Hier handelt es sich um einen Fall, wo er ihn geschlachtet hat, um sich daran zu üben, und [es geht] um den Streit zwischen Nimos und Rabbi Elieser.
הכא במאי עסקינן כגון ששחטו להתלמד בו ובפלוגתא דנימוס ור' אליעזר
Bechorot 10b בכורות
Aufbau der Debatte:Frage 4Einwand 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Denn es wird gelehrt: Rabbi Jose sagte: Nimos, der Bruder des Rabbi Jehoschua des Graupenmüllers, erzählte mir: Wer einen Raben schlachtet, um sich daran zu üben – sein Blut macht [für Unreinheit] empfänglich. Rabbi Elieser sagt: Schlachtungsblut macht immer empfänglich.
דתניא אמר ר' יוסי סח לי נימוס אחיו של ר' יהושע הגרסי שהשוחט את העורב להתלמד בו דמו מכשיר ר' אליעזר אומר דם שחיטה לעולם מכשיר
Rabbi Elieser – das ist doch [dasselbe wie] der erste Tanna! Vielmehr doch: Zwischen ihnen besteht [der Unterschied:] „sein Verbot ist seine Bestimmung“.
רבי אליעזר היינו תנא קמא אלא לאו איסורו חישובו איכא בינייהו
Der erste Tanna meint: Sein Blut macht anderes empfänglich, aber für [das Tier] selbst braucht es Absicht.
תנא קמא סבר דמו מכשיר לעלמא אבל לגופיה בעי מחשבה
Und Rabbi Elieser kommt, um zu sagen: Schlachtungsblut macht immer empfänglich, und selbst für [das Tier] selbst braucht es keine Absicht.
ואתא רבי אליעזר למימר דם שחיטה לעולם מכשיר ואפי' לגופיה נמי לא בעי מחשבה
Woher [weißt du das]? Vielleicht ist der Grund des Rabbi Elieser dort, dass der Rabe anders ist, da er Merkmale der Reinheit hat?
ממאי דילמא טעמא דר' אליעזר התם דשאני עורב הואיל ויש בו סימני טהרה
Und woher wissen wir, dass Merkmale der Reinheit etwas bedeuten? Denn dazu wird gelehrt: Rabbi Schimon sagte: Was ist der Grund? Weil sie Merkmale der Reinheit haben.
ומנלן דסימני טהרה מילתא היא דקתני עלה דההיא א"ר שמעון מה טעם הואיל ויש בו סימני טהרה
Und wenn du sagst: Wenn wegen der Merkmale der Reinheit, warum gerade „um sich zu üben“? Selbst [wenn er nur] zufällig [schlachtet]! – So ist es in der Tat; und [er sagt es] wegen Nimos.
וכי תימא אי משום סימני טהרה מאי איריא להתלמד אפי' להתעסק נמי אין הכי נמי ומשום נימוס
Er wandte gegen ihn ein: Will er ihn nicht auslösen, bricht er ihm das Genick mit einem Hackmesser von hinten und begräbt ihn; und er ist zur Nutznießung verboten. Worte des Rabbi Jehuda; und Rabbi Schimon erlaubt es.
איתיביה לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו וקוברו ואסור בהנאה דברי רבי יהודה ורבי שמעון מתיר
Sage: „und [schon] zu Lebzeiten ist er zur Nutznießung verboten“, und Rabbi Schimon erlaubt es.
אימא ומחיים אסור בהנאה ור"ש מתיר
Aber da der Schlusssatz von [der Zeit] zu Lebzeiten [handelt], handelt der Anfangssatz nicht von [der Zeit] zu Lebzeiten!
והא מדסיפא מחיים הוי רישא לאו מחיים
Denn er lehrt im Schlusssatz: Er darf ihn nicht töten, weder mit einem Rohr noch mit einer Sichel, noch mit einer Axt, noch mit einer Säge, und er darf ihn nicht in eine Kammer bringen und die Tür vor ihm verschließen, damit er stirbt; und er ist für Schur und Arbeit verboten. Worte des Rabbi Jehuda; und Rabbi Schimon erlaubt es.
