MISCHNA: Wer Kleinvieh in einen Pferch treibt und vor ihm ordnungsgemäß verschließt, und es kommt heraus und richtet Schaden an, ist frei. Hat er vor ihm nicht ordnungsgemäß verschlossen, und es kommt heraus und richtet Schaden an, ist er schuldig.
מתני׳ הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה פטור לא נעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה חייב
Wurde [der Pferch] in der Nacht durchbrochen oder haben Räuber ihn durchbrochen, und es kommt heraus und richtet Schaden an, ist er frei. Haben Räuber es hinausgeführt, sind die Räuber schuldig.
נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים ויצאה והזיקה פטור הוציאוה לסטים לסטים חייבין
Hat er es in der Sonne gelassen oder es einem Taubstummen, einem Geistesgestörten oder einem Minderjährigen übergeben, und es kommt heraus und richtet Schaden an, ist er schuldig.
הניחה בחמה או שמסרה לחרש שוטה וקטן ויצאה והזיקה חייב
Ist es in einen Garten gefallen und hat davon Nutzen gehabt, zahlt [der Eigentümer] das, was es genossen hat. Ist es auf gewöhnliche Weise hinabgestiegen und hat Schaden angerichtet, zahlt er das, was es beschädigt hat. Wie zahlt er das, was es beschädigt hat? Man schätzt eine Fläche von einer Sea Aussaat in jenem Feld: wie viel sie [vorher] wert war und wie viel sie [jetzt] wert ist.
נפלה לגינה ונהנית משלמת מה שנהנית ירדה כדרכה והזיקה משלמת מה שהזיקה כיצד משלמת מה שהזיקה שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Was ist ordnungsgemäß und was ist nicht ordnungsgemäß? Eine Tür, die einem gewöhnlichen Wind standhalten kann, das ist ordnungsgemäß; die einem gewöhnlichen Wind nicht standhalten kann, das ist nicht ordnungsgemäß.
גמ׳ ת"ר איזהו כראוי ואיזהו שלא כראוי דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה זהו כראוי שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה זהו שלא כראוי
Rabbi Mani bar Patisch sagte: Wer ist der Tanna, nach dem bei einem Verwarnten eine geringere Bewachung genügt? Es ist Rabbi Jehuda. Denn wir haben gelernt: Haben seine Eigentümer ihn mit einem Zügel angebunden und vor ihm ordnungsgemäß verschlossen, und er kam heraus und richtete Schaden an, so ist [der Eigentümer] sowohl beim Harmlosen als auch beim Verwarnten schuldig – das sind die Worte Rabbi Meirs.
א"ר מני בר פטיש מאן תנא מועד דסגי ליה בשמירה פחותה ר"י היא דתנן קשרו בעליו במוסירה ונעל לפניו כראוי ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב דברי ר"מ
Rabbi Jehuda sagt: Beim Harmlosen ist er schuldig, beim Verwarnten frei, denn es heißt: „und sein Eigentümer hat ihn nicht bewacht“ (Ex 21,36) – und dieser ist bewacht. Rabbi Elieser sagt: Für ihn gibt es keine Bewachung außer dem Messer.
ר' יהודה אומר תם חייב מועד פטור שנאמר (שמות כא, לו) ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה ר"א אומר אין לו שמירה אלא סכין
Du kannst sogar sagen, [es ist]Rabbi Meir: Anders ist es bei Zahn und Fuß, denn bei deren Bewachung hat die Tora [die Anforderung] gemindert. Denn Rabbi Elasar sagte – und manche sagen, in einer Baraita wurde gelehrt: Bei vier Dingen hat die Tora die [Anforderung an die] Bewachung gemindert, und zwar diese: Grube, Feuer, Zahn und Fuß.
אפילו תימא ר"מ שאני שן ורגל דהתורה מיעטה בשמירתן דאמר ר' אלעזר ואמרי לה במתניתא תנא ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתן ואלו הן בור ואש שן ורגל
Grube, denn es steht geschrieben: „Wenn jemand eine Grube öffnet oder wenn jemand eine Grube gräbt und sie nicht zudeckt“ (Ex 21,33) – hat er sie also zugedeckt, ist er frei.
בור דכתיב (שמות כא, לג) כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו הא כסהו פטור
Und es wurde gelehrt: „Und er lässt los“ – das ist der Fuß, und so heißt es: „die den Fuß des Ochsen und des Esels loslassen“ (Jes 32,20); „und es weidet ab“ – das ist der Zahn, und so heißt es: „wie man den Kot wegräumt, bis er ganz weg ist“ (1 Kön 14,10).
ותניא ושלח זה הרגל וכן הוא אומר (ישעיהו לב, כ) משלחי רגל השור והחמור ובער זה השן וכן הוא אומר (מלכים א יד, י) כאשר יבער הגלל עד תומו
Rabba sagte: Auch aus unserer Mischna ist dies genau zu entnehmen, denn sie lehrt „Kleinvieh“. Wir befassen uns doch mit dem Ochsen; sollte sie doch „Ochse“ lehren! Warum lehrt sie gerade „Kleinvieh“? Doch wohl, weil die Tora bei deren Bewachung [die Anforderung] gemindert hat.
אמר רבה מתניתין נמי דיקא דקתני צאן מכדי בשור קא עסקינן ואתי ניתני שור מאי שנא דקתני צאן לאו משום דהתורה מיעטה בשמירתן
Nicht [etwa] deshalb, weil hier beim [Kleinvieh] das Horn nicht geschrieben steht, sondern nur Zahn und Fuß bei ihm geschrieben stehen, und er uns lehren will, dass Zahn und Fuß verwarnt sind? – Schließe daraus [dass es so ist].
לאו משום דכאן קרן לא כתיבא בה שן ורגל הוא דכתיב ביה וקמ"ל דשן ורגל דמועדין הוא ש"מ:
Es wurde gelehrt: Rabbi Jehoschua sagte: Vier Dinge gibt es, bei denen derjenige, der sie tut, nach menschlichem Recht frei, nach himmlischem Recht aber schuldig ist. Und zwar diese: Wer einen Zaun vor dem Vieh seines Nächsten einreißt; wer das stehende Getreide seines Nächsten vor einem Brand niederbeugt; wer falsche Zeugen dingt, damit sie aussagen; und wer ein Zeugnis zugunsten seines Nächsten weiß und es nicht für ihn ablegt.
תניא אמר ר' יהושע ארבעה דברים העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואלו הן הפורץ גדר בפני בהמת חבירו והכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה והשוכר עדי שקר להעיד והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו:
Der Meister sagte: „Wer einen Zaun vor dem Vieh seines Nächsten einreißt.“ Wie ist der Fall? Wollte man sagen, bei einer festen Mauer, dann sollte er doch auch nach menschlichem Recht schuldig sein! Vielmehr
אמר מר הפורץ גדר בפני בהמת חבירו ה"ד אילימא בכותל בריא בדיני אדם נמי ניחייב אלא
Original: Bava Kamma 55b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.