GEMARA: Bei allen untauglich gewordenen Heiligtümern fällt der Nutzen dem Heiligtum zu. Wann? Wollte man sagen, nach seiner Auslösung – ‚der Nutzen fällt dem Heiligtum zu‘? Der Nutzen gehört doch den Eigentümern!
גמ׳ כל פסולי המוקדשין הנאתן להקדש אימת אילימא לאחר פדיונו הנאתן להקדש הנאתן דבעלים הוא
Das ist gut nach dem, der sagt, Altarheiligtümer waren nicht in [der Pflicht zum] Hinstellen und Schätzen einbegriffen; aber nach dem, der sagt, sie waren in Hinstellen und Schätzen einbegriffen, was ist da zu sagen?
הניחא למאן דאמר קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה אלא למאן דאמר היו בכלל העמדה והערכה מאי איכא למימר
Denn da der Meister ihnen erlaubt hat, dass sie auf dem Fleischmarkt verkauft, auf dem Fleischmarkt geschlachtet und nach dem Pfund gewogen werden, löst man sie von vornherein teurer aus.
Außer dem Erstgeborenen und dem Zehnten, bei denen der Nutzen den Eigentümern zufällt. Verständlich beim Erstgeborenen: Auf dem Fleischmarkt wird es nicht verkauft, wohl aber in seinem Haus. Aber wird der Zehnt etwa in seinem Haus verkauft?
חוץ מן הבכור ומן המעשר שהנייתן לבעלים: בשלמא בכור באיטליז הוא דלא מיזדבן הא בביתיה מיזדבן אלא מעשר בביתיה מי מיזדבן
Es wurde doch gelehrt: Beim Erstgeborenen heißt es: „Du sollst nicht auslösen“ (Num 18,17) – und es wird lebend verkauft; beim Zehnten heißt es: „Es soll nicht eingelöst werden“ (Lev 27,33) – und es wird weder lebend noch geschlachtet verkauft, weder fehlerlos noch mit einem Makel behaftet.
והתניא בבכור נאמר (במדבר יח, יז) לא תפדה ונמכר חי במעשר נאמר (ויקרא כז, כ) לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט לא תם ולא בעל מום
Diese Sache bereitete Raw Scheschet am Abend Schwierigkeiten, und am Morgen löste er sie aus einer Baraita: Wir haben es mit dem Viehzehnten von Waisen zu tun, und wegen der Rückgabe eines Verlorenen hat man daran gerührt.
הא מילתא איקשיא ליה לרב ששת באורתא ושנייה בקדמותא מברייתא במעשר בהמה של יתומים עסקינן ומשום השבת אבידה נגעו בה
Rabbi Idi, der Gehilfe Raw Scheschets, hatte es von ihm gehört, ging hin und sagte es im Lehrhaus, sagte es aber nicht in seinem Namen. Raw Scheschet hörte es und wurde zornig; er sagte: Wer [mich] gestochen hat, den soll ein Skorpion stechen! Und Raw Scheschet – was lag ihm daran? Denn Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Was bedeutet das, was geschrieben steht: „Ich will weilen in Deinem Zelt in den Welten“ (Ps 61,5)? Ist es denn möglich, dass ein Mensch in zwei Welten weilt?
רבי אידי סרסיה דרב ששת הוה שמעה מיניה אזל אמרה בי מדרשא ולא אמרה משמיה שמע רב ששת איקפד אמר מאן דעקיץ ליעקציה עקרבא ורב ששת מאי נפקא ליה מינה דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (תהלים סא, ה) אגורה באהלך עולמים וכי איפשר לאדם לגור בשני עולמים
Vielmehr sagte David: Herr der Welt, möge man in dieser Welt eine überlieferte Lehre aus meinem Mund sagen. Denn Rabbi Jochanan sagte im Namen von Rabbi Schimon ben Jochai: Jeder Gelehrte, aus dessen Mund man in dieser Welt eine überlieferte Lehre sagt – seine Lippen bewegen sich im Grab.
