und nicht von einer Stelle, die die Sonne sieht, denn es heißt: „und mit dem Köstlichsten der Erträge der Sonne“ (Dtn 33,14).
ולא ממקום שהוא רואה את החמה שנאמר (דברים לג, יד) וממגד תבואות שמש:
Bawa Kamma 81b בבא קמא
Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Dass von einer Quelle, die neu hervortritt, die Bewohner der Stadt Gebrauch machen.“ Rabba bar Raw Huna sagte: Und man gibt ihm [dafür] Geld. Doch die Halacha ist nicht wie er.
ומעין היוצא תחילה בני העיר מסתפקין ממנו אמר רבה בר רב הונא ונותן לו דמים ולית הלכתא כוותיה:
„Dass man im See von Tiberias angelt, nur dass man kein Netz auslegt und das Schiff anhält“; aber man fängt mit Fischnetzen und Reusen. Die Rabbanan lehrten: Anfangs vereinbarten die Stämme miteinander, dass man kein Schleppnetz auslegt und das Schiff anhält; aber man fängt mit Fischnetzen und Reusen.
ומחכין בימה של טבריא ובלבד שלא יפרוס קלע ויעמיד את הספינה אבל צד הוא ברשתות ובמכמרות ת"ר בראשונה התנו שבטים זה עם זה שלא יפרוס קליעה ויעמיד את הספינה אבל צד הוא ברשתות ובמכמרות
Die Rabbanan lehrten: Der See von Tiberias lag im Anteil Naftalis; und nicht nur das, sondern er erhielt auch eine volle Schnurlänge Ufer im Süden, um zu bestätigen, was gesagt ist: „Meer und Süden nimm in Besitz“ (Dtn 33,23).
תנו רבנן ימה של טבריא בחלקו של נפתלי היתה ולא עוד אלא שנטל מלא חבל חרם בדרומה לקיים מה שנאמר (דברים לג, כג) ים ודרום ירשה
Es wird gelehrt: Rabbi Schimon ben Elasar sagt: Abgerissenes in den Bergen gilt als Besitz aller Stämme, Haftendes als Besitz jenes Stammes.
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר תלושין שבהרים בחזקת כל השבטים הן עומדים ומחוברים בחזקת אותו השבט
Und es gibt keinen einzigen Stamm Israels, der nicht [Anteil] im Gebirge, in der Niederung, im Süden und im Tal hätte, denn es heißt: „Wendet euch und brecht auf und kommt zum Gebirge der Amoriter und zu allen ihren Nachbarn in der Araba, im Gebirge und in der Niederung und im Süden und an der Küste des Meeres“ usw. (Dtn 1,7). Und so findest du es bei den Kanaanitern, den Perisitern und den Amoritern, die vor ihnen waren, denn es heißt: „und zu allen ihren Nachbarn“ – demnach waren ihre Nachbarn so [verteilt].
ואין לך כל שבט ושבט מישראל שאין לו בהר ובשפלה ובנגב ובעמק שנאמר (דברים א, ז) פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר בשפלה ובנגב ובחוף הים וגו' וכן אתה מוצא בכנענים ובפריזים ובאמוריים שלפניהם שנאמר ואל כל שכניו אלמא שכניו הכי הוו:
„Dass man sich hinter einem Zaun erleichtert, selbst auf einem Feld voller Safran.“ Raw Acha bar Jaakow sagte: Es war nur nötig [zu lehren], dass man von dort einen Stein nehmen darf. Raw Chisda sagte: Und sogar am Schabbat. Mar Sutra der Fromme nahm [einen Stein] und legte ihn zurück, und sagte zu seinem Diener: (Morgen) geh, wirf ihn [zurück].
ונפנין לאחורי הגדר ואפילו בשדה שהיא מלאה כרכום אמר רב אחא בר יעקב לא נצרכה אלא ליטול הימנו צרור אמר רב חסדא ואפילו בשבת מר זוטרא חסידא שקיל ומהדר וא"ל לשמעיה (למחר) זיל שירקיה:
„Dass man auf Privatpfaden geht, bis der zweite Regen fällt.“ Raw Papa sagte: Und dieser [Boden] von uns – sogar Tau schadet ihm.
ומהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה אמר רב פפא והאי דידן אפילו טל קשי לה:
„Dass man an die Ränder der Wege ausweicht wegen der Pflöcke der Wege.“ Schmuel und Raw Jehuda waren unterwegs auf dem Weg. Schmuel wich an die Ränder der Wege aus. Raw Jehuda sagte zu ihm: [Gelten] die Bedingungen, die Josua gestellt hat, sogar in Babylonien? Er sagte zu ihm: Ich sage: sogar außerhalb des Landes.
ומסלקין לצידי הדרכים מפני יתידות הדרכים שמואל ורב יהודה הוו שקלי ואזלי באורחא הוה מסתלק שמואל לצידי הדרכים א"ל רב יהודה תנאין שהתנה יהושע אפילו בבבל א"ל שאני אומר אפילו בחוצה לארץ
Rabbi und Rabbi Chija waren unterwegs auf dem Weg. Sie wichen an die Ränder der Wege aus. Rabbi Jehuda ben Kenosa schritt [mitten auf dem Weg] vor ihnen her. Rabbi sagte zu Rabbi Chija: Wer ist dieser, der vor uns Hochmut zeigt?
רבי ורבי חייא הוו שקלי ואזלי באורחא אסתלקו לצידי הדרכים הוה קא מפסיע ואזיל ר' יהודה בן קנוסא קמייהו א"ל רבי לרבי חייא מי הוא זה שמראה גדולה בפנינו
Rabbi Chija sagte zu ihm: Vielleicht ist es Rabbi Jehuda ben Kenosa, mein Schüler, und alle seine Taten sind um des Himmels willen. Als sie zu ihm gelangten, sah er ihn [und] sagte zu ihm: Wärst du nicht Jehuda ben Kenosa, hätte ich dir die Schenkel mit einer eisernen Säge abgesägt!
א"ל ר' חייא שמא ר' יהודה בן קנוסא תלמידי הוא וכל מעשיו לשם שמים כי מטו לגביה חזייה א"ל אי לאו יהודה בן קנוסא את גזרתינהו לשקך בגיזרא דפרזלא:
„Wer sich zwischen den Weinbergen verirrt, bricht hindurch, hinab und hinauf.“ Die Rabbanan lehrten: Wer seinen Genossen zwischen den Weinbergen verirrt sieht, bricht hindurch, hinauf und hinab, bis er ihn zur Stadt oder zum Weg hinaufbringt; und ebenso, wer sich selbst zwischen den Weinbergen verirrt, bricht hindurch, hinauf und hinab, bis er zur Stadt oder zum Weg hinaufgelangt.
התועה בין הכרמים מפסיג ויורד מפסיג ועולה: ת"ר הרואה חבירו תועה בין הכרמים מפסיג ועולה מפסיג ויורד עד שמעלהו לעיר או לדרך וכן הוא שתועה בין הכרמים מפסיג ועולה מפסיג ויורד עד שיעלה לעיר או לדרך
Was [lehrt] „und ebenso“? Man könnte meinen: [Beim] Genossen, der weiß, wohin er [ihn] hinaufführt, soll er hindurchbrechen; er selbst aber, der nicht weiß, wohin er hinaufsteigt, soll nicht hindurchbrechen, sondern sich zwischen den Grenzrainen hindurchwinden; darum lehrt er uns [dies].
מאי וכן מהו דתימא חבירו הוא דידע להיכא מסלק דניפסוג אבל הוא דלא ידע להיכא קא סליק לא ניפסוג נהדריה נהדר בי מיצרי קמ"ל
Das ist doch aus der Tora, denn es wird gelehrt: Woher [lernen wir] die Zurückgabe seiner Person? Darum heißt es: „und du sollst es ihm zurückgeben“ (Dtn 22,2)!
הא דאורייתא הוא דתניא השבת גופו מניין ת"ל (דברים כב, ב) והשבותו
Aus der Tora ist, dass er sich zwischen den Grenzrainen hält; er [Josua] kam und verordnete, dass er hindurchbricht, hinauf und hinab.
דאורייתא הוא דקאי בי מיצרי אתא הוא תקין דמפסיג ועולה מפסיג ויורד:
„Und ein Toter, dessen Bestattung Gebot ist, erwirbt seinen Platz.“ Dem widerspricht: Wer einen Toten findet, der auf der Landstraße liegt, schafft ihn rechts oder links von der Landstraße weg. [Ist dort] ein Brachfeld und ein gepflügtes Feld, schafft er ihn auf das Brachfeld.
