so hat er ihnen mehr [als üblich] zugestanden. Und es geschah auch mit Rabbi Jochanan ben Matja, dass er zu seinem Sohn sagte: „Geh hinaus, miete uns Arbeiter.“ Er ging und vereinbarte mit ihnen Verpflegung. Und als er zu seinem Vater kam, sagte dieser zu ihm: „Mein Sohn, selbst wenn du ihnen [ein Mahl] wie das Mahl Salomos zu seiner Zeit bereitest, hast du deine Pflicht ihnen gegenüber nicht erfüllt, denn sie sind Söhne Abrahams, Isaaks und Jakobs.“
ריבה להן ומעשה נמי בר' יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא שכור לנו פועלים הלך ופסק להן מזונות וכשבא אצל אביו אמר לו בני אפילו אתה עושה להן כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב
Soll das heißen, dass das Mahl unseres Vaters Abraham dem Salomos überlegen war? Es steht doch geschrieben: „Und das Brot Salomos für einen Tag war dreißig Kor Feinmehl und sechzig Kor Mehl, zehn gemästete Rinder und zehn Weiderinder und hundert Schafe, außer Hirschen, Gazellen, Damhirschen und gemästetem Geflügel“ (1 Kön 5,2-3). Und Gurjon ben Astjon sagte im Namen Raws: Dies war für den Teig der Köche; und Rabbi Jizchak sagte: Dies war für die Brühe der Töpfe.
למימרא דסעודתא דאברהם אבינו עדיפא מדשלמה והכתיב (מלכים א ה, ב) ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור סולת וששים כור קמח עשרה בקר בריאים ועשרה בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברבורים אבוסים ואמר גוריון בן אסטיון משמיה דרב הללו לעמילן של טבחים ור' יצחק אמר הללו לציקי קדירה
Und Rabbi Jizchak sagte: Tausend Frauen hatte Salomo, und jede einzelne bereitete ihm in ihrem Haus so viel. Was ist der Grund? Die eine meinte: Vielleicht speist er heute bei mir; und die andere meinte: [Vielleicht] speist er heute bei mir. Bei Abraham aber steht geschrieben: „Und zu den Rindern lief Abraham und nahm ein Kalb, zart und gut“ (Gen 18,7), und Raw Jehuda sagte im Namen Raws: „Ein Kalb“ – eines, „zart“ – zwei, „und gut“ – drei.
ואמר ר' יצחק אלף נשים היו לשלמה כל אחת ואחת עשתה לו בביתה כך מאי טעמא זו סבורה שמא אצלי סועד היום וזו סבורה [שמא] אצלי סועד היום ואילו גבי אברהם כתיב (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ואמר רב יהודה אמר רב בן בקר אחד רך שנים וטוב שלשה
Dort waren es drei Rinder für drei Männer, hier für ganz Israel und Juda, denn es heißt: „Juda und Israel waren zahlreich wie der Sand, der am (Ufer des) Meer(es) ist“ (1 Kön 4,20).
התם תלתא תורי לתלתא גברי הכא לכל ישראל ויהודה שנאמר (מלכים א ד, כ) יהודה וישראל רבים כחול אשר על (שפת) הים
Was ist „gemästetes Geflügel“? Raw sagte: Das man gegen seinen Willen mästet. Und Schmuel sagte: Das von selbst gemästet dasteht. Und Rabbi Jochanan sagte: Man bringt einen Stier von seiner Weide, der nicht gezwungen wurde, und ein Huhn von seinem Misthaufen, das nicht gezwungen wurde.
מאי ברבורים אבוסים אמר רב שאובסים אותן בעל כרחן ושמואל אמר שאבוסים ועומדים מאליהם ורבי יוחנן אמר מביאין תור ממרעיתו בדלא אניס ותרנגולת מאשפתה בדלא אניסא
Rabbi Jochanan sagte: Das Erlesenste unter dem Vieh ist der Stier, das Erlesenste unter den Vögeln ist das Huhn. Amemar sagte: Eine schwarze Henne von Bet Batnita, die sich zwischen den Kelterhäusern findet und die einen Rohrschritt nicht überspringen kann.
אמר רבי יוחנן מובחר שבבהמות שור מובחר שבעופות תרנגולת אמר אמימר זגתא אוכמתא בי בטניתא דמשתכחא ביני עצרי דלא מציא פסיא קניא
„Und zu den Rindern lief Abraham“ (Gen 18,7). Raw Jehuda sagte im Namen Raws: „Ein Kalb“ – eines, „zart“ – zwei, „und gut“ – drei. Sag doch: eines, wie die Leute sagen: zart und gut!
(בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם אמר רב יהודה אמר רב בן בקר אחד רך שנים וטוב שלשה ואימא חד כדאמרי אינשי רכיך וטב
Wenn dem so wäre, sollte geschrieben stehen: „zart, gut“. Was soll „und gut“? Daraus ist zu entnehmen: zur Auslegung. Sag doch: zwei! – Da „gut“ zur Auslegung dient, dient auch „zart“ zur Auslegung.
א"כ לכתוב רך טוב מאי וטוב ש"מ לדרשה אימא תרי מדטוב לדרשה רך נמי לדרשה
Rabba bar Ulla wandte ein, und manche sagen, Raw Hoschaja, und manche sagen, Raw Natan, der Sohn Rabbi Hoschajas: „Und er gab es dem Knaben, und er eilte, es zuzubereiten“ (Gen 18,7) – jedes einzelne gab er einem anderen Knaben. „Und er nahm Butter und Milch und das Kalb, das er zubereitet hatte, und setzte es ihnen vor“ (Gen 18,8) – was zuerst fertig war, brachte er ihnen zuerst.
מתיב רבה בר עולא ואיתימא רב הושעיא ואיתימא רב נתן ברבי הושעיא (בראשית יח, ז) ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו כל חד וחד יהביה לנער חד (בראשית יח, ח) ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם דקמא קמא דמטיא אייתי לקמייהו
Und wozu drei? Es hätte doch eines genügt! Raw Chanan bar Rawa sagte: Um ihnen drei Zungen mit Senf zu essen zu geben. Rabbi Tanchum bar Chanilai sagte: Niemals soll ein Mensch vom Brauch abweichen; denn siehe, Mose stieg in die Höhe und aß kein Brot, die Dienstengel stiegen herab und aßen Brot. „Und aßen“ – kommt dir das in den Sinn? Sag vielmehr: Sie erschienen wie solche, die aßen und tranken.
ולמה לי תלתא תסגי בחד אמר רב חנן בר רבא כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם אל ישנה אדם מן המנהג שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם ואכלו סלקא דעתך אלא אימא נראו כמי שאכלו ושתו
Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Alles, was Abraham für die Dienstengel selbst getan hat, hat der Heilige, gelobt sei Er, für seine Kinder selbst getan; und alles, was Abraham durch einen Boten getan hat, hat der Heilige, gelobt sei Er, für seine Kinder durch einen Boten getan.
אמר רב יהודה אמר רב כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו עשה הקב"ה לבניו בעצמו וכל [מה] שעשה אברהם ע"י שליח עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח
„Und zu den Rindern lief Abraham“ (Gen 18,7) – „Und ein Wind brach auf vom Herrn“ (Num 11,31). „Und er nahm Butter und Milch“ (Gen 18,8) – „Siehe, ich lasse euch Brot vom Himmel regnen“ (Ex 16,4).
(בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם (במדבר יא, לא) ורוח נסע מאת ה' ויקח חמאה וחלב (שמות טז, ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים
„Und er stand bei ihnen unter dem Baum“ (Gen 18,8) – „Siehe, ich stehe vor dir dort auf dem Felsen“ [usw.](Ex 17,6). „Und Abraham ging mit ihnen, um sie zu geleiten“ (Gen 18,16) – „Und der Ewige ging vor ihnen her bei Tag“ (Ex 13,21).
(בראשית יח, ח) והוא עומד עליהם תחת העץ (שמות יז, ו) הנני עומד לפניך שם על הצור [וגו'] (בראשית יח, טז) ואברהם הולך עמם לשלחם (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם
„Es werde doch ein wenig Wasser geholt“ (Gen 18,4) – „Und du sollst auf den Felsen schlagen, und es wird Wasser aus ihm hervorkommen, und das Volk wird trinken“ (Ex 17,6).
(בראשית יח, ד) יוקח נא מעט מים (שמות יז, ו) והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם
Und das widerspricht Rabbi Chama, dem Sohn Rabbi Chaninas. Denn Rabbi Chama, der Sohn Rabbi Chaninas, sagte, und so lehrte man auch in der Schule Rabbi Jischmaels: Zum Lohn für drei [Dinge] wurden sie dreier [Dinge] gewürdigt. Zum Lohn für „Butter und Milch“ wurden sie des Manna gewürdigt; zum Lohn für „und er stand bei ihnen“ wurden sie der Wolkensäule gewürdigt; zum Lohn für „es werde doch ein wenig Wasser geholt“ wurden sie des Brunnens Mirjams gewürdigt.
