kein Armer unter dir sei“ (Dtn 15,4) – das Deine geht dem eines jeden anderen Menschen vor.
לא יהיה בך אביון שלך קודם לשל כל אדם
Bawa Mezia 30b בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Mischna 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Vielmehr für den Greis, dem es nicht seiner Würde entspricht.
אלא לזקן ואינו לפי כבודו
Rabba sagte: Hat er es [auch nur] angetrieben, so ist er dafür verpflichtet. Abaje saß vor Rabba. Er sah ein paar Ziegen dastehen, nahm einen Erdklumpen und warf ihn nach ihnen. [Rabba] sagte zu ihm: Du hast dich für sie verpflichtet. Steh auf und bring sie zurück.
אמר רבה הכישה חייב בה אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזא להנך עיזי דקיימו שקל קלא ושדא בהו א"ל איחייבת בהו קום אהדרינהו
Es wurde gefragt: Ist es seine Art, auf dem Feld zurückzubringen, aber nicht seine Art, in der Stadt zurückzubringen – wie ist es? Sagen wir, wir verlangen eine vollständige Rückgabe, und da es nicht seine Art ist, in der Stadt zurückzubringen, ist er nicht verpflichtet? Oder vielleicht ist er ihm zumindest auf dem Feld verpflichtet, und da er ihm auf dem Feld verpflichtet ist, ist er ihm auch in der Stadt verpflichtet? Es bleibt offen.
איבעיא להו דרכו להחזיר בשדה ואין דרכו להחזיר בעיר מהו מי אמרינן השבה מעליא בעינן וכיון דלאו דרכיה להחזיר בעיר לא לחייב או דלמא בשדה מיהת הוא דאיחייב ליה וכיון דאיחייב ליה בשדה איחייב ליה בעיר תיקו
Rawa sagte: Was immer er bei seinem Eigenen zurückbringen würde, bringt er auch bei dem seines Nächsten zurück; und was immer er bei seinem Eigenen ab- und aufladen würde, lädt er auch bei dem seines Nächsten ab und auf.
אמר רבא כל שבשלו מחזיר בשל חבירו נמי מחזיר וכל שבשלו פורק וטוען בשל חבירו נמי פורק וטוען
Rabbi Jischmael, der Sohn von Rabbi Jose, ging seines Weges. Da begegnete ihm ein Mann, der ein Bündel Holz trug. Er hatte es abgesetzt und ruhte sich aus. Er sagte zu ihm: Heb es mir auf! Er sagte zu ihm: Wie viel ist es wert? Er sagte zu ihm: Einen halben Sus. Er gab ihm einen halben Sus und erklärte es für herrenlos.
רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה קאזיל באורחא פגע ביה ההוא גברא הוה דרי פתכא דאופי אותבינהו וקא מיתפח א"ל דלי לי אמר ליה כמה שוין א"ל פלגא דזוזא יהיב ליה פלגא דזוזא ואפקרה
Jener eignete es sich wieder an. Er gab ihm wieder einen halben Sus und erklärte es für herrenlos. Er sah, dass jener es sich abermals aneignen wollte. Er sagte zu ihm: Für alle Welt habe ich es für herrenlos erklärt, für dich aber habe ich es nicht für herrenlos erklärt.
הדר זכה בהו הדר יהיב ליה פלגא דזוזא ואפקרה חזייה דהוה קא בעי למיהדר למזכיה בהו א"ל לכולי עלמא אפקרנהו ולך לא אפקרנהו
Ist es denn auf diese Weise herrenlos? Wir haben doch gelernt: Bet Schammai sagen: Für die Armen herrenlos [erklärt] ist herrenlos. Und Bet Hillel sagen: Es ist nicht herrenlos, bis es für Arme und Reiche herrenlos ist, wie im Brachjahr.
ומי הוי הפקר כי האי גוונא והתנן בש"א הפקר לעניים הפקר וב"ה אומרים אינו הפקר עד שיהא הפקר לעניים ולעשירים כשמיטה
Vielmehr: Rabbi Jischmael, der Sohn von Rabbi Jose, erklärte es für alle Welt herrenlos und hielt ihn nur mit einem bloßen Wort zurück.
אלא רבי ישמעאל ברבי יוסי לכולי עלמא אפקרינהו ובמלתא בעלמא הוא דאוקמיה
Aber Rabbi Jischmael, der Sohn von Rabbi Jose, war doch ein Greis, dem es nicht seiner Würde entsprach! Rabbi Jischmael, der Sohn von Rabbi Jose, handelte jenseits der Grenze des Rechts.
והא רבי ישמעאל ברבי יוסי זקן ואינו לפי כבודו הוה ר' ישמעאל ברבי יוסי לפנים משורת הדין הוא דעבד
Denn Raw Josef lehrte: „Und tu ihnen kund“ (Ex 18,20) – das ist ihr Lebenshaus; „den Weg“ – das sind die Liebeswerke; „(den) sie gehen sollen“ – das ist der Krankenbesuch; „auf ihm“ – das ist das Begräbnis; „und das Werk“ – das ist das Recht; „das sie tun sollen“ – das ist jenseits der Grenze des Rechts.