דקתני סיפא לא ימיתנו לא בקנה ולא במגל ולא בקרדום ולא במגירה ולא יכניסנו לחדר וינעול דלת לפניו בשביל שימות ואסור בגיזה ועבודה דברי רבי יהודה ורבי שמעון מתיר
Anfangssatz und Schlusssatz [handeln von der Zeit] zu Lebzeiten: der Anfangssatz von der Nutznießung seines Wertes, der Schlusssatz von der Nutznießung seines Körpers.
רישא וסיפא מחיים רישא בהנאת דמיו סיפא בהנאת גופו
Und es ist nötig: Denn hätte er [nur] die Nutznießung des Wertes gelehrt, [hätte ich gesagt:] Bei jener erlaubt Rabbi Schimon, aber bei der Nutznießung des Körpers gibt er Rabbi Jehuda recht. Und hätte er [nur] die Nutznießung des Körpers gelehrt, [hätte ich gesagt:] Bei jener verbietet Rabbi Jehuda, aber bei der Nutznießung des Wertes gibt er Rabbi Schimon recht. Es ist nötig.
וצריכא דאי תנא הנאת דמיו בההוא קא שרי רבי שמעון אבל בהנאת גופו אימא מודה ליה לרבי יהודה ואי תנא בהנאת גופו בההיא קאסר רבי יהודה אבל בהנאת דמיו אימא מודה לרבי שמעון צריכא
Und so sagte Raw Nachman im Namen von Rabba bar Abuha: Rabbi Schimon gibt zu, dass er nach dem Genickbrechen verboten ist.
וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור
Und Raw Nachman sagte: Woher sage ich das? Denn es wird gelehrt: „Und du sollst ihm das Genick brechen“ (Ex 13,13): Hier ist „Genickbrechen“ gesagt, und dort ist „Genickbrechen“ gesagt; wie dort verboten, so auch hier verboten.
ואמר רב נחמן מנא אמינא לה דתניא (שמות יג, יג) וערפתו נאמר כאן עריפה ונאמר להלן עריפה מה להלן אסור אף כאן אסור
Wer ist das? Wollte man sagen: Rabbi Jehuda – [bei ihm] ist er doch schon zu Lebzeiten verboten! Vielmehr doch: Es ist Rabbi Schimon.
מני אילימא רבי יהודה מחיים מיסר אסור אלא לאו רבי שמעון היא
Raw Scheschet sagte zu ihm: Safra, dein Gefährte, hat es erklärt: Tatsächlich Rabbi Jehuda, und es war nötig: Man hätte denken können, das Genickbrechen steht an Stelle der Auslösung: Wie die Auslösung erlaubt macht, so macht auch das Genickbrechen erlaubt. Das lässt er uns hören.
א"ל רב ששת ספרא חבריך תרגומה לעולם רבי יהודה ואיצטריך סלקא דעתך אמינא עריפה במקום פדייה עומדת מה פדייה מתרת אף עריפה מתרת קמ"ל
Raw Nachman sagte: Woher sage ich das? Weil Levi lehrte: Er hat das Geld des Kohen verloren gehen lassen, darum soll sein Geld verloren gehen.
אמר רב נחמן מנא אמינא לה מדתני לוי הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו
Wer ist das? Wollte man sagen: Rabbi Jehuda – es ist doch ohnehin verloren! Vielmehr doch: Es ist Rabbi Schimon.
מני אילימא רבי יהודה הא מיפסד וקאי אלא לאו רבי שמעון היא
Wenn du willst, sage: Rabbi Jehuda; und wenn du willst, sage: Rabbi Schimon.
איבעית אימא רבי יהודה ואיבעית אימא רבי שמעון
Wenn du willst, sage: Rabbi Jehuda – wegen des Verlustes dessen, was dazwischen liegt.
איבעית אימא רבי יהודה אפסידא דביני ביני
Und wenn du willst, sage: Rabbi Schimon – wegen der Wertminderung durch den Tod.
ואיבעית אימא רבי שמעון לפחת מיתה
Und so sagte Resch Lakisch: Rabbi Schimon gibt zu, dass er nach dem Genickbrechen verboten ist. Und Rabbi Jochanan – und manche sagen: Rabbi Elasar – sagte: Es ist noch [immer] strittig.