ופליגא דר' חמא בר' חנינא דאמר ר' חמא בר' חנינא וכן תנא דבי רבי ישמעאל בשכר שלשה זכו לשלשה בשכר חמאה וחלב זכו למן בשכר והוא עומד עליהם זכו לעמוד הענן בשכר יוקח נא מעט מים זכו לבארה של מרים
„Es werde doch ein wenig Wasser geholt, und wascht eure Füße“ (Gen 18,4). Rabbi Jannai, der Sohn Rabbi Jischmaels, sagte: Sie sagten zu ihm: Verdächtigst du uns etwa, wie die Araber zu sein, die sich vor dem Staub ihrer Füße niederwerfen? Schon ist Jischmael von ihm ausgegangen.
יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם אמר רבי ינאי ברבי ישמעאל אמרו לו וכי בערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם כבר יצא ממנו ישמעאל
„Und der Ewige erschien ihm bei den Eichen von Mamre, und er saß am Eingang des Zeltes, als der Tag heiß war“ (Gen 18,1). Was bedeutet „als der Tag heiß war“? Rabbi Chama, der Sohn Rabbi Chaninas, sagte: Jener Tag war der dritte Tag nach der Beschneidung Abrahams, und der Heilige, gelobt sei Er, kam, um nach Abraham zu fragen. Der Heilige, gelobt sei Er, holte die Sonne aus ihrer Hülle, damit jener Gerechte sich nicht mit Gästen abmühe.
(בראשית יח, א) וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום מאי כחום היום אמר רבי חמא בר' חנינא אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה ובא הקב"ה לשאול באברהם הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה כדי שלא יטריח אותו צדיק באורחים
Er schickte Elieser hinaus. Er ging hinaus und fand niemanden. Er sagte: Ich glaube dir nicht. Das ist es, was man dort sagt: Bei Knechten gibt es keine Verlässlichkeit. Er ging selbst hinaus und sah den Heiligen, gelobt sei Er, an der Tür stehen. Das ist es, was geschrieben steht: „Geh doch nicht an deinem Knecht vorüber“ (Gen 18,3).
שדריה לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכח אמר לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי נפק איהו חזייה להקדוש ברוך הוא דקאי אבבא היינו דכתיב (בראשית יח, ג) אל נא תעבור מעל עבדך
Als er sah, dass er [den Verband] band und löste, sagte er: Es ist nicht der Weg der Welt, hier stehen zu bleiben. Das ist es, was geschrieben steht: „Und er erhob seine Augen und sah, und siehe, drei Männer standen bei ihm; und er sah und lief ihnen entgegen“ (Gen 18,2). Zuerst kamen sie und standen bei ihm; als sie sahen, dass er Schmerzen hatte, sagten sie: Es ist nicht der Weg der Welt, hier stehen zu bleiben.
כיון דחזא דקא אסר ושרי אמר לאו אורח ארעא למיקם הכא היינו דכתיב (בראשית יח, ב) וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מעיקרא אתו קמו עליה כי חזיוהו דהוה ליה צערא אמרו לאו אורח ארעא למיקם הכא
Wer sind die drei Männer? Michael, Gabriel und Rafael. Michael, der kam, um Sara die Botschaft zu bringen; Rafael, der kam, um Abraham zu heilen; Gabriel ging, um Sodom umzustürzen. Es steht doch aber geschrieben: „Und die zwei Engel kamen am Abend nach Sodom“ (Gen 19,1)! – Weil Michael mit ihm ging, um Lot zu retten. Das ist auch genau [aus dem Text zu entnehmen], [denn es steht geschrieben]: „Und er stürzte diese Städte um“ (Gen 19,25), und es steht nicht geschrieben: „und sie stürzten um“. Daraus ist es zu entnehmen.
מאן נינהו שלשה אנשים מיכאל וגבריאל ורפאל מיכאל שבא לבשר את שרה רפאל שבא לרפא את אברהם גבריאל אזל למהפכיה לסדום והא כתיב (בראשית יט, א) ויבאו שני המלאכים סדומה בערב דאזל מיכאל בהדיה לשזביה ללוט דיקא נמי [דכתיב] (בראשית יט, כה) ויהפוך את הערים האל ולא כתיב ויהפכו שמע מינה
Was ist der Unterschied bei Abraham, wo geschrieben steht: „Tu so, wie du geredet hast“ (Gen 18,5), und was ist der Unterschied bei Lot, wo geschrieben steht:
מאי שנא לגבי אברהם דכתיב (בראשית יח, ה) כן תעשה כאשר דברת ומאי שנא לגבי לוט דכתיב
Original: Bava Metzia 86b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.