„Als freiwillige Gabe magst du [es] machen“ – das sind die Heiligtümer der Tempelinstandhaltung. Ich habe nur die freiwillige Gabe; ein Gelübde – woher? Die Schrift sagt lehrend: „und für ein Gelübde“.
נדבה תעשה [אותו] זה קדשי בדק הבית ואין לי אלא נדבה נדר מנין ת"ל ולנדר
Man könnte meinen, sogar Heiligtümer des Altars? Die Schrift sagt lehrend: „aber für ein Gelübde wird es nicht wohlgefällig angenommen“ (Lev 22,23) – das sind die Heiligtümer des Altars. Ich habe nur das Gelübde; eine freiwillige Gabe – woher? Die Schrift sagt lehrend: „freiwillige Gabe“. Rabbi sagt: „Es wird nicht wohlgefällig angenommen“ – von der wohlgefälligen Annahme seines Körpers selbst spricht die Schrift.
יכול אפי' קדשי מזבח תלמוד לומר (ויקרא כב, כג) ולנדר לא ירצה זה קדשי מזבח ואין לי אלא נדר נדבה מנין ת"ל נדבה רבי אומר לא ירצה בהרצאת גופו הכתוב מדבר
Das ist doch [dasselbe wie] der erste Tanna! Streiten sie nicht wohl darin: Der erste Tanna meint, auch wenn man es für den Wert der Trankopfer heiligt, erhält man Hiebe; und Rabbi meint, bei der Annahme seines Körpers erhält man Hiebe, beim Wert der Trankopfer aber erhält man keine Hiebe? Schließe daraus.
היינו תנא קמא מאי לאו בהא קמיפלגי דתנא קמא סבר אפי' אקדשיה לדמי נסכים נמי לקי ורבי סבר בהרצאת גופו נמי לקי אבל בדמי נסכים לא לקי ש"מ
Wozu brauche ich dann „es“? Für das, was gelehrt wurde: „Als freiwillige Gabe magst du es machen“ (Lev 22,23) – es magst du als freiwillige Gabe machen, aber du darfst kein fehlerloses als freiwillige Gabe für die Tempelinstandhaltung machen. Von hier sagte man: Wer fehlerlose [Tiere] für die Tempelinstandhaltung heiligt, übertritt ein Gebot.
ואלא אותו למה לי לכדתניא (ויקרא כב, כג) נדבה תעשה אותו אותו תעשה נדבה ואי אתה עושה תמים נדבה לבדק הבית מיכן אמרו המקדיש תמימים לבדק הבית עובר בעשה
Und woher auch ein Verbot? Denn es heißt: „Und der Ewige redete zu Mose und sprach“ (Lev 22,17) – das lehrt über den Abschnitt, dass er unter einem Verbot steht – Worte Rabbi Jehudas.
ומנין אף בלא תעשה שנאמר (ויקרא כב, א) וידבר ה' אל משה לאמר לימד על הפרשה שהיא בלאו דברי ר' יהודה
Rabbi sagte zu Bar Kappara: Woraus geht das hervor? Er sagte zu ihm: Denn es steht „lemor“ [sprechend] geschrieben: Ein „Nicht“ ist mit Worten gesagt. In der Schule Rabbis sagt man: „(Nicht) gesagt.“
א"ל רבי לבר קפרא מאי משמע א"ל דכתיב לאמר לא נאמר בדברים בי רבי אמרי (לא) אמור
Es wurde gesagt: Wer Glieder fehlerbehafteter [Tiere] auf den Altar bringt – Rawa sagte: Er übertritt wegen „ihr sollt nicht ganz verbrennen“ und wegen „ihr sollt nicht teilweise verbrennen“. (Abaje sagte:) Für ein Sammelverbot erhält man keine Hiebe.
איתמר המעלה אברי בעלי מומין לגבי מזבח אמר רבא עובר משום בל תקטירו כולו ומשום בל תקטירו מקצתו (אמר אביי) אין לוקין על לאו שבכללות
Abaje sagte: Er lehrt es von [mehreren] Männern. Wenn von Männern, müsste es „sie übertreten“ heißen! Vielmehr ist klar: von einem Mann – und eine Widerlegung Abajes!
אמר אביי בגברי קתני אי בגברי עובר עוברין מיבעי ליה אלא פשיטא בחד גברא ותיובתא דאביי
Abaje sagte: Nimm das teilweise Verbrennen heraus und füge das Auffangen des Blutes ein. Das Auffangen des Blutes – Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda hält davon, der erste Tanna hält nicht davon. Eine Schwierigkeit!
אמר אביי אפיק הקטרת מקצתו ועייל קבלת הדם קבלת דם לר' יוסי ברבי יהודה אית ליה לתנא קמא לית ליה קשיא
Eine andere Fassung: Ist es nicht so: Da der Schluss Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda ist, ist der Anfang die Rabbanan? Eine Widerlegung Abajes – eine Widerlegung.
ל"א והא מדסיפא רבי יוסי בר' יהודה היא רישא רבנן תיובתא דאביי תיובתא
MISCHNA: Die Kohanim tauschen bei dem Ihren um, und die Israeliten tauschen bei dem Ihren um. Die Kohanim tauschen weder beim Sündopfer noch beim Schuldopfer noch beim Erstgeborenen um. Rabbi Jochanan ben Nuri sagte: Weshalb tauscht man nicht beim Erstgeborenen um? Rabbi Akiwa sagte zu ihm: Sündopfer und Schuldopfer sind eine Gabe an den Kohen, und der Erstgeborene ist eine Gabe an den Kohen; wie man beim Sündopfer und Schuldopfer nicht umtauscht, so tauscht man auch beim Erstgeborenen nicht um.
מתני׳ הכהנים ממירין בשלהן וישראל ממירין בשלהן אין הכהנים ממירין לא בחטאת ולא באשם ולא בבכור אמר רבי יוחנן בן נורי מפני מה אין ממירין בבכור אמר לו ר' עקיבא חטאת ואשם מתנה לכהן ובכור מתנה לכהן מה חטאת ואשם אין ממירין בו אף בכור אין ממירין בו
Rabbi Jochanan ben Nuri sagte: