Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2Einwand 1Beweis 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
es im Wesentlichen nicht zur Sühne kommt, schiebt man es hinaus? Oder vielleicht, da auch das Brandopfer für [die Unterlassung] eines Gebotes sühnt, schiebt man es nicht hinaus?
דעיקר לאו לכפרה אתי משהי לה או דלמא כיון דעולה נמי מכפרא אעשה לא משהי לה
Komm und höre: Wer Wolle von einem makellosen Erstgeborenen ausrupft – auch wenn danach ein Makel an ihm entstand und man es schlachtete, ist [sie] verboten. Der Grund ist, dass er [sie] ausgerupft hat; wurde sie aber [von selbst] ausgerupft, ist sie erlaubt; und um so mehr beim Brandopfer, das man nicht hinausschiebt.
ת"ש התולש צמר מבכור תם אע"פ שנולד בו מום שחטו אסור טעמא דתולש הא נתלש שרי וכל שכן עולה דלא משהי לה
Dasselbe gilt, dass es auch, wenn sie [von selbst] ausgerupft wurde, verboten ist; und dass er „ausrupft“ lehrt, [geschieht], um dir die Kraft Akawjas kundzutun, dass es bei einem Makelbehafteten sogar beim Ausrupfen erlaubt ist.
הוא הדין אפילו נתלש נמי אסור והאי דקתני תולש להודיעך כחו דעקביא דבבעל מום אפילו בתולש נמי שרי
Wir haben doch aber „ausgefallen“ gelernt! – [Dort] lehrte er „ausgefallen“, um dir die Kraft der Rabbanan kundzutun; [hier] lehrte er „ausrupft“, um dir die Kraft Akawjas kundzutun.
„Herabhängende Wolle“ usw.: Was ist „nicht mit der Schur gesehen“? Rabbi Elasar sagte im Namen Resch Lakischs: Alles, dessen Wurzel zu seiner Spitze hin umgewendet ist. Raw Natan bar Oschaja sagte: Alles, was sich nicht mit der Schur zusammendrücken lässt.
צמר המדולדל כו': היכי דמי אינו נראה עם הגיזה אמר רבי אלעזר אמר ריש לקיש כל שעיקרו הפוך כלפי ראשו רב נתן בר אושעיא אמר כל שאינו מתמעך עם הגיזה
Und Resch Lakisch – was ist der Grund, dass er nicht wie Raw Natan bar Oschaja sagt? Rabbi Ila sagte: Resch Lakisch ist der Ansicht: Weil es keine Schur ohne herabhängende Haare gibt.
וריש לקיש מאי טעמא לא אמר כרב נתן בר אושעיא אמר רבי אילעא קסבר ריש לקיש לפי שאי אפשר לגיזה בלא נימין המדולדלות:
MISCHNA: Wie lange müssen Israeliten sich mit dem Erstgeborenen abgeben? Beim Kleinvieh dreißig Tage und beim Großvieh fünfzig Tage. Rabbi Jose sagt: Beim Kleinvieh drei Monate. Sagte der Kohen innerhalb der Frist zu ihm: Gib es mir, so soll er es ihm nicht geben. Ist es aber makelbehaftet und er sagte zu ihm: Gib es mir, damit ich es esse, ist es erlaubt. Und zur Zeit des Heiligtums, wenn es makellos war und er zu ihm sagte: Gib, damit ich es darbringe, ist es erlaubt.
מתני׳ עד כמה ישראל חייבין ליטפל בבכור בדקה שלשים יום ובגסה חמשים יום ר' יוסי אומר בדקה שלשה חדשים אמר לו הכהן בתוך הזמן תנהו לי הרי זה לא יתננו לו ואם בעל מום הוא ואמר לו תנהו לי שאוכלנו מותר ובשעת המקדש אם היה תמים אמר לו תן ואקרבנו מותר
Das Erstgeborene wird Jahr um Jahr gegessen, ob makellos oder makelbehaftet, denn es heißt: „Vor dem Ewigen, deinem Gott, sollst du es essen, Jahr um Jahr“ (Dtn 15,20). Ist ihm innerhalb seines Jahres ein Makel entstanden, darf man es die ganzen zwölf Monate behalten; nach zwölf Monaten darf man es nur [noch] dreißig Tage behalten.
הבכור נאכל שנה בשנה בין תם בין בעל מום שנאמר (דברים טו, כ) לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש לאחר י"ב חדש אינו רשאי לקיימו אלא ל' יום:
GEMARA: Woher diese Dinge? Raw Kahana sagte: Denn der Vers sagt: „Den Erstgeborenen deiner Söhne sollst du mir geben. So sollst du es mit deinem Kleinvieh machen“ (Ex 22,28–29).
גמ׳ מנה"מ אמר רב כהנא דאמר קרא (שמות כב, כח) בכור בניך תתן לי כן תעשה לצאנך
Es wurde ebenso gelehrt: „Den Erstgeborenen deiner Söhne sollst du mir geben. So sollst du es mit deinem Kleinvieh machen“ – man könnte meinen, auch mit deinem Rind; darum lehrt [die Schrift]: „sollst du machen“ – die Schrift hat dir beim Rind ein weiteres „Machen“ hinzugefügt. Die Schrift hat es nur den Weisen übergeben.
תניא נמי הכי בכור בניך תתן לי כן תעשה לצאנך יכול אף לשורך תלמוד לומר תעשה הוסיף לך הכתוב עשייה אחרת בשורך לא מסרך הכתוב אלא לחכמים
Von hier aus sagte man: Wie lange müssen Israeliten sich mit dem Erstgeborenen abgeben? Beim Kleinvieh dreißig Tage, beim Großvieh fünfzig Tage. Rabbi Jose sagt: Beim Kleinvieh drei Monate, weil seine Pflege aufwendig ist. Es wurde gelehrt: weil seine Zähne fein sind.
מכאן אמרו עד כמה ישראל חייבין להטפל בבכור בבהמה דקה שלשים יום בגסה חמשים יום רבי יוסי אומר בדקה שלשה חדשים מפני שטפולה מרובה תנא מפני ששיניה דקות:
„Sagte der Kohen innerhalb der Frist zu ihm: Gib es mir, so soll er es ihm nicht geben“: Was ist der Grund? Raw Scheschet sagte: Weil er wie ein Kohen aussieht, der in den Tennen mithilft.
אם אמר לו הכהן בתוך הזמן תנהו לי הרי זה לא יתן לו: מאי טעמא אמר רב ששת מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות
Die Rabbanan lehrten: Den Kohanim, den Leviten und den Armen, die bei den Hirten, in den Tennen und in den Schlachthäusern mithelfen, gibt man Teruma und Zehnten nicht als ihren Lohn; und wenn man es tut, haben sie [sie] entweiht, und über sie sagt die Schrift: „Ihr habt den Bund Levis verdorben“ (Mal 2,8); und sie sagt: „Die heiligen Gaben der Kinder Israel sollt ihr nicht entweihen, damit ihr nicht sterbt“ (Num 18,32).
תנו רבנן הכהנים והלוים והעניים המסייעים בבית הרועים ובבית הגרנות ובבית המטבחים אין נותנין להם תרומה ומעשר בשכרן ואם עושין כן חיללו ועליהן הכתוב אומר (מלאכי ב, ח) שחתם ברית הלוי ואומר (במדבר יח, לב) ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו
Was [soll] „und sie sagt“? Wenn du sagst, [darauf steht] keine Todesstrafe, so komm und höre: „Die heiligen Gaben der Kinder Israel sollt ihr nicht entweihen, damit ihr nicht sterbt.“
מאי ואומר וכי תימא מיתה לא ת"ש ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו
Und die Weisen wollten sie bestrafen, sodass man für sie Teruma von ihrem Eigenen absondern solle. Und weshalb haben sie sie nicht bestraft? Man könnte dazu kommen, vom Befreiten für das Pflichtige abzusondern.
ובקשו חכמים לקונסן ולהיות מפרישין עליהן תרומה משלם ומפני מה לא קנסום דלמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב
Original: Bekhorot 26b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.