Hat er aber zu ihm gesagt: „Unter der Bedingung, dass ich mich bezahlen lasse, von wem ich will“, so lässt er sich vom Bürgen bezahlen. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Hat der Schuldner Güter, so lässt er sich in keinem Fall vom Bürgen bezahlen.
ואם אמר לו על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב רשב"ג אומר אם יש נכסים ללוה בין כך ובין כך לא יפרע מן הערב
Und ebenso sagte Rabban Schimon ben Gamliel: Wer einer Frau für ihre Ketubba bürgt, und ihr Mann will sich von ihr scheiden, der soll ihr durch ein Gelübde jeden Genuss [von sich] verbieten; vielleicht treffen sie eine Absprache über die Güter dieses [Bürgen], und er nimmt seine Frau zurück.
וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר הערב לאשה בכתובתה והיה בעלה מגרשה ידירנה הנאה שמא יעשו קנוניא על נכסים של זה ויחזיר את אשתו:
So wurde auch gelehrt: Wer seinem Nächsten durch einen Bürgen leiht, soll nicht zuerst den Bürgen verklagen; hat er aber gesagt: „Unter der Bedingung, dass ich mich bezahlen lasse, von wem ich will“, so darf er zuerst den Bürgen verklagen.
תניא נמי הכי המלוה את חבירו על ידי ערב לא יתבע ערב תחלה ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יתבע ערב תחלה
Raw Chisda wandte ein: Das ist doch eine Übernahme [der Schuld selbst], denn es heißt: „Gib ihn in meine Hand, und ich bringe ihn dir zurück“ (Gen 42,37).
מתקיף לה רב חסדא הא קבלנות היא דכתיב (בראשית מב, לז) תנה אותו על ידי ואני אשיבנו
Vielmehr sagte Rabbi Jizchak: Von hier: „Nimm ihm sein Gewand, denn er hat für einen Fremden gebürgt, und um der Fremden willen pfände ihn“ (Spr 20,16).
אלא אמר רבי יצחק מהכא (משלי כ, טז) לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו
Und es heißt: „Mein Sohn, wenn du für deinen Nächsten gebürgt, für einen Fremden deine Hand eingeschlagen hast, bist du verstrickt durch die Worte deines Mundes, gefangen durch die Worte deines Mundes. So tu denn dies, mein Sohn, und rette dich, denn du bist in die Hand deines Nächsten geraten: Geh, wirf dich nieder und bestürme deinen Nächsten“ (Spr 6,1–3). Hat er Geld von dir in der Hand, so öffne ihm die Handfläche [zur Zahlung]; wenn nicht, so bring viele Freunde gegen ihn auf.
ואומר (משלי ו, א) בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך אם ממון יש לו בידך התר לו פיסת יד ואם לאו הרבה עליו ריעים
Amemar sagte: Ob der Bürge verpflichtet wird, ist der Streit zwischen Rabbi Jehuda und Rabbi Jose: Nach Rabbi Jose, der sagt, eine Asmachta bewirkt einen Erwerb, wird der Bürge verpflichtet; nach Rabbi Jehuda, der sagt, eine Asmachta bewirkt keinen Erwerb, wird der Bürge nicht verpflichtet.
אמר אמימר ערב דמשתעבד מחלוקת ר' יהודה ור' יוסי לרבי יוסי דאמר אסמכתא קניא ערב משתעבד לר' יהודה דאמר אסמכתא לא קניא ערב לא משתעבד
„Hat er aber gesagt: ‚Unter der Bedingung, dass ich mich bezahlen lasse, von wem ich will‘ usw.“ Rabba bar bar Chana sagte im Namen Rabbi Jochanans: Das lehrte man nur, wenn der Schuldner keine Güter hat; hat der Schuldner aber Güter, soll er sich nicht vom Bürgen bezahlen lassen.
ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה כו': אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שאין נכסים ללוה אבל יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב
Aber da der Schlusssatz lehrt: „Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Hat der Schuldner Güter, so lässt er sich nicht vom Bürgen bezahlen“, folgt doch daraus, dass der erste Tanna meint, es mache keinen Unterschied, so oder so!
והא מדקתני סיפא רבן שמעון בן גמליאל אומר אם יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב מכלל דתנא קמא סבר לא שנא הכי ולא שנא הכי
Es fehlt etwas, und so lehrt er: Wer seinem Nächsten durch einen Bürgen leiht, soll sich nicht vom Bürgen bezahlen lassen; hat er aber gesagt: „Unter der Bedingung, dass ich mich bezahlen lasse, von wem ich will“, so lässt er sich vom Bürgen bezahlen. Wovon gilt das? Wenn der Schuldner keine Güter hat; hat der Schuldner aber Güter, so lässt er sich nicht vom Bürgen bezahlen. Und bei einem Übernehmer [der Schuld] lässt er sich, auch wenn der Schuldner Güter hat, vom Übernehmer bezahlen.
חסורי מחסרא והכי קתני המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב במה דברים אמורים בשאין נכסים ללוה אבל יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב וקבלן אף על פי שיש נכסים ללוה יפרע מן הקבלן
Original: Bava Batra 173b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.