Auch nach Rabbi Schimon steht bei ihnen „Gazelle und Hirsch“ geschrieben.
לר' שמעון נמי צבי ואיל כתיב בהו
Bechorot 12b בכורות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 3Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Sie fragten: Darf man mit Vieh des Siebtjahres auslösen?
איבעיא להו מהו לפדות בבהמת שביעית
Bei einem sicheren [Erstwurf] brauchst du nicht zu fragen: „Zum Essen“ (Lev 25,6) sagte der Allbarmherzige, nicht aber zum Handel. Du musst nur bei einem zweifelhaften fragen.
ודאי לא תיבעי לך לאכילה אמר רחמנא ולא לסחורה כי תיבעי לך ספק
Und nach Rabbi Schimon brauchst du nicht zu fragen, denn er kennt den zweifelhaften [Fall] nicht. Du musst nur nach Rabbi Jehuda fragen.
ואליבא דרבי שמעון לא תיבעי לך דלית ליה ספק כי תיבעי לך אליבא דרבי יהודה
Wie ist es? Da er ein Lamm aussondert und es ihm selbst gehört, wenden wir „zum Essen“ darauf an; oder vielleicht: Da [der Erstwurf], solange er sein Verbot nicht aufhebt, nicht erlaubt ist, gleicht es dem Handel?
מאי כיון דמפריש טלה והוא לעצמו לאכלה קרינא ביה או דילמא כיון דכמה דלא מפקע איסוריה לא מישתרי כסחורה דמי
Komm und höre, denn Raw Chisda sagte: Mit Vieh des Siebtjahres löst man nicht den sicheren [Erstwurf] aus, aber man löst damit den zweifelhaften aus.
ת"ש דא"ר חסדא בהמת שביעית אין פודין בה את הודאי אבל פודין בה את הספק
Und Raw Chisda sagte: Vieh des Siebtjahres ist von der Erstgeburt befreit und zu den [Priester]gaben verpflichtet.
ואמר רב חסדא בהמת שביעית פטורה מן הבכורה וחייבת במתנות
Von der Erstgeburt befreit – „zum Essen“ sagte der Allbarmherzige, nicht aber zum Verbrennen; und zu den Gaben verpflichtet – denn darauf wenden wir „zum Essen“ an.
פטורה מן הבכורה לאכלה אמר רחמנא ולא לשריפה וחייבת במתנות דלאכלה קרינא בה
Man wandte ein: Wer vom Teig des Siebtjahres isst, bevor seine Teighebe abgehoben wurde, ist des Todes schuldig.
מיתיבי האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חייב מיתה
Und warum? Da sie, falls sie unrein würde, zum Verbrennen bestimmt ist – „zum Essen“ sagte der Allbarmherzige, nicht aber zum Verbrennen!
ואמאי כיון דאילו מטמיא בת שריפה היא לאכלה אמר רחמנא ולא לשריפה
Hier ist es anders, denn es steht geschrieben: „für eure Generationen“ (Num 15,21).
שאני הכא דכתיב לדורותיכם
So wird auch gelehrt: Woher [wissen wir], dass wer vom Teig des Siebtjahres isst, bevor seine Teighebe abgehoben wurde, des Todes schuldig ist? Denn es heißt: „für eure Generationen“.
תנ"ה מנין לאוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה שחייב מיתה שנאמר לדורותיכם
Soll man es doch daraus ableiten! – Dort ist das Hauptsächliche zum Essen, hier ist das Hauptsächliche zum Verbrennen.
ולגמר מינה התם עיקר לאכילה הכא עיקר לשריפה:
„Hat er ihn dem Kohen gegeben“ usw. Wir haben [hier] gelernt, was die Rabbanan lehrten: Ein Israelit, der einen Erstwurf des Esels in seinem Haus hatte, und der Kohen sagte zu ihm: Gib ihn mir, und ich löse ihn aus – so soll er ihn ihm nicht geben, es sei denn, er hat ihn vor ihm ausgelöst.
נתנו לכהן כו': תנינא להא דת"ר ישראל שהיה לו פטר חמור בתוך ביתו ואמר לו הכהן תנהו לי ואני אפדהו הרי זה לא יתנו לו אא"כ פדאו בפניו
Raw Nachman sagte im Namen von Rabba bar Abuha: Das besagt, dass die Kohanim hinsichtlich der Erstwürfe der Esel verdächtigt wurden. – Selbstverständlich! – Man hätte sagen können: Das gilt nur, wo er uns als nachlässig bekannt ist, aber im unbestimmten Fall nicht. Das lässt er uns hören: dass er sich darin eine Erlaubnis zurechtlegt.
א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה זאת אומרת נחשדו הכהנים על פטרי חמורים פשיטא מהו דתימא ה"מ היכא דמחזק לן דמיקרי אבל בסתמא לא קמ"ל דמורה בה היתירא:
MISCHNA: Wer die Auslösung eines Erstwurfs des Esels aussondert, und sie stirbt – Rabbi Elieser sagt: Man haftet für sie wie für die fünf Sela des Sohnes. Und die Weisen sagen: Man haftet nicht für sie, wie bei der Auslösung des Zweiten Zehnten.
