Wer Wein von den Kutäern kauft, sagt: Zwei Log, die ich abzusondern gedenke, seien Teruma, zehn Erster Zehnt, neun Zweiter Zehnt; und er löst [diesen] aus und trinkt sofort. Das sind die Worte Rabbi Meirs.
הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה עשרה מעשר ראשון ט' מעשר שני ומיחל ושותה מיד דברי ר"מ
Man sagte: Letzten Endes – warum kehrst du die Baraita um? Weil [die Aussage] Rabbi Jehudas der [anderen Aussage] Rabbi Jehudas widerspricht. Jetzt widerspricht ja auch [die Aussage] Rabbi Jochanans der [anderen Aussage] Rabbi Jochanans!
אמרי סוף סוף אמאי קא אפכת לה למתניתין משום דקשיא דר' יהודה אדר' יהודה השתא נמי קשיא דר' יוחנן אדרבי יוחנן
Denn du hast für Rabbi Jochanan gesagt: Sage nicht „alles, was aufgelesen wird“, sondern sage „alles, was aufgelesen werden wird“ – demnach vertritt er die rückwirkende Bestimmung. Rabbi Jochanan vertritt doch aber die rückwirkende Bestimmung nicht!
דאמרת לר' יוחנן לא תימא כל הנלקט אלא אימא כל המתלקט אלמא אית ליה ברירה והא רבי יוחנן לית ליה ברירה
Denn Rabbi Assi sagte im Namen Rabbi Jochanans: Brüder, die [das Erbe] geteilt haben, gelten als Käufer und geben einander [die Anteile] im Jobeljahr zurück.
דאמר רב אסי א"ר יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל
Und Rabbi Jochanan fand eine andere anonyme Mischna. Denn wir haben gelernt: Wer von einem Dieb stiehlt, zahlt nicht das Doppelte. Warum? Zugegeben, dem ersten Dieb zahlt er nicht: „Und es wird aus dem Haus des Mannes gestohlen“ (Ex 22,6) – nicht aus dem Haus des Diebes. Aber den Eigentümern sollte er doch zahlen!
ורבי יוחנן סתמא אחרינא אשכח דתנן אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל אמאי בשלמא לגנב ראשון לא משלם (שמות כב, ו) וגונב מבית האיש ולא מבית הגנב אלא לבעלים נשלם
Weil ihn der Vers unterstützt: „Und wenn ein Mann sein Haus dem Ewigen heiligt, als heilig“ (Lev 27,14) – wie sein Haus in seiner Verfügungsgewalt ist, so alles, was in seiner Verfügungsgewalt ist.
משום דמסייע ליה קרא (ויקרא כז, יד) ואיש כי יקדיש את ביתו קדש לה' מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו
Abaje sagte: Hätte Rabbi Jochanan nicht gesagt, die Bescheidenen und Rabbi Dosa hätten dasselbe gesagt, so hätte ich gesagt: Die Bescheidenen vertreten [die Lehre] Rabbi Dosas, aber Rabbi Dosa vertritt [die Lehre] der Bescheidenen nicht.
אמר אביי אי לאו דא"ר יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא צנועין אית להו דרבי דוסא ורבי דוסא לית ליה דצנועין
Die Bescheidenen vertreten [die Lehre] Rabbi Dosas: Wenn die Rabbanan schon für einen Dieb eine Verordnung getroffen haben, muss man es dann für Arme noch sagen? Rabbi Dosa vertritt [die Lehre] der Bescheidenen nicht: Für Arme haben die Rabbanan eine Verordnung getroffen, für einen Dieb aber haben die Rabbanan keine Verordnung getroffen.
צנועין אית להו דרבי דוסא ומה בגנב עבדו רבנן תקנתא עניים צריכא למימר ר' דוסא לית ליה דצנועין עניים הוא דעבדו להו רבנן תקנתא אבל גנב לא עבדו ליה רבנן תקנתא
Rawa sagte: Hätte Rabbi Jochanan nicht gesagt, die Bescheidenen und Rabbi Dosa hätten dasselbe gesagt, so hätte ich gesagt: Wer hat [die Lehre von den] Bescheidenen gelehrt? Es ist Rabbi Meir.
אמר רבא אי לאו דא"ר יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא מאן תנא צנועין ר"מ היא
Sagt nicht Rabbi Meir, der Zehnt sei Eigentum des Höchsten, und dennoch hat ihn der Allbarmherzige hinsichtlich der Auslösung in seiner [des Eigentümers] Verfügungsgewalt belassen, wie geschrieben steht: „Und wenn ein Mann [etwas] von seinem Zehnten auslösen will, soll er ein Fünftel davon hinzufügen“ (Lev 27,31)?
לאו אמר ר"מ מעשר ממון גבוה הוא ואפילו הכי לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה דכתיב (ויקרא כז, לא) ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יוסף עליו
Auch [beim] Weinberg im vierten Jahr folgert man „heilig“ – „heilig“ vom Zehnten: Hier steht geschrieben: „heilig zum Lobpreis“ (Lev 19,24), und beim Zehnten steht geschrieben: „Und aller Zehnt des Landes, von der Saat des Landes, von der Frucht des Baumes, gehört dem Ewigen, er ist heilig“ (Lev 27,30).
כרם רבעי נמי גמר קדש קדש ממעשר כתיב הכא (ויקרא יט, כד) קדש הלולים וכתיב גבי מעשר (ויקרא כז, ל) וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש
Wie bei „heilig“, das beim Zehnten geschrieben steht, ihn der Allbarmherzige, obwohl er Eigentum des Höchsten ist, hinsichtlich der Auslösung in seiner Verfügungsgewalt belassen hat, so hat ihn der Allbarmherzige auch bei diesem „heilig“, das beim Weinberg im vierten Jahr geschrieben steht, obwohl es nicht sein Eigentum ist, hinsichtlich des Auslösens in seiner Verfügungsgewalt belassen.
מה קדש דכתיב גבי מעשר אע"ג דממון גבוה הוא לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה אף האי קדש נמי דכתיב גבי כרם רבעי אע"ג דלאו ממון דידיה הוא לענין אחולי אוקמיה רחמנא ברשותיה
Bei der Nachlese aber, da sie sein Eigentum ist, kann er sie für herrenlos erklären, wenn sie in seiner Verfügungsgewalt ist; wenn sie nicht in seiner Verfügungsgewalt ist, kann er sie nicht für herrenlos erklären.
אבל גבי לקט כיון דממונא דידיה כי איתיה ברשותיה הוא דמצי מפקר ליה כי ליתיה ברשותיה לא מצי מפקר ליה
Rabina sagte: Hätte Rabbi Jochanan nicht gesagt, die Bescheidenen und Rabbi Dosa hätten dasselbe gesagt, so hätte ich gesagt: Wer hat [die Lehre von den] Bescheidenen gelehrt? Es ist Rabbi Dosa – damit die anonyme Mischna Rabbi Jochanan nicht widerspricht; und Rabbi Jochanan
אמר רבינא אי לאו דא"ר יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא מאן תנא צנועין רבי דוסא היא כי היכי דלא תקשי סתם משנה לרבי יוחנן ורבי יוחנן
Original: Bava Kamma 69b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.