Aber das, was gelehrt wurde: „Wie man keinen Schuldschein gegeneinander vorlegt, so legt man auch keinen gegen andere vor“ – worüber streiten sie?
ואלא הא דתניא כשם שאין מוציאין שטר חוב זה על זה כך אין מוציאין על אחרים במאי קמיפלגי
Bawa Batra 173a בבא בתרא
Aufbau der Debatte:Mischna 2Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Sie streiten darüber, ob Buchstaben durch Übergabe erworben werden.
באותיות נקנות במסירה קמיפלגי
Unser Tanna meint, Buchstaben werden durch Übergabe erworben, und der Tanna der Baraita meint, Buchstaben werden durch Übergabe nicht erworben.
תנא דידן סבר אותיות נקנות במסירה ותנא ברא סבר אין אותיות נקנות במסירה
Und wenn du willst, sage ich: Alle meinen, Buchstaben werden durch Übergabe erworben, und hier streiten sie darüber, ob er einen Beweis bringen muss: Unser Tanna meint, er muss keinen Beweis bringen, und der Tanna der Baraita meint, er muss einen Beweis bringen.
ואי בעית אימא דכולי עלמא אותיות נקנות במסירה והכא בצריך להביא ראיה קא מיפלגי תנא דידן סבר אין צריך להביא ראיה ותנא ברא סבר צריך להביא ראיה
Denn es wurde gesagt: [Wenn] Buchstaben durch Übergabe erworben werden – Abaje sagte: Er muss einen Beweis bringen; Rawa sagte: Er muss keinen Beweis bringen.
דאיתמר אותיות נקנות במסירה אביי אמר צריך להביא ראיה ורבא אמר אינו צריך להביא ראיה
Abaje sagte: Woher sage ich es? Denn es wurde gelehrt: Ist es einer der Brüder, unter dessen Hand ein Schuldschein hervorkommt, so muss er einen Beweis bringen. Gilt nicht dasselbe auch für andere?
אמר אביי מנא אמינא לה דתניא אחד מן האחין שהשטר חוב יוצא מתחת ידו עליו להביא ראיה מאי לאו הוא הדין לאחריני
Und Rawa sagt: Bei Brüdern ist es anders, weil sie einander [Dinge] wegnehmen.
ורבא אמר שאני אחין דשמטו מהדדי
Manche sagen: Rawa sagte: Woher sage ich es? Denn es wurde gelehrt: Ist es einer der Brüder, unter dessen Hand ein Schuldschein hervorkommt, so muss er einen Beweis bringen – nur Brüder nehmen einander weg, andere aber nicht.
איכא דאמרי אמר רבא מנא אמינא לה דתניא אחד מן האחין שהשטר חוב יוצא מתחת ידו עליו להביא ראיה אחין הוא דשמטו מהדדי אבל אחריני לא
Und Abaje? Die Brüder waren nötig: Man könnte meinen, da sie einander wegnehmen, seien sie [ohnehin] vorsichtig und müssten keinen Beweis bringen; so lehrt er uns [das Gegenteil].
ואביי אחין איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא כיון דשמטו מהדדי אימא מיזדהר זהירי ולא צריכי להביא ראיה קמ"ל
Aber das, was gelehrt wurde: „Wie sie gegen andere einen Schuldschein vorlegen können, so können sie ihn auch gegeneinander vorlegen“ – worüber streiten sie?
ואלא הא דתניא כשם שמוציאין הן שטר חוב על אחרים כך מוציאין זה על זה במאי קמיפלגי
Sie streiten darüber, ob man eine Urkunde für den Schuldner schreibt, auch wenn der Gläubiger nicht bei ihm ist.
בכותבין שטר ללוה ואע"פ שאין מלוה עמו קמיפלגי
Unser Tanna meint: Man schreibt eine Urkunde für den Schuldner, auch wenn der Gläubiger nicht bei ihm ist; manchmal geht er zum Schreiber und zu den Zeugen und sagt zu ihnen: Schreibt mir eine Urkunde, denn ich will von Josef ben Schimon, meinem Gefährten, leihen; und nachdem sie sie geschrieben und unterschrieben haben, nimmt [der andere] sie an sich und sagt zu ihm: Gib mir die hundert, die du von mir geliehen hast.
תנא דידן סבר כותבין שטר ללוה ואף על פי שאין מלוה עמו זימנין דאזיל לגבי ספרא וסהדי ואמר להו כתבו לי שטרא דבעינן למיזף מיוסף בן שמעון חברי ובתר דכתבי וחתמי ליה נקיטא ליה ואמר ליה הב לי מאה דיזפת מינאי
Der Tanna der Baraita meint: Man schreibt keine Urkunde für den Schuldner, es sei denn, der Gläubiger ist bei ihm.
תנא ברא סבר אין כותבין שטר ללוה עד שיהא מלוה עמו:
„Findet sich bei einem von ihnen unter seinen Urkunden: ‚Der Schuldschein des Josef ben Schimon ist bezahlt‘, so sind die Schuldscheine beider bezahlt usw.“ Der Grund ist, dass sie sich fand; fand sie sich nicht, kann er [den Schuldschein] vorlegen? Wir haben doch gelernt: „Und auch ein anderer kann keinen Schuldschein gegen sie vorlegen“!
נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהם פרועין וכו': טעמא דנמצא הא לא נמצא מצי מפיק והאנן ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב תנן
Rabbi Jirmeja sagte: [Es geht um Namen,] die bis zur dritten Generation angegeben sind.
אמר רבי ירמיה במשולשין
Dann soll man doch nachsehen, auf wessen Namen die Quittung geschrieben ist! Raw Hoschaja sagte: Sie sind in der Urkunde bis zur dritten Generation angegeben, aber nicht in der Quittung.
ונחזי תברא בשמא דמאן דכתיב אמר רב הושעיא במשולשין בשטר ואין משולשין בשובר
Abaje sagte: So meint er: Findet sich beim Schuldner unter seinen Urkunden: „Der Schuldschein des Josef ben Schimon gegen mich ist bezahlt“, so sind die Schuldscheine beider bezahlt.
אביי אמר הכי קאמר נמצא ללוה בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון עלי פרוע שטרות שניהם פרועין:
„Wie sollen sie verfahren? Sie sollen [den Namen] bis zur dritten Generation angeben usw.“ Es wurde gelehrt: Waren beide Kohanim, sollen sie [weitere] Generationen schreiben.
כיצד יעשו ישלשו כו': תנא אם היו שניהם כהנים יכתבו דורות:
MISCHNA: Wer zu seinem Sohn sagt: „Ein Schuldschein unter meinen Schuldscheinen ist bezahlt, und ich weiß nicht, welcher es ist“ – so sind alle Schuldscheine bezahlt. Finden sich dort zwei gegen einen [Schuldner], so ist der große bezahlt und der kleine nicht bezahlt.
מתני׳ האומר לבנו שטר בין שטרותי פרוע ואיני יודע אי זהו שטרות כולן פרועין נמצא לאחד שם שנים הגדול פרוע והקטן אינו פרוע:
GEMARA: Rawa sagte: [Sagt er:] „Ein Schuldschein gegen dich in meiner Hand ist bezahlt“, so ist der große bezahlt und der kleine nicht bezahlt; „Eine Schuld von dir in meiner Hand ist bezahlt“, so sind alle Schuldscheine bezahlt.
גמ׳ אמר רבא שטר לך בידי פרוע הגדול פרוע והקטן אינו פרוע חוב לך בידי פרוע שטרות כולן פרועין
Rabina sagte zu Rawa: Demnach: [Sagt er] „Mein Feld ist dir verkauft“ – ist ihm das große Feld verkauft; „Das Feld, das ich habe, ist dir verkauft“ – sind ihm alle seine Felder verkauft?
אמר ליה רבינא לרבא אלא מעתה שדי מכורה לך שדה גדולה מכורה לו שדה שיש לי מכורה לך כל שדותיו מכורין לו
Dort ist der Inhaber der Urkunde im Nachteil.
התם יד בעל השטר על התחתונה:
MISCHNA: Wer seinem Nächsten durch einen Bürgen leiht, soll sich nicht vom Bürgen bezahlen lassen.
מתני׳ המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב
Original: Bava Batra 173a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.