דתני רב יוסף (שמות יח, כ) והודעת להם זה בית חייהם את הדרך זו גמילות חסדים [(אשר) ילכו זה ביקור חולים בה זו קבורה ואת המעשה זה הדין אשר יעשון זו לפנים משורת הדין:
Der Meister sagte: „(den) sie gehen sollen“ – das ist der Krankenbesuch. Das ist doch [schon in] den Liebeswerken [enthalten]! Es ist nur nötig für einen Altersgenossen, denn der Meister sagte: Ein Altersgenosse nimmt ein Sechzigstel seiner Krankheit weg – und dennoch muss er zu ihm gehen.
אמר מר (אשר) ילכו זה ביקור חולים היינו גמילות חסדים לא נצרכה אלא לבן גילו דאמר מר בן גילו נוטל אחד מששים בחליו ואפי' הכי מבעי ליה למיזל לגביה
„Auf ihm“ – das ist das Begräbnis. Das ist doch [schon in] den Liebeswerken [enthalten]! Es ist nur nötig für einen Greis, dem es nicht seiner Würde entspricht.
בה זו קבורה היינו גמילות חסדים לא נצרכה אלא לזקן ואינו לפי כבודו
„Das sie tun sollen“ – das ist jenseits der Grenze des Rechts. Denn Rabbi Jochanan sagte: Jerusalem wurde nur deshalb zerstört, weil man darin nach dem Recht der Tora richtete. Hätten sie denn nach Willkür richten sollen? Sage vielmehr: weil sie ihre Urteile auf das Recht der Tora stützten und nicht jenseits der Grenze des Rechts handelten.
אשר יעשון זו לפנים משורת הדין דאמר ר' יוחנן לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה אלא דיני דמגיזתא לדיינו אלא אימא שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין:
MISCHNA: Was ist ein Fund? Findet er einen Esel oder eine Kuh auf dem Weg weidend, so ist das kein Fund. Einen Esel, dessen Geschirr verkehrt liegt, eine Kuh, die zwischen den Weinbergen läuft – das ist ein Fund. Hat er sie zurückgebracht, und sie ist entlaufen, zurückgebracht, und sie ist entlaufen, selbst vier- oder fünfmal, so ist er verpflichtet, sie zurückzubringen, denn es heißt: „Zurückbringen sollst du sie“ (Dtn 22,1).
מתני׳ אי זו היא אבידה מצא חמור או פרה רועין בדרך אין זו אבידה חמור וכליו הפוכין פרה רצה בין הכרמים הרי זו אבידה החזירה וברחה החזירה וברחה אפי' ארבעה וחמשה פעמים חייב להחזירה שנאמר (דברים כב, א) השב תשיבם
Hat er [dabei Arbeit] im Wert eines Sela versäumt, darf er nicht zu ihm sagen: Gib mir einen Sela, sondern er gibt ihm seinen Lohn wie einem [untätigen] Arbeiter. Ist dort ein Gericht, so macht er eine Bedingung vor dem Gericht. Ist dort kein Gericht, vor wem soll er die Bedingung machen? Das Seine geht vor.
היה בטל מסלע לא יאמר לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל אם יש שם בית דין מתנה בפני ב"ד אם אין שם ב"ד בפני מי יתנה שלו קודם:
GEMARA: Sind denn all jene, die wir genannt haben, keine Fundsachen? Raw Jehuda sagte: So meint er es: Was ist die Regel für einen Fund, für den er verpflichtet ist? Findet er einen Esel oder eine Kuh auf dem Weg weidend, so ist das kein Fund, und er ist dafür nicht verpflichtet. Einen Esel, dessen Geschirr verkehrt liegt, eine Kuh, die zwischen den Weinbergen läuft – das ist ein Fund, und er ist dafür verpflichtet.
גמ׳ אטו כל הני דאמרינן לאו אבידה הוו אמר רב יהודה הכי קאמר אי זו היא כלל אבידה שהוא חייב בה מצא חמור ופרה רועין בדרך אין זו אבידה ולא מיחייב בה חמור וכליו הפוכים פרה ורצה בין הכרמים הרי זו אבידה ומיחייב בה
Und [ist das] für immer [so]? Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Bis zu drei Tagen. Wie ist der Fall? Wenn bei Nacht, dann auch nur eine Stunde; wenn bei Tag, dann auch noch länger nicht!
ולעולם אמר רב יהודה אמר רב עד שלשה ימים היכי דמי אי בלילותא אפי' חדא שעתא נמי אי ביממא אפי' טובא נמי לא
Es ist nur nötig, wenn er es drei Tage lang in der Frühe und in der Dunkelheit sieht. Wir sagen [zunächst], es sei zufällig hinausgeraten; [ist es] länger [da], ist es gewiss ein Fund.
לא צריכא דהוה חזי לה בקדמתא ובחשכתא תלתא יומי אמרינן איתרמויי אתרמי לה ונפקא טפי ודאי אבידה היא
Ebenso wurde gelehrt: Findet er einen Mantel oder eine Axt
תניא נמי הכי מצא טלית וקרדום
Original: Bava Metzia 30b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.