wozu pfändet man dann wieder? Damit das Siebtjahr [die Schuld] nicht erlässt und sie bei seinen Kindern nicht zu beweglichem Gut wird.
למה חוזרין וממשכנין שלא תהא שביעית משמטתו ולא יעשה מטלטלין אצל בניו
Bawa Mezia 115a בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Der Grund ist also, dass er ihn wieder gepfändet hat; hat er ihn aber nicht wieder gepfändet, dann nicht!
טעמא דהדר ומשכניה הא לא הדר ומשכניה לא
Raw Ada bar Mattna sagte: Bist du nicht ohnehin dabei, es zurechtzurücken? Rücke es so zurecht: Wozu pfändet man denn ursprünglich, wenn man doch zurückgibt? Damit das Siebtjahr [die Schuld] nicht erlässt und sie bei seinen Kindern nicht zu beweglichem Gut wird.
אמר רב אדא בר מתנא ולאו תרוצי קא מתרצת לה תריץ הכי וכי מאחר שמחזירין למה ממשכנין מעיקרא שלא תהא שביעית משמטתו ולא יעשה מטלטלין אצל בניו
Die Rabbanan lehrten: „Du sollst nicht in sein Haus hineingehen, um sein Pfand zu pfänden“ (Dtn 24,10) – in sein Haus gehst du nicht hinein, aber du gehst in das Haus des Bürgen hinein. Und so heißt es: „Nimm ihm sein Kleid, denn er hat für einen Fremden gebürgt“ usw. (Spr 20,16).
ת"ר (דברים כד, י) לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב וכן הוא אומר (משלי כ, טז) לקח בגדו כי ערב זר וגו'
Und es heißt: „Mein Sohn, wenn du für deinen Nächsten gebürgt hast, für einen Fremden deine Hand eingeschlagen hast, bist du durch die Worte deines Mundes verstrickt, durch die Worte deines Mundes gefangen. So tue denn dies, mein Sohn, und rette dich, da du in die Hand deines Nächsten geraten bist: Geh, wirf dich nieder und bestürme deinen Nächsten“ (Spr 6,1–3).
ואומר (משלי ו, א) בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך
Hat er Geld bei dir, so öffne ihm die Hand; wenn nicht, so mache viele Freunde gegen ihn mobil.
אם ממון יש לו בידך התר לו פיסת יד ואם לאו הרבה עליו רעים
Auf andere Weise: In sein Haus gehst du nicht hinein, aber du gehst hinein [um zu pfänden] für Trägerlohn, für Eseltreiberlohn, für Herbergslohn, für Lohn für Bilder. Könnte man meinen, selbst wenn er sie ihm als Darlehen angerechnet hat? Die Schrift sagt: „ein Darlehen irgendeiner Art“ (Dtn 24,10).
לצד שני לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לשכר כתף לשכר חמר לשכר פונדק לשכר דיוקנאות יכול אפילו זקפן עליו במלוה ת"ל משאת מאומה:
MISCHNA: Eine Witwe, ob sie arm oder reich ist, pfändet man nicht, denn es heißt: „Du sollst das Kleid einer Witwe nicht pfänden“ (Dtn 24,17).
מתני' אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר (דברים כד, יז) לא תחבול בגד אלמנה:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Eine Witwe, ob sie arm oder reich ist, pfändet man nicht – [das sind] die Worte Rabbi Jehudas.
גמ' ת"ר אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה דברי ר' יהודה
Rabbi Schimon sagt: Eine Reiche pfändet man, eine Arme pfändet man nicht, weil du verpflichtet bist, [das Pfand] ihr zurückzugeben, und du bringst sie [dadurch] bei ihren Nachbarinnen in schlechten Ruf.
ר"ש אומר עשירה ממשכנין אותה ענייה אין ממשכנין אותה שאתה חייב להחזיר לה ואתה משיאה שם רע בשכנותיה
Soll das heißen, dass Rabbi Jehuda den Grund eines Verses nicht auslegt und Rabbi Schimon den Grund eines Verses auslegt? Wir haben doch von ihnen umgekehrt gehört!
למימרא דר' יהודה לא דריש טעמא דקרא ור"ש דריש טעמא דקרא והא איפכא שמעינן להו
Denn es wurde gelehrt: „Und er soll sich nicht viele Frauen nehmen“ (Dtn 17,17) – Rabbi Jehuda sagt: Er darf viele nehmen, nur dass sie sein Herz nicht abwenden. Rabbi Schimon sagt: Selbst eine, wenn sie sein Herz abwendet, darf er nicht heiraten. Was lehrt dann die Schrift mit „Und er soll sich nicht viele Frauen nehmen“? Selbst [solche] wie Abigajil.
דתניא (דברים יז, יז) ולא ירבה לו נשים ר' יהודה אומר מרבה הוא ובלבד שלא יהו מסירות את לבו ר"ש אומר אפילו אחת והיא מסירה את לבו ה"ז לא ישאנה א"כ מה ת"ל ולא ירבה לו נשים אפילו כאביגיל
Tatsächlich legt Rabbi Jehuda den Grund eines Verses nicht aus; doch hier ist es anders, denn der Vers erklärt [ihn]: „Und er soll sich nicht viele Frauen nehmen, damit [sein Herz] sich nicht abwende“. Aus welchem Grund soll er sich nicht viele Frauen nehmen? Damit es sich nicht abwende.
לעולם ר' יהודה לא דריש טעמא דקרא ושאני הכא דמפרש קרא ולא ירבה לו נשים ולא יסור מאי טעמא לא ירבה לו נשים משום דלא יסור
Und Rabbi Schimon? – Nun, da wir sonst den Grund eines Verses auslegen, hätte der Allbarmherzige schreiben sollen: „Er soll sich nicht viele nehmen“, und wir hätten „damit es sich nicht abwende“ nicht gebraucht, und ich wüsste [selbst], aus welchem Grund er sich nicht viele nehmen soll: damit es sich nicht abwende. Wozu brauche ich „damit es sich nicht abwende“, das der Allbarmherzige geschrieben hat? Selbst eine, wenn sie sein Herz abwendet, darf er nicht heiraten.
ור"ש מכדי בעלמא דרשינן טעמא דקרא לכתוב רחמנא לא ירבה ולא בעינן לא יסור ואנא ידענא מאי טעמא לא ירבה משום דלא יסור לא יסור דכתב רחמנא למה לי אפילו אחת ומסירה את לבו הרי זה לא ישאנה:
MISCHNA: Wer eine Handmühle pfändet, übertritt ein Verbot und ist schuldig wegen zweier Geräte, denn es heißt: „Man soll Mühle und Läuferstein nicht pfänden“ (Dtn 24,6). Und nicht nur Mühle und Läuferstein hat man gesagt, sondern jede Sache, mit der man Speise bereitet, denn es heißt: „Denn er pfändet das Leben“ (Dtn 24,6).
מתני׳ החובל את הריחים עובר משום לא תעשה וחייב משום שני כלים שנאמר (דברים כד, ו) לא יחבול ריחים ורכב ולא ריחים ורכב בלבד אמרו אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש שנאמר כי נפש הוא חובל:
GEMARA: Raw Huna sagte: Hat er eine Mühle gepfändet, erhält er zweimal Geißelhiebe: wegen „Mühle“ und wegen „denn er pfändet das Leben“. [Hat er] Mühle und Läuferstein [gepfändet], erhält er dreimal Geißelhiebe: wegen „Mühle“, wegen „Läuferstein“ und wegen „denn er pfändet das Leben“.
גמ׳ אמר רב הונא חבל ריחים לוקה שתים משום ריחים ומשום כי נפש הוא חובל ריחים ורכב לוקה שלש משום ריחים ורכב ומשום כי נפש הוא חובל
Und Raw Jehuda sagte: Hat er eine Mühle gepfändet, erhält er einmal Geißelhiebe; einen Läuferstein, erhält er einmal Geißelhiebe; Mühle und Läuferstein, erhält er zweimal Geißelhiebe. „Denn er pfändet das Leben“
ורב יהודה אמר חבל ריחים לוקה אחת ורכב לוקה אחת ריחים ורכב לוקה שתים כי נפש הוא חובל
Original: Bava Metzia 115a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.