אלא אמר דוד רבונו של עולם יאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר
Und Rabbi Jizchak bar Seiri sagte: Welcher Vers [lehrt das]? „Und dein Gaumen ist wie der gute Wein, der meinem Geliebten glatt eingeht, der die Lippen der Schlafenden bewegt“ (Hld 7,10) – wie ein Haufen Trauben: Wie ein Haufen Trauben, sobald ein Mensch ihn berührt, [von selbst] fließt, so bewegen sich auch bei den Gelehrten, sobald jemand eine überlieferte Lehre aus ihrem Mund sagt, die Lippen im Grab.
ואמר רבי יצחק בר זעירי מאי קראה (שיר השירים ז י) וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים ככומר של ענבים מה כומר של ענבים כיון דאדם נוגע בו דובב אף תלמידי חכמים כיון שאדם אומר דבר שמועה מפיו דובבות שפתיו בקבר
Was ist die Baraita? Denn es wurde gelehrt: Den Viehzehnten von Waisen verkauft man; und Viehzehnten, den sie geschlachtet haben, bezieht man [im Preis] in seine Haut, sein Fett, seine Sehnen und seine Hörner ein.
מאי ברייתא דתניא מעשר בהמה של יתומים מוכרין אותו ומעשר בהמה ששחטו מבליעו בעורו בחלבו ובגידו ובקרניו
Daraus folgt, dass [den eines] Erwachsenen [man] nicht durch Einbeziehen [verkauft]. Worin unterscheidet sich das von dem, was gelehrt wurde: Wer im Siebentjahr von seinem Gefährten einen Lulaw kauft, dem gibt dieser den Etrog als Geschenk, weil er ihn im Siebentjahr nicht kaufen darf.
מכלל דגדול בהבלעה לא מאי שנא מהא דתניא הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה לפי שאינו רשאי ללוקחו בשביעית
Und wir erörterten es: Wollte er ihm [den Etrog] nicht als Geschenk geben, was dann? Und Raw Huna sagte: Er bezieht den Preis des Etrogs in den Lulaw ein.
והוינן בה לא רצה ליתן לו במתנה מאי ואמר רב הונא מבליע לו דמי אתרוג בלולב
Rawa sagte: Wenn dem so ist, wozu brauche ich zweimal ‚Viehzehnten‘? Vielmehr sagte Rawa, so sagt er: Den Viehzehnten von Waisen verkauft man auf gewöhnliche Weise; und Viehzehnten eines Erwachsenen, den sie geschlachtet haben, bezieht man [im Preis] in seine Haut, sein Fett, seine Sehnen und seine Hörner ein.
אמר רבא א"כ מעשר בהמה תרי זמני למה לי אלא אמר רבא הכי קאמר מעשר בהמה של יתומים מוכרין אותו כדרכו ומעשר בהמה דגדול ששחטו מבליעו בעורו בחלבו בגידו ובקרניו
Rawa sagte: Woher sage ich es? Denn es steht geschrieben: „So sollen es und sein Eingetauschtes heilig sein, es soll nicht eingelöst werden“ (Lev 27,33).
אמר רבא מנא אמינא לה דכתיב (ויקרא כז, לג) והיה הוא ותמורתו יהיה קודש לא יגאל
Wann bewirkt es einen Tausch? Zu Lebzeiten. Wann wird es nicht eingelöst? Zu Lebzeiten. Demnach wird es nach dem Schlachten eingelöst. Und die Rabbanan haben [das Verbot] nach dem Schlachten wegen [des Falles] vor dem Schlachten verordnet.
אימתי עושה תמורה מחיים אימתי אינו נגאל מחיים הא לאחר שחיטה נגאל ורבנן ההוא דגזרו לאחר שחיטה אטו לפני שחיטה
Bei einer Sache, die zu Lebzeiten geschätzt wird, haben die Rabbanan [es] nach dem Schlachten wegen [des Falles] vor dem Schlachten verordnet;
דבר הנישום מחיים גזור רבנן לאחר שחיטה אטו לפני שחיטה
Original: Bekhorot 31b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.