מתני׳ המפריש פדיון פטר חמור ומת רבי אליעזר אומר חייבין באחריותו כחמש סלעים של בן וחכ"א אין חייבין באחריותו כפדיון מעשר שני
Rabbi Jehoschua und Rabbi Zadok bezeugten über die Auslösung eines Erstwurfs des Esels, die gestorben war, dass der Kohen hier nichts [bekommt]. Ist der Erstwurf des Esels gestorben – Rabbi Elieser sagt: Er soll begraben werden, und die Nutznießung des Lammes ist erlaubt. Und die Weisen sagen: Er braucht nicht begraben zu werden, und das Lamm [gehört] dem Kohen.
העיד רבי יהושע ורבי צדוק על פדיון פטר חמור שמת שאין כאן לכהן כלום מת פטר חמור ר"א אומר יקבר ומותר בהנאתו של טלה וחכ"א א"צ להקבר וטלה לכהן:
GEMARA: Raw Josef sagte: Was ist der Grund des Rabbi Elieser? Denn es steht geschrieben: „Doch auslösen sollst du“ usw. (Num 18,15): Wie man für das Erstgeborene des Menschen haftet, so haftet man auch für das Erstgeborene des unreinen Viehs.
גמ׳ אמר רב יוסף מ"ט דר' אליעזר דכתיב (במדבר יח, טו) אך פדה תפדה וגו' מה בכור אדם חייב באחריותו אף בכור בהמה טמאה חייב באחריותו
Abaje sagte zu ihm: Oder: Wie das Erstgeborene des Menschen zur Nutznießung erlaubt ist, so ist auch das Erstgeborene des unreinen Viehs erlaubt? Und wenn du sagst: So ist es auch – wir haben doch gelernt: Ist der Erstwurf des Esels gestorben, sagt Rabbi Elieser: Er soll begraben werden. Was [heißt] „er soll begraben werden“? Doch wohl, dass er zur Nutznießung verboten ist!
א"ל אביי אי מה בכור אדם מותר בהנאה אף בכור בהמה טמאה מותר וכי תימא ה"נ והתנן מת פטר חמור רבי אליעזר אומר יקבר מאי יקבר לאו דאסור בהנאה
Nein: Er soll begraben werden wie das Erstgeborene eines Menschen. – Braucht denn beim Menschen [nur] ein Erstgeborener ein Begräbnis, ein gewöhnlicher braucht kein Begräbnis?
לא יקבר כבכור אדם אלא אדם בכור הוא דבעי קבורה פשוט לא בעי קבורה
Und ferner wird gelehrt: Rabbi Elieser gibt zu bei einem Israeliten, der einen zweifelhaften Erstwurf des Esels in seinem Haus hat, dass er ein Lamm für ihn aussondert, und es gehört ihm.
ועוד תניא מודה ר' אליעזר בישראל שיש לו ספק פטר חמור בתוך ביתו שמפריש טלה עליו והוא שלו
Vielmehr sagte Rawa: Der Vers sagt: „Doch auslösen sollst du“ – hinsichtlich der Auslösung habe ich sie verglichen, aber nicht hinsichtlich einer anderen Sache.
אלא אמר רבא אמר קרא אך פדה תפדה לפדייה הקשיתיו ולא לדבר אחר
Wir haben dort gelernt: Die Schätzungen [richten sich nach dem Wert] zu ihrer Zeit; die Auslösung des Sohnes nach dreißig Tagen; die Auslösung des Erstwurfs des Esels sofort.
תנן התם הערכין בשעתן ופדיון הבן אחר שלשים יום פדיון פטר חמור לאלתר
Und die Auslösung des Erstwurfs des Esels sofort? Dagegen wirf ein: Bei Schätzungen, bei der Auslösung des Sohnes, beim Nasiräat und beim Erstwurf des Esels gibt es nicht weniger als dreißig [Tage],
ופדיון פטר חמור לאלתר ורמינהי אין בערכין ובפדיון הבן ובנזירות ובפטר חמור פחות משלשים
und man kann hinzufügen bis in Ewigkeit.
ומוסיפין עד עולם
Raw Nachman sagte: [„Sofort“ ist gesagt,] um zu sagen, dass er, wenn er ihn [sofort] ausgelöst hat, ausgelöst ist. Daraus folgt: Wenn er seinen Sohn [vorzeitig] ausgelöst hat, ist er nicht ausgelöst? Es wurde doch gesagt: Wer seinen Sohn innerhalb von dreißig Tagen auslöst – Raw sagte: Sein Sohn ist ausgelöst.
אר"נ לומר שאם פדאו פדוי מכלל דבנו אם פדאו אינו פדוי והאיתמר הפודה את בנו בתוך ל' יום רב אמר בנו פדוי
Wurde dazu nicht gesagt: Rawa sagte: Alle stimmen überein, dass sein Sohn von jetzt an nicht ausgelöst ist?
לאו איתמר עלה אמר רבא דכ"ע מעכשיו אין בנו פדוי
Original: Bekhorot 12b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.