Weil der Vers sagt: „Du sollst ihnen keine Gnade erweisen (lo techonnem)“ (Dtn 7,2) – du sollst ihnen kein Lagern (chanaja) im Boden geben. – Dieses „lo techonnem“ braucht man doch dafür, dass der Allbarmherzige so sagt: Du sollst ihnen keine Anmut (chen) zuschreiben!
דאמר קרא (דברים ז, ב) לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע האי לא תחנם מיבעי ליה דהכי קאמר רחמנא לא תתן להם חן
– Und noch braucht man es dafür, dass der Allbarmherzige so sagt: Du sollst ihnen kein unentgeltliches (chinnam) Geschenk geben! – Wenn so, sollte der Vers „lo techinnem“ sagen. Was [bedeutet] „lo techonnem“? Lerne daraus alles.
ואכתי מיבעי ליה דהכי אמר רחמנא לא תתן להם מתנת של חנם אם כן לימא קרא לא תחינם מאי לא תחנם שמע מינה כולהו
So wurde auch gelehrt: „Lo techonnem“ – du sollst ihnen kein Lagern im Boden geben. Eine andere Erklärung: „Lo techonnem“ – du sollst ihnen keine Anmut zuschreiben. Eine andere Erklärung: „Lo techonnem“ – du sollst ihnen kein unentgeltliches Geschenk geben.
תניא נמי הכי לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע דבר אחר לא תחנם לא תתן להם חן דבר אחר לא תחנם לא תתן להם מתנת חנם
Und das unentgeltliche Geschenk selbst ist [ein Streit von] Tannaim, denn es wurde gelehrt: „Ihr sollt kein Aas essen; dem Fremdling, der in deinen Toren ist, magst du es geben, dass er es esse, oder verkaufe es einem Ausländer“ (Dtn 14,21). Ich habe nur: dem Fremdling durch Geben und dem Götzendiener durch Verkauf. Dem Fremdling durch Verkauf – woher? Darum heißt es: „Du magst es geben … oder verkaufen.“
ומתנת חנם גופה תנאי היא דתניא (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי אין לי אלא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה לגר במכירה מנין תלמוד לומר תתננה או מכור
Dem Götzendiener durch Geben – woher? Darum heißt es: „Du magst es geben, dass er es esse, oder verkaufe es einem Ausländer.“ Du sagst also: sowohl dem Fremdling als auch dem Götzendiener, sei es durch Geben, sei es durch Verkauf – so die Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Die Worte [sind zu verstehen], wie sie geschrieben stehen: dem Fremdling durch Geben und dem Götzendiener durch Verkauf.
לעובד כוכבים בנתינה מנין תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי נמצא אתה אומר אחד גר ואחד עובד כוכבים בין בנתינה בין במכירה דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה
Rabbi Meir spricht gut! – Und Rabbi Jehuda kann dir sagen: Wenn es dir in den Sinn kommt, [es sei so,] wie Rabbi Meir sagt, sollte der Allbarmherzige schreiben: „Du magst es geben, dass er es esse, und verkaufen“; wozu brauche ich „oder“? Lerne daraus, dass es kommt, [um zu lehren:] die Worte, wie sie geschrieben stehen.
שפיר קאמר ר"מ ור' יהודה אמר לך אי סלקא דעתך כדקאמר ר"מ לכתוב רחמנא תתננה ואכלה ומכור או למה לי שמע מינה לדברים ככתבן הוא דאתא
Und Rabbi Meir? Jenes [„oder“ dient dazu], das Geben an den Fremdling dem Verkauf an den Götzendiener voranzustellen. Und Rabbi Jehuda? Da du verpflichtet bist, den Fremdling am Leben zu erhalten, und nicht verpflichtet bist, den Kanaaniter am Leben zu erhalten, braucht man für das Voranstellen keinen Vers.
ור"מ ההוא לאקדומי נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים ור' יהודה כיון דגר אתה מצווה להחיותו וכנעני אי אתה מצווה להחיותו להקדים לא צריך קרא:
Eine andere Erklärung: „Lo techonnem“ – du sollst ihnen keine Anmut zuschreiben. Das unterstützt Raw, denn Raw sagte: Es ist einem Menschen verboten zu sagen: Wie schön ist diese Götzendienerin!
ד"א לא תחנם לא תתן להם חן: מסייע ליה לרב דאמר רב אסור לאדם שיאמר כמה נאה עובדת כוכבים זו
Man wandte ein: Es geschah mit Rabban Schimon ben Gamliel, dass er auf einer Stufe am Tempelberg stand und eine überaus schöne Götzendienerin sah. Er sagte: „Wie zahlreich sind Deine Werke, Herr!“ (Ps 104,24). Und auch Rabbi Akiwa sah die Frau des frevlerischen Turnusrufus; er spuckte, lachte und weinte. Er spuckte, weil sie aus einem stinkenden Tropfen hervorgegangen war; er lachte, weil sie in Zukunft übertreten und er sie heiraten würde; er weinte, weil diese Schönheit [einst] unter der Erde [vergeht].
מיתיבי מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר אמר (תהלים קד, כד) מה רבו מעשיך ה' ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה רק שהיתה באה מטיפה סרוחה שחק דעתידה דמגיירא ונסיב לה בכה דהאי שופרא בלי עפרא
Und hinzuschauen ist denn erlaubt? Man wandte ein: „Und du sollst dich vor allem Bösen hüten“ (Dtn 23,10) – dass ein Mensch nicht auf eine schöne Frau schaue, und sei sie ledig; [nicht] auf eine verheiratete Frau, und sei sie hässlich;
ולאסתכולי מי שרי מיתיבי (דברים כג, י) ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפי' מכוערת
Original: Avodah Zarah 20a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.