ומת מצוה קנה מקומו: ורמינהי המוצא מת מוטל באיסרטיא מפנהו לימין איסרטיא או לשמאל איסרטיא שדה בור ושדה ניר מפנהו לשדה בור
Ein gepflügtes Feld und ein besätes Feld – er schafft ihn auf das gepflügte Feld. Waren beide brach, beide gepflügt, beide besät, schafft er ihn an einen Ort, wohin er will.
שדה ניר ושדה זרע מפנהו לשדה ניר היו שתיהן בורות שתיהן נירות שתיהן זרועות מפנהו למקום שירצה
Raw Biwi sagte: Wenn er auf dem Grenzrain liegt – da er [ohnehin] weggeschafft werden darf, schafft er ihn an jeden Ort, wohin er will.
אמר רב ביבי במוטל על המיצר מתוך שניתן לפנותו מפנהו לכל מקום שירצה
Man sagte: Zehn? Es sind doch elf! – „Dass man auf Privatpfaden geht“ hat Salomo gesagt.
אמרי עשרה הני חד סרי הויין מהלכין בשבילי הרשות שלמה אמרה
Wie es gelehrt wird: Wenn jemandes Früchte vom Feld [schon abgeerntet] sind und er die Leute nicht in sein Feld hineinlässt – was sagen die Leute über ihn? Welchen Nutzen hat N. davon, und welchen Schaden fügen ihm die Leute zu? Über ihn sagt die Schrift: „Weil du gut sein kannst, sollst du nicht böse heißen.“ – Steht denn geschrieben: „Weil du gut sein kannst, sollst du nicht böse heißen“? – Ja, es steht in dieser Weise geschrieben: „Verweigere das Gute nicht dem, dem es zusteht, wenn es in der Macht deiner Hand ist, es zu tun“ (Spr 3,27).
כדתניא הרי שכלו פירותיו מן השדה ואינו מניח בני אדם ליכנס בתוך שדהו מה הבריות אומרות עליו מה הנאה יש לפלוני ומה הבריות מזיקות לו עליו הכתוב אומר מהיות טוב אל תקרי רע ומי כתיב מהיות טוב אל תקרי רע אין כתיב כי האי גוונא (משלי ג, כז) אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות
Und weiter gibt es keine? Es gibt doch [die Lehre] Rabbi Jehudas; denn es wird gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Zur Zeit des Dünger-Ausfahrens darf man seinen Dünger auf das öffentliche Gebiet hinausschaffen und ihn die ganzen dreißig [Tage] aufhäufen, damit er von den Füßen der Menschen und den Füßen des Viehs zerrieben wird; denn unter dieser Bedingung hat Josua Israel das Land zum Erbe gegeben.
ותו ליכא והא איכא דרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרה"ר וצוברו כל שלשים כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ
Und es gibt doch [die Lehre] Rabbi Jischmaels, des Sohnes Rabbi Jochanan ben Berokas; denn es wird gelehrt: Rabbi Jischmael, der Sohn Rabbi Jochanan ben Berokas, sagt: Es ist eine Bedingung des Gerichts, dass der eine in das Feld seines Genossen hinabsteigt und den Ast seines Genossen abschneidet, um seinen Bienenschwarm zu retten, und ihm den Wert des Astes seines Genossen gibt.
והא איכא דר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה דתניא רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר תנאי ב"ד הוא שיהא זה יורד לתוך שדה חבירו וקוצץ שוכו של חבירו להציל נחיל שלו ונותן לו דמי שוכו של חבירו
Und es ist eine Bedingung des Gerichts, dass der eine seinen Wein ausgießt und den Honig seines Genossen rettet und den Wert seines Weines aus dem Honig seines Genossen nimmt. Und es ist eine Bedingung des Gerichts, dass der eine sein Holz ablädt und den Flachs seines Genossen auflädt und den Wert seines Holzes aus dem Flachs seines Genossen nimmt; denn unter dieser Bedingung hat Josua Israel das Land zum Erbe gegeben.
ותנאי ב"ד הוא שיהא זה שופך יינו ומציל דובשנו של חבירו ונוטל דמי יינו מתוך דובשנו של חבירו ותנאי ב"ד הוא שיהא זה מפרק את עציו וטוען פשתנו של חבירו ונוטל דמי עציו מתוך פשתנו של חבירו שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ
Von Einzelmeinungen sprechen wir nicht.
ביחידאי לא קאמרינן
Original: Bava Kamma 81b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.