Das eine bezieht sich auf einen armen Aussätzigen, dessen Veranlassender arm ist, und das andere schließt einen reichen Aussätzigen aus, dessen Veranlassender arm ist.
חדא אמצורע עני ומדירו עני וחדא למעוטי מצורע עשיר ומדירו עני
Arachin 17b ערכין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Es käme dir in den Sinn zu sagen: Da sie eingeschlossen wurden, sind sie eingeschlossen – so lässt er uns hören [dass dem nicht so ist].
סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתרבו איתרבו קמ"ל
[Es wird gelehrt]: Da wir bei den Schätzungen finden, dass ein Armer, der [den Schätzwert] eines Reichen gelobt hat, den Schätzwert eines Armen gibt, könnte man meinen, auch dieser [sei] so – so lehrt der Vers: „Und wenn er arm ist“.
לפי שמצינו בערכין עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני יכול אף זה כן ת"ל אם דל הוא
Und nach Rabbi, der sagt: „Ich sage, auch bei den Schätzungen ist es so“ – offenbar sagt er: Wir richten uns nach der Verpflichtung des Mannes, und so braucht es keinen Vers. „Er“ dient zum Ausschließen – um was auszuschließen?
ולרבי דאמר אומר אני אף בערכין כן אלמא אמר בתר חיובא דגברא אזלינן והא לא צריכא קרא למעוטי הוא למעוטי מאי
Um einen armen Aussätzigen auszuschließen, dessen Veranlassender reich ist. Es könnte dir in den Sinn kommen zu sagen: Da Rabbi gesagt hat, wir richten uns nach der Verpflichtung des Mannes, [so auch hier] – so lässt er uns hören [dass dem nicht so ist].
למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר סד"א הואיל ואמר רבי בתר חיובא דגברא אזלינן קמ"ל:
MISCHNA: War er arm und wurde reich, [oder war er] reich und wurde arm, gibt er den Schätzwert eines Reichen. Rabbi Jehuda sagt: [Selbst wenn er] arm war, reich wurde und wieder arm wurde, gibt er den Schätzwert eines Reichen.
מתני׳ היה עני והעשיר עשיר והעני נותן ערך עשיר ר' יהודה אומר עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר
Bei den Opfern aber ist es nicht so. Selbst wenn sein Vater starb und ihm zehntausend hinterließ, oder sein Schiff auf dem Meer war und ihm Zehntausende einbrachte, hat das Heiligtum keinen Anspruch darauf.
אבל בקרבנות אינו כן אפי' מת אביו והניח לו ריבוא או ספינתו בים ובאה לו ברבואות אין להקדש בה כלום:
GEMARA: [Wenn er] arm war und reich wurde – „nach dem, was die Hand des Gelobenden aufbringen kann“ (Lev 27,8). [Wenn er] reich war und arm wurde – „nach dem, was er aufbringen kann“.
גמ׳ עני והעשיר (ויקרא כז, ח) אשר תשיג יד הנודר עשיר והעני על פי אשר תשיג
Rabbi Jehuda sagt: Selbst [wenn er] arm war, reich wurde und wieder arm wurde, gibt er den Schätzwert eines Reichen. Was ist der Grund des Rabbi Jehuda? Der Vers sagt: „Und wenn er zu arm ist für deine Schätzung“ (Lev 27,8) – erst wenn er von Anfang bis Ende in seiner Armut ist.
ר' יהודה אומר אפי' עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר מ"ט דר' יהודה אמר קרא (ויקרא כז, ח) ואם מך הוא מערכך עד שיהא במכותו מתחלתו ועד סופו
Demnach auch [bei] „Und wenn er arm ist“ (Lev 14,21): erst wenn er von Anfang bis Ende in seiner Armut ist?
אלא מעתה (ויקרא יד, כא) ואם דל הוא הכי נמי עד שיהא בדלותו מתחלתו ועד סופו
Und wenn du sagst: Ja, so ist es – wir haben doch gelernt: Ein Aussätziger, der seine Opfer [teilweise] als Armer dargebracht hat und reich wurde, [oder als] Reicher und arm wurde – alles richtet sich nach dem Sündopfer; [das sind] die Worte Rabbi Schimons.
וכי תימא הכי נמי והתנן מצורע שהביא קרבנותיו עני והעשיר עשיר והעני הכל הולך אחר חטאת דברי ר' שמעון
Rabbi Jehuda sagt: Alles richtet sich nach dem Schuldopfer. Und es wird gelehrt: Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Alles richtet sich nach den Vögeln.
רבי יהודה אומר הכל הולך אחר אשם ותניא ר' אליעזר בן יעקב אומר הכל הולך אחר צפרים
Dazu wurde doch gesagt: Raw Jehuda sagte im Namen von Raw: Und alle drei haben ein und denselben Vers ausgelegt: „Dessen Hand nicht aufbringen kann bei seiner Reinigung“ (Lev 14,32). Rabbi Schimon ist der Ansicht: [Es geht um] das, was Sühne schafft – und was ist das? Das Sündopfer.
הא אתמר עלה אמר רב יהודה אמר רב ושלשתן מקרא אחד דרשו (ויקרא יד, לב) אשר לא תשיג ידו בטהרתו רבי שמעון סבר דבר המכפר מאי ניהו חטאת
Und Rabbi Jehuda ist der Ansicht: das, was tauglich macht – und was ist das? Das Schuldopfer. Rabbi Elieser ben Jaakow ist der Ansicht: das, was ihm die Reinheit bewirkt – und was ist das? Die Vögel.
ור' יהודה סבר דבר המכשיר ומאי ניהו אשם ר' אליעזר בן יעקב סבר הגורם לו טהרה ומאי ניהו ציפרים
Wozu brauche ich dann aber „er“? Für Rabbi, wie es seiner [Ansicht] entspricht, und für die Rabbanan, wie es ihrer [Ansicht] entspricht.
ואלא הוא למה לי לרבי כדאית ליה ולרבנן כדאית להו
Demnach auch: „Und er ist Zeuge“ (Lev 5,1) – erst wenn er von Anfang bis Ende tauglich ist?
אלא מעתה (ויקרא ה, א) והוא עד עד שיהא כשר מתחלתו ועד סופו
Und wenn du sagst: Ja, so ist es – es wird doch gelehrt: Wusste er ein Zeugnis für ihn, bevor er sein Schwiegersohn wurde, und wurde dann sein Schwiegersohn; [war er] hörend und wurde taub, sehend und wurde blind, bei Verstand und wurde geistesgestört – so ist er untauglich. Aber wusste er ein Zeugnis für ihn, bevor er sein Schwiegersohn wurde, und wurde dann sein Schwiegersohn,
וכי תימא הכי נמי והא תניא היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו פקח ונתחרש פתוח ונסתמא שפוי ונשתטה הרי זה פסול אבל היה יודע לו עדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו
Original: Arakhin 17b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.