Woher, dass ein Nackter keine Hebe absondern soll? Denn es steht geschrieben: „Und es soll bei dir nichts Schändliches [Ervat Davar] gesehen werden“ (Dtn 23,15).
מנין לערום שלא יתרום דכתיב (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר
Bawa Mezia 114b בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Baraita 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Er sagte zu ihm: Ist der Meister nicht ein Kohen? Warum steht der Meister auf einem Friedhof? Er sagte zu ihm: Hat der Meister [die Ordnung] Reinheiten nicht gelernt? Denn es wurde gelehrt: Rabbi Schimon ben Jochai sagt: Die Gräber der Götzendiener verunreinigen nicht, denn es heißt: „Ihr aber seid meine Schafe, die Schafe meiner Weide; Mensch [Adam] seid ihr“ (Ez 34,31) – ihr werdet „Adam“ genannt, die Götzendiener aber werden nicht „Adam“ genannt.
אמר ליה לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות א"ל לא מתני מר טהרות דתניא ר"ש בן יוחי אומר קבריהן של עובדי כוכבים אין מטמאין שנאמר (יחזקאל לד, לא) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין עובדי כוכבים קרויין אדם
Er sagte zu ihm: In vier [Ordnungen] komme ich nicht zurecht, wie [sollte ich es] in sechs? Er sagte zu ihm: Und warum? Er sagte zu ihm: Meine Lage ist bedrängt. Da führte er ihn in den Garten Eden. Er sagte zu ihm: Breite deinen Mantel aus, nimm von diesen Blättern! Er nahm [sie].
אמר ליה בארבעה לא מצינא בשיתא מצינא א"ל ואמאי אמר ליה דחיקא לי מילתא דבריה ועייליה לגן עדן אמר ליה פשוט גלימך ספי שקול מהני טרפי ספא שקל
Als er hinausging, hörte er, wie man sagte: Wer verzehrt seine [künftige] Welt so wie Rabba bar Abbuha? Er schüttelte sie aus [und] warf sie fort. Dennoch nahm sein Mantel den Duft an. Er verkaufte den Mantel für zwölftausend Denare und verteilte sie unter seine Schwiegersöhne.
כי הוה נפיק שמע דקאמר מאן קא אכיל לעלמיה כרבה בר אבוה נפץ שדנהו אפילו הכי אתייה לגלימיה סחט גלימא ריחא זבניה בתריסר אלפי דינרי פלגינהו לחתנוותיה
Die Rabbanan lehrten: „Und wenn er ein armer Mann ist, sollst du dich nicht mit seinem Pfand schlafen legen“ (Dtn 24,12) – mit dem eines Reichen aber darf man sich schlafen legen? Was sagt er da? Raw Scheschet sagte: So sagt er: Und wenn er ein armer Mann ist, sollst du dich nicht schlafen legen, während sein Pfand bei dir ist; bei einem Reichen aber darf man sich schlafen legen, während sein Pfand bei dir ist.
ת"ר (דברים כד, יב) ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו הא עשיר שכיב מאי קאמר אמר רב ששת הכי קאמר ואם איש עני הוא לא תשכב ועבוטו אצלך הא עשיר שכיב ועבוטו אצלך
Die Rabbanan lehrten: Wer seinem Nächsten leiht, ist nicht berechtigt, ihn zu pfänden, und ist nicht verpflichtet, ihm zurückzugeben, und übertritt alle diese Verbote. Was sagt er da? Raw Scheschet sagte: So sagt er: Wer seinem Nächsten leiht, ist nicht berechtigt, ihn zu pfänden; und hat er ihn gepfändet, ist er verpflichtet, ihm zurückzugeben, und übertritt alle diese Verbote – [bezogen] auf den Schlussteil.
ת"ר המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו ואינו חייב להחזיר לו ועובר בכל השמות הללו מאי קאמר אמר רב ששת הכי קאמר המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו ואם משכנו חייב להחזיר לו ועובר בכל השמות הללו אסיפא
Rawa sagte: So sagt er: Wer seinem Nächsten leiht, ist nicht berechtigt, ihn zu pfänden; und hat er ihn gepfändet, ist er verpflichtet, ihm zurückzugeben. Wovon gilt das? Wenn er ihn nicht zur Zeit seines Darlehens gepfändet hat; hat er ihn aber zur Zeit seines Darlehens gepfändet, ist er nicht verpflichtet, ihm zurückzugeben. Und er übertritt alle diese Verbote – [bezogen] auf den Anfangsteil.
רבא אמר הכי קאמר המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו ואם משכנו חייב להחזיר לו במה דברים אמורים שמשכנו שלא בשעת הלואתו אבל משכנו בשעת הלואתו אינו חייב להחזיר לו ועובר בכל השמות הללו ארישא
Raw Schesbi lehrte vor Rawa: „Bis die Sonne untergeht, sollst du es ihm zurückgeben“ (Ex 22,25) – das ist das Nachtgewand. „Du sollst ihm das Pfand zurückgeben, wenn die Sonne untergeht“ (Dtn 24,13) – das ist das Taggewand. Er sagte zu ihm: Wozu braucht er das für den Tag bei Nacht, und wozu das für die Nacht bei Tag?
תני רב שיזבי קמיה דרבא (שמות כב, כה) עד בא השמש תשיבנו לו זו כסות לילה (דברים כד, יג) השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש זו כסות יום אמר ליה דיממא בליליא למה לי ודליליא ביממא למה לי
Er sagte zu ihm: Soll ich es streichen? Er sagte zu ihm: Nein, so sagt er: „Bis die Sonne untergeht, sollst du es ihm zurückgeben“ – das ist das Taggewand, das zur Pfändung bei Nacht gegeben ist. „Du sollst ihm das Pfand zurückgeben, wenn die Sonne untergeht“ – das ist das Nachtgewand, das zur Pfändung bei Tag gegeben ist.
אמר ליה איסמייה אמר ליה לא הכי קאמר עד בא השמש תשיבנו לו זו כסות יום שניתנה לחבול בלילה השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש זו כסות לילה שניתנה לחבול ביום
Rabbi Jochanan sagte: Hat er ihn gepfändet, und er ist gestorben, so nimmt er es seinen Kindern weg. Man wandte ein: Rabbi Meir sagte: Wozu pfändet man denn, wenn man doch [wieder] zurückgibt? – „Wozu gibt man zurück?“ Der Allbarmherzige hat gesagt: Gib zurück! – Vielmehr: Wenn man doch zurückgibt,
אמר ר' יוחנן משכנו ומת שומטו מעל גבי בניו מיתיבי אמר ר' מאיר וכי מאחר שממשכנין למה מחזירין למה מחזירין רחמנא אמר אהדר אלא מאחר שמחזירין
Original: Bava Metzia 114b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.