so verkaufe man sie als Holz, und man kaufe dafür Land, und er genießt die Früchte. – Sag: und sie sind alt geworden.
ימכרו לעצים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות אימא והזקינו
Bawa Mezia 110a בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Frage 2Halacha 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und wenn du willst, sage ich: Haben wir jene nicht für den Fall aufgestellt, dass sie ihr auf einem fremden Feld zugefallen sind, wo das Kapital vergeht?
ואיבעית אימא לאו מי אוקימנא לההיא כגון שנפלו לה בשדה אחרת דקא כליא קרנא:
In einer gewissen Urkunde stand „Jahre“ ohne nähere Bestimmung geschrieben. Der Gläubiger sagte: drei; der Schuldner sagte: zwei. Der Gläubiger kam zuvor und genoss die Früchte. Wer ist glaubwürdig? Raw Jehuda sagte: Der Boden verbleibt im Besitz seines Eigentümers. Raw Kahana sagte: Die Früchte verbleiben im Besitz dessen, der sie genießt.
ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שנין סתמא מלוה אמר שלש לוה אמר שתים קדים מלוה ואכלינהו לפירי מי נאמן רב יהודה אמר קרקע בחזקת בעליה קיימא רב כהנא אמר פירות בחזקת אוכליהן קיימי
Und die Halacha ist wie Raw Kahana, der sagt: Die Früchte verbleiben im Besitz dessen, der sie genießt. – Wir halten doch aber fest, dass die Halacha wie Raw Nachman ist, der sagt: Der Boden verbleibt im Besitz seines Eigentümers!
והלכתא כוותיה דרב כהנא דאמר פירות בחזקת אוכליהן קיימי והא קי"ל דהלכתא כוותיה דרב נחמן דאמר קרקע בחזקת בעליה עומדת
Dort ist es eine Sache, die nicht dazu bestimmt ist, offenbar zu werden; hier ist es eine Sache, die dazu bestimmt ist, offenbar zu werden, und das Gericht bemühen wir nicht zweimal.
התם מילתא דלא עבידא לאיגלויי היא הכא מילתא דעבידא לאיגלויי היא ואטרוחי בי דינא תרי זמני לא מטרחינן
Der Gläubiger sagt: fünf [Jahre]; der Schuldner sagt: drei. Er sagt zu ihm: Bring mir deine Urkunde! Er sagt zu ihm: Die Urkunde ist mir verloren gegangen. Raw Jehuda sagte: Der Gläubiger ist glaubwürdig, da er, wenn er wollte, hätte sagen können: Es ist gekauft in meinem Besitz.
מלוה אומר חמש לוה אומר שלש א"ל אייתי לי שטרך א"ל שטרא אירכס לי אמר רב יהודה מלוה נאמן מגו דאי בעי אמר לקוחה היא בידי
Raw Papa sagte zu Raw Aschi: Raw Sewid und Raw Awira halten nicht [die Ansicht] Raw Jehudas. Was ist der Grund? Diese Urkunde – da sie zur Einziehung bestimmt ist, gibt er wohl auf sie acht; er hat seine Urkunde vielmehr versteckt, weil er meinte: Ich will es zwei Jahre länger genießen.
א"ל רב פפא לרב אשי רב זביד ורב עוירא לא סבירא להו הא דרב יהודה מאי טעמא האי שטרא כיון דלגוביינא קאי מיזהר זהיר ביה ומיכבש הוא דכבשיה לשטריה סבר אוכלה תרתין שנין יתירתא
Rabina sagte zu Raw Aschi: Demnach bei dieser Verpfändung von Sura, wo man so schreibt: „Mit Ablauf dieser Jahre geht dieses Land ohne Geld frei aus“ – wenn er die Pfandurkunde versteckt und sagt: „Es ist gekauft in meinem Besitz“, ist er dann ebenfalls glaubwürdig? Würden die Rabbanan etwa eine Sache anordnen, durch die es [zu] Verlust kommt? Er sagte zu ihm: Dort haben die Rabbanan für ihn angeordnet, dass der Grundeigentümer die Grundsteuer zahlt und die Gräben gräbt.
א"ל רבינא לרב אשי אלא מעתה האי משכנתא דסורא דכתבי הכי במישלם שניא אלין תיפוק ארעא דא בלא כסף היכא דכבשיה לשטר משכנתא ואמר לקוחה היא בידי הכי נמי דמהימן וכי מתקני רבנן מילתא דאתי בה [לידי] פסידא א"ל התם תקינו ליה רבנן דמרי ארעא יהיב טסקא וכרי כריא
Ein Land, das keine Gräben hat und für das man keine Grundsteuer zahlt, was dann? Er sagte zu ihm: Er hätte Einspruch erheben müssen. Hat er nicht Einspruch erhoben, was dann? Er selbst hat sich geschädigt.
ארעא דלית לה כריא ולא יהיב טסקא מאי א"ל איבעי ליה למחויי לא אימחא מאי איהו הוא דאפסיד אנפשיה
Der Teilpächter sagt: „Für die Hälfte bin ich eingestiegen“, und der Hausherr sagt: „Für ein Drittel habe ich ihn eingesetzt“. Wer ist glaubwürdig? Raw Jehuda sagte: Der Hausherr ist glaubwürdig. Raw Nachman sagte: Alles nach dem Brauch des Landes.
אריס אומר למחצה ירדתי ובעל הבית אומר לשליש הורדתיו מי נאמן רב יהודה אמר בעל הבית נאמן רב נחמן אמר הכל כמנהג המדינה
Man wollte daraus schließen, sie streiten nicht: Das eine an einem Ort, wo der Teilpächter die Hälfte nimmt; das andere an einem Ort, wo der Teilpächter ein Drittel nimmt.
סבור מינה לא פליגי הא באתרא דשקיל אריסא פלגא הא באתרא דשקיל אריסא תילתא
Raw Mari, der Sohn der Tochter Schmuels, sagte zu ihnen: So sagte Abaje: Selbst an einem Ort, wo der Teilpächter die Hälfte nimmt, streiten sie. Raw Jehuda sagte: Der Hausherr ist glaubwürdig, denn wenn er wollte, hätte er sagen können: Er ist mein Lohnarbeiter und mein Erntearbeiter.
אמר להו רב מרי ברה דבת שמואל הכי אמר אביי אפילו באתרא דשקיל אריסא פלגא פליגי רב יהודה אמר בעל הבית נאמן דאי בעי אמר שכירי ולקיטי הוא:
Die Waisen sagen: Wir haben [den Boden] verbessert; und der Gläubiger sagt: Euer Vater hat [ihn] verbessert. Wem obliegt es, den Beweis zu bringen?
יתומים אומרים אנו השבחנו ובעל חוב אומר אביכם השביח על מי להביא ראיה
Original: Bava Metzia 110a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.