וכן אמר ריש לקיש מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור ורבי יוחנן ואי תימא רבי אלעזר אמר עדיין היא מחלוקת
Manche beziehen dieses [Wort] des Raw Nachman auf Folgendes: Wer [eine Frau] mit einem Erstwurf des Esels antraut, [die Frau] ist nicht angetraut. Sollen wir sagen, die Mischna [entspricht] nicht Rabbi Schimon? Raw Nachman sagte im Namen von Rabba bar Abuha: Nach dem Genickbrechen, und es ist die Ansicht aller.
איכא דמתני לה להא דרב נחמן אהא המקדש בפטר חמור אינה מקודשת לימא מתני' דלא כרבי שמעון אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לאחר עריפה ודברי הכל
Manche sagen: Wer ist dies? Weder Rabbi Jehuda noch Rabbi Schimon. Wenn Rabbi Schimon – sie sollte durch das Ganze angetraut sein; wenn Rabbi Jehuda – sie sollte durch das, was dazwischen liegt, angetraut sein.
איכא דאמרי הא מני לא רבי יהודה ולא רבי שמעון אי רבי שמעון תיקדש בכוליה אי רבי יהודה תיקדש בהך דביני ביני
Rabba bar Abuha sagte im Namen Raws: Tatsächlich Rabbi Jehuda, und zwar wenn er nur einen Schekel wert ist; und er meint wie Rabbi Jose bar Jehuda, denn es wird gelehrt: „Du sollst auslösen“ (Ex 13,13), „du sollst auslösen“ (Ex 34,20) [, „du sollst auslösen“]: Sofort sollst du auslösen, mit irgendeinem Betrag sollst du auslösen. Rabbi Jose bar Jehuda sagt: Es gibt keine Auslösung unter einem Schekel.
אמר רבה בר אבוה אמר רב לעולם רבי יהודה וכגון שאינו שוה אלא שקל וסבר לה כרבי יוסי בר יהודה דתניא (שמות יג יג) תפדה (שמות לד כ) תפדה [תפדה] מיד תפדה כל שהוא רבי יוסי בר יהודה אומר אין פדייה פחותה משקל
Der Meister sagte: „Du sollst auslösen, du sollst auslösen [, du sollst auslösen]“: Sofort sollst du auslösen, mit irgendeinem Betrag sollst du auslösen. Das ist doch selbstverständlich!
אמר מר תפדה תפדה [תפדה] מיד תפדה כל שהוא פשיטא
Es war nötig. Man hätte denken können: Da es mit dem Erstgeborenen des Menschen verglichen wird – wie das Erstgeborene des Menschen nach dreißig [Tagen und mit] fünf [Sela], so auch dieses nach dreißig [Tagen und mit] fünf [Sela].
איצטריך סד"א הואיל ואיתקש לבכור אדם מה בכור אדם אחר שלשים וחמש האי נמי אחר שלשים וחמש
Das lässt er uns hören: „Du sollst auslösen“ – sofort; „du sollst auslösen“ – mit irgendeinem Betrag.
קמ"ל תפדה מיד תפדה כל שהוא
Rabbi Jose bar Jehuda sagt: Es gibt keine Auslösung unter einem Schekel. Wie man es auch nimmt: Wenn er es mit dem Erstgeborenen des Menschen vergleicht, sollte er fünf [Sela] verlangen; und wenn er es nicht vergleicht, woher hat er den Schekel?
רבי יוסי בר יהודה אומר אין פדייה פחותה משקל ממה נפשך אי מקיש לבכור אדם חמש ליבעי ואי לא מקיש שקל מנא ליה
Tatsächlich vergleicht er es nicht. Rawa sagte: Der Vers sagt: „Und jede Schätzung soll nach dem Schekel des Heiligtums sein“ (Lev 27,25): Alle Schätzungen, die du schätzt, sollen nicht unter einem Schekel sein.
לעולם לא מקיש אמר רבא אמר קרא (ויקרא כז, כה) וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין משקל
Und die Rabbanan? Jenes
ורבנן ההוא
Original: Bekhorot 10b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.