so geben die Besitzer sechsundzwanzig; [für] zweiundzwanzig geben die Besitzer siebenundzwanzig; für dreiundzwanzig geben die Besitzer achtundzwanzig; für vierundzwanzig geben die Besitzer neunundzwanzig;
הבעלים נותנין עשרים ושש עשרים ושנים הבעלים נותנין עשרים ושבע בעשרים ושלש הבעלים נותנין עשרים ושמונה בעשרים וארבע הבעלים נותנין עשרים ותשע
[für] fünfundzwanzig geben die Besitzer dreißig, weil man kein Fünftel auf das Mehrgebot dieses [anderen] hinzufügt. Daraus ist zu schließen: Das Fünftel [wird] von außen [berechnet]. Daraus ist es zu schließen.
עשרים וחמש הבעלים נותנין שלשים לפי שאין מוסיפין חומש על עילוי של זה שמע מינה חומשא מלבר ש"מ
Das ist wie [ein Streit unter] Tannaim: „So soll er sein Fünftel dazu hinzufügen“ (Lev 22,14) – dass es samt seinem Fünftel fünf sei – Worte des Rabbi Joschija. Rabbi Jonatan sagt: ‚Sein Fünftel‘ – das Fünftel des Grundwerts.
כתנאי (ויקרא כז, טו) ויסף חמישיתו עליו שיהא הוא וחומשו חמשה דברי רבי יאשיה ר' יונתן אומר חמישיתו חומשו של קרן
Man fragte: Ist das Fünftel unerlässlich oder ist es nicht unerlässlich? Löst er vier für vier aus und fügt das Fünftel [als persönliche Schuld] auf sich hinzu – folglich ist das Fünftel nicht unerlässlich; oder löst er vielleicht vier für fünf aus, und das Fünftel ist unerlässlich?
איבעיא להו חומש מעכב או אינו מעכב ד' בד' פריק ואכנפשיה מוסיף חומש אלמא חומש לא מעכב או דלמא ארבעה בחמשה פריק וחומש מעכב
Den Grundwert aber hat es. Was ist der Grund? Der Grundwert, der nach der Tora unerlässlich ist, gilt auch im rabbinischen [Bereich]; das Fünftel, das nach der Tora nicht unerlässlich ist, gilt nicht im rabbinischen [Bereich].
הא קרן יש לו מאי טעמא קרן דמעכב בדאורייתא איתא בדרבנן חומש דלא מעכב בדאורייתא ליתא בדרבנן
Wollen wir sagen, es ist wie [ein Streit unter] Tannaim? Hat er den Grundwert gegeben und das Fünftel nicht gegeben, sagt Rabbi Elieser: Er darf essen; Rabbi Jehoschua sagt: Er darf nicht essen. Rabbi sagte: Die Worte des Rabbi Elieser leuchten am Schabbat ein und die Worte des Rabbi Jehoschua am Werktag.
לימא כתנאי נתן את הקרן ולא נתן את החומש רבי אליעזר אומר יאכל רבי יהושע אומר לא יאכל א"ר נראין דברי רבי אליעזר בשבת ודברי רבי יהושע בחול
Da er sagt: ‚Die Worte des Rabbi Elieser leuchten am Schabbat ein‘, folgt daraus, dass sie auch am Werktag streiten; da er sagt: ‚Die Worte des Rabbi Jehoschua am Werktag‘, folgt daraus, dass sie auch am Schabbat streiten.
מדאמר נראין דברי רבי אליעזר בשבת מכלל דפליגי אפילו בחול מדאמר נראין דברי רבי יהושע בחול מכלל דפליגי אפילו בשבת
Streiten sie nicht etwa über diese Überlegung: Rabbi Elieser meint, das Fünftel sei nicht unerlässlich, und Rabbi Jehoschua meint, das Fünftel sei unerlässlich?
מאי לאו בהא סברא קמיפלגי דרבי אליעזר סבר חומש לא מעכב ור' יהושע סבר חומש מעכב
Raw Papa sagte: Nein, alle meinen, das Fünftel sei nicht unerlässlich, und hier streiten sie darüber, ob wir Nachlässigkeit befürchten: Der eine meint, wir befürchten Nachlässigkeit, und der andere meint, wir befürchten keine Nachlässigkeit.
אמר רב פפא לא דכולי עלמא חומש לא מעכב והכא בחיישינן לפשיעותא קמיפלגי מר סבר חיישינן לפשיעותא ומר סבר לא חיישינן לפשיעותא
Und bei Geheiligtem streiten sie nicht? Es wird doch gelehrt: Hat er den Grundwert gegeben und ihm das Fünftel nicht gegeben, sagt Rabbi Elieser: Er hat ausgelöst; und die Weisen sagen: Er hat nicht ausgelöst. Rabbi sagte: Die Worte des Rabbi Elieser leuchten bei Geheiligtem ein und die Worte der Weisen beim Zehnten.
ובהקדש לא פליגי והתניא נתן את הקרן ולא נתן לו את החומש ר' אליעזר אומר חילל וחכמים אומרים לא חילל א"ר נראין דברי ר' אליעזר בהקדש ודברי חכמים במעשר
Da er sagt: ‚Die Worte des Rabbi Elieser leuchten bei Geheiligtem ein‘, folgt daraus, dass er auch beim Zehnten streitet; da er sagt: ‚Die Worte der Weisen leuchten beim Zehnten ein‘, folgt daraus, dass sie auch bei Geheiligtem streiten.
מדאמר נראין דברי רבי אליעזר בהקדש מכלל דפליג אפילו במעשר מדקאמר נראין דברי חכמים במעשר מכלל דאינהו פליגי אפי' בהקדש
Vielmehr, wenn es gesagt wurde, wurde es so gesagt: Rabbi Jochanan sagte: Alle stimmen zu, dass er am Schabbat bei Geheiligtem ausgelöst hat; erstens, weil geschrieben steht: „Und du nennst den Schabbat eine Wonne“ (Jes 58,13), und außerdem, da die Schatzmeister ihn auf dem Markt mahnen.
אלא אי אתמר הכי אתמר א"ר יוחנן הכל מודים בשבת בהקדש שחילל חדא דכתיב (ישעיהו נח, יג) וקראת לשבת עונג ועוד הואיל וגזברין תובעין אותו בשוק
Rami bar Chama sagte: Man hat gesagt, Geheiligtes werde nicht auf Grundbesitz ausgelöst, denn der Allbarmherzige sagt: „Er gebe das Geld, und es fällt ihm zu“ (Lev 27,19). Wie ist es mit seinem Fünftel – wird es auf Grundbesitz ausgelöst?
אמר רמי בר חמא הרי אמרו הקדש אינו מתחלל על הקרקע דרחמנא אמר (ויקרא כז, יט) ונתן הכסף וקם לו חומשו מהו שיתחלל על הקרקע
Teruma wird nur aus Profanem ersetzt, denn der Allbarmherzige sagt: „Und er gebe dem Kohen das Heilige“ (Lev 22,14) – etwas, das geeignet ist, heilig zu werden. Wie ist es mit ihrem Fünftel – wird es auch aus Nicht-Profanem ersetzt?
תרומה אינה משתלמת אלא מן החולין דרחמנא אמר (ויקרא כב, יד) ונתן לכהן את הקדש דבר הראוי להיות קדש חומשה מהו שישתלם שלא מן החולין
Zehnt wird nicht auf ungeprägtes Metall ausgelöst, denn der Allbarmherzige sagt: „Und binde das Geld in deine Hand“ (Dtn 14,25) – das schließt alles ein, was eine Prägung [ṣura] trägt. Wie ist es mit seinem Fünftel – wird es auf ungeprägtes Metall ausgelöst?
מעשר אין מתחלל על האסימון דרחמנא אמר (דברים יד, כה) וצרת הכסף בידך לרבות כל דבר שיש עליו צורה חומשו מהו שיתחלל על האסימון
Rabina sagte: Auch wir haben es gelernt: Wer Teruma stiehlt und sie nicht gegessen hat, zahlt das Doppelte [nach dem] Wert der Teruma; hat er sie gegessen, zahlt er zwei Grundwerte und ein Fünftel: Grundwert und Fünftel aus Profanem, und den [anderen] Grundwert [nach dem] Wert der Teruma.
אמר רבינא אף אנן נמי תנינא הגונב תרומה ולא אכלה משלם תשלומי כפל דמי תרומה אכלה משלם שני קרנים וחומש קרן וחומש מן החולין והקרן דמי תרומה
Original: Bava Metzia 54a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.