
Und vielleicht sagt Rabbi Elieser es nur dort, weil vielleicht Elia kommen und es für rein erklären wird; hier aber, wo es stirbt, wenn man es lässt, ist er der Ansicht der Rabbanan.
ועד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם אלא שמא יבא אליהו ויטהרנה אבל הכא דאי שביק ליה מיית כרבנן סבירא ליה
Und vielleicht sagen die Rabbanan es nur hier, weil es stirbt, wenn man es lässt; dort aber, wo vielleicht Elia kommen und es für rein erklären wird, sind sie der Ansicht Rabbi Eliesers. Und vielleicht sagt Rabbi Jehuda es nur hier, weil man mit eigenen Händen handelt; dort aber, wo es [nur] mittelbar [geschieht], ist er der Ansicht Rabbi Jehoschuas.
ועד כאן לא קאמרי רבנן הכא דאי שביק ליה מיית אבל התם שמא יבא אליהו ויטהרנה כר' אליעזר סבירא להו ועד כאן לא קאמר ר' יהודה הכא דקא עביד בידים אבל התם דגרמא כרבי יהושע ס"ל
Und vielleicht sagt Rabban Gamliel es nur dort, weil vielleicht Elia kommen und es für rein erklären wird; hier aber, wo es stirbt, wenn man es lässt, ist er der Ansicht der Rabbanan.
וע"כ לא קאמר רבן גמליאל התם דשמא יבא אליהו ויטהרנה אבל הכא דאי שביק ליה מיית כרבנן ס"ל
Und außerdem: Hier streiten sie über Verse, und dort streiten sie über Verse. [Hier:] Denn Rabbi Chija bar Abba sagte im Namen Rabbi Jochanans: Alle stimmen überein, dass, wer [ein Speiseopfer] nach einem, der es gesäuert hat, säuert, schuldig ist; denn es steht geschrieben: „Es soll nicht gesäuert gebacken werden“ (Lev 6,10), „und es soll nicht gemacht werden“ (Lev 2,11);
ועוד הכא בקראי פליגי והכא בקראי פליגי דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב דכתיב (ויקרא ו, י) לא תאפה חמץ ולא תעשה
[und] dass, wer nach einem, der kastriert hat, kastriert, schuldig ist; denn es steht geschrieben: „Zerquetscht, zerstoßen, abgerissen und abgeschnitten“ (Lev 22,24): Wenn er schon für ‚abgeschnitten‘ schuldig ist, dann nicht erst recht für ‚abgerissen‘? Vielmehr [kommt es], um ‚abgerissen‘ nach ‚abgeschnitten‘ einzubeziehen, dass er schuldig ist.
במסרס אחר מסרס שהוא חייב דכתיב (ויקרא כב, כד) ומעוך וכתות ונתוק וכרות אם על כורת חייב על נותק לא כל שכן אלא להביא נותק אחר כורת שהוא חייב
Sie streiten nur über den, der einem mit Makel behafteten einen Makel beibringt: Rabbi Meir meint: „Keinerlei Makel soll an ihm sein“ (Lev 22,21); und die Rabbanan meinen: „Fehlerlos soll es sein zum Wohlgefallen“ (Lev 22,21).
לא נחלקו אלא במטיל מום בבעל מום דר"מ סבר כל מום לא יהיה בו ורבנן סברי (ויקרא כב, כא) תמים יהיה לרצון
Und Rabbi Meir – was macht er mit diesem „fehlerlos soll es sein zum Wohlgefallen“? Er braucht es, um ein von Anfang an mit Makel behaftetes auszuschließen.
ורבי מאיר האי תמים יהיה לרצון מאי עביד ליה מיבעי ליה למעוטי בעל מום מעיקרו
Vielmehr, um untauglich gewordene Heiligtümer nach ihrer Auslösung auszuschließen. Man könnte meinen, da sie zur Schur und zur Arbeit verboten sind, seien sie auch hinsichtlich der Makel verboten; daher lässt er uns hören [dass nicht].
אלא למעוטי פסולי המוקדשין לאחר פדיונן סד"א הואיל ואסירי בגיזה ועבודה במומין נמי ליתסרו קמ"ל
Auch für die Rabbanan steht doch geschrieben: „Keinerlei Makel soll an ihm sein“! – Das kommt für die mittelbare Verursachung; denn es wurde gelehrt: „Ein Makel soll nicht an ihm sein“ – daraus habe ich nur,
רבנן נמי הכתיב כל מום לא יהיה בו לגרמא הוא דאתי דתניא מום לא יהיה בו אין לי
Original: Bekhorot 33b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.