soll unsere vollkommene Tora nicht [wenigstens] wie euer müßiges Gerede sein? Was die Tochter seines Sohnes betrifft – deren Stellung ist stark neben den Brüdern; willst du [das] von seiner Tochter sagen, deren Stellung neben den Brüdern schwach ist? Und sie besiegten sie, und diesen Tag machten sie zu einem Festtag.
ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם מה לבת בנו שכן יפה כחה במקום האחין תאמר בבתו שהורע כחה במקום אחין ונצחום ואותו היום עשאוהו יום טוב
Rabbi Jizchak aus dem Lehrhaus Rabbi Amis sagte: Das lehrt, dass sie für den Stamm Benjamin bestimmten, dass die Tochter des Sohnes nicht zusammen mit den Brüdern erben solle.
אמר רבי יצחק דבי רבי אמי מלמד שהתנו על שבט בנימין שלא תירש בת הבן עם האחין
Rabbi Jochanan sagte im Namen Rabbi Schimon ben Jochais: Über jeden, der keinen Sohn hinterlässt, der ihn beerbt, ist der Heilige, gelobt sei Er, voller Zorn. Hier steht geschrieben: „so sollt ihr sein Erbe übergehen lassen (we-haawartem)“ (Num 27,8), und dort steht geschrieben: „Ein Tag des Zorns (ewra) ist jener Tag“ (Zef 1,15).
אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי כל שאינו מניח בן ליורשו הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה כתיב הכא (במדבר כז, ח) והעברתם את נחלתו וכתיב התם (צפניה א, טו) יום עברה היום ההוא
„Sie, die keine Ablösung haben und Gott nicht fürchten“ (Ps 55,20). Rabbi Jochanan und Rabbi Jehoschua ben Levi: Einer sagte: Jeder, der keinen Sohn hinterlässt; und einer sagte: Jeder, der keinen Schüler hinterlässt.
(תהלים נה, כ) אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר כל שאינו מניח בן וחד אמר כל שאינו מניח תלמיד
Es lässt sich feststellen, dass Rabbi Jochanan es ist, der „Schüler“ sagte; denn Rabbi Jochanan sagte: Dies ist der Knochen meines zehnten Sohnes. Es lässt sich feststellen, dass Rabbi Jochanan es ist, der „Schüler“ sagte.
תסתיים רבי יוחנן דאמר תלמיד דאמר רבי יוחנן דין גרמיה דעשיראה ביר תסתיים דרבי יוחנן דאמר תלמיד
Aber Rabbi Jehoschua ben Levi ging doch in kein Trauerhaus außer in das Haus dessen, der ohne Söhne gestorben war, denn es steht geschrieben: „Weint, weint um den, der fortgeht“ (Jer 22,10), und Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Um den, der ohne männlichen Sohn fortgeht! Vielmehr ist es Rabbi Jehoschua ben Levi, der „Schüler“ sagte.
והא רבי יהושע בן לוי לא אזיל לבי טמיא אלא לבי מאן דשכיב בלא בני דכתיב (ירמיהו כב, י) בכו בכה להולך ואמר רב יהודה אמר רב להולך בלא בן זכר אלא רבי יהושע בן לוי הוא דאמר תלמיד
Das ist ein Widerspruch zwischen Rabbi Jochanan und Rabbi Jochanan! – Das ist kein Widerspruch: Dies ist seine eigene [Ansicht], jenes die seines Lehrers.
קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן לא קשיא הא דידיה הא דרביה:
Rabbi Pinchas ben Chama legte aus: Was bedeutet, was geschrieben steht: „Und Hadad hörte in Ägypten, dass David sich zu seinen Vätern gelegt hatte und dass Joab, der Heerführer, gestorben war“ (1 Kön 11,21)? Warum ist bei David vom Sich-Legen die Rede und bei Joab vom Sterben? Bei David, der einen Sohn hinterließ, ist vom Sich-Legen die Rede; bei Joab, der keinen Sohn hinterließ, ist vom Sterben die Rede.
דרש רבי פנחס בן חמא מאי דכתיב (מלכים א יא, כא) והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבותיו וכי מת יואב שר הצבא מפני מה בדוד נאמרה בו שכיבה וביואב נאמרה בו מיתה דוד שהניח בן נאמרה בו שכיבה יואב שלא הניח בן נאמרה בו מיתה
Und Joab hinterließ keinen Sohn? Es steht doch geschrieben: „Von den Söhnen Joabs: Obadja, der Sohn Jechiels“ (Esra 8,9)! Vielmehr: Bei David, der einen Sohn wie sich selbst hinterließ, ist vom Sich-Legen die Rede; bei Joab, der keinen Sohn wie sich selbst hinterließ, ist vom Sterben die Rede.
ויואב לא הניח בן והכתיב (עזרא ח, ט) מבני יואב עובדיה בן יחיאל אלא דוד שהניח בן כמותו נאמרה בו שכיבה יואב שלא הניח בן כמותו נאמרה בו מיתה
Rabbi Pinchas ben Chama legte aus: Armut im Haus eines Menschen ist schwerer als fünfzig Plagen, wie es heißt: „Erbarmt euch meiner, erbarmt euch meiner, ihr meine Freunde, denn die Hand Gottes hat mich getroffen“ (Ijob 19,21); und seine Freunde sagten zu ihm: „Hüte dich, wende dich nicht zum Unrecht, denn das hast du lieber erwählt als das Elend“ (Ijob 36,21).
דרש ר' פנחס בן חמא קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמשים מכות שנאמר (איוב יט, כא) חנוני חנוני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי וקא אמרי ליה חבריה (איוב לו, כא) השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעוני
Rabbi Pinchas bar Chama legte aus: Jeder, der einen Kranken in seinem Haus hat, soll zu einem Weisen gehen und für ihn um Erbarmen bitten, wie es heißt: „Der Grimm des Königs ist [wie] Todesboten, aber ein weiser Mann wird ihn sühnen“ (Spr 16,14).
דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנא' (משלי טז, יד) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה:
„Dies ist die Regel: Bei jedem, der im Erbe vorgeht, gehen [auch] seine Nachkommen vor; und der Vater geht allen seinen Nachkommen vor.“ Rami bar Chama fragte: Der Vater des Vaters und der Bruder des Vaters, etwa Abraham und Ismael beim Vermögen Esaus – welcher von ihnen geht vor? Rawa sagte: Komm und höre: „Der Vater geht allen seinen Nachkommen vor.“ Und Rami bar Chama
זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי ירכו: בעי רמי בר חמא אבי האב ואחי האב כגון אברהם וישמעאל בנכסי עשו איזה מהן קודם אמר רבא תא שמע האב קודם לכל יוצאי ירכו ורמי בר חמא
Original: Bava Batra 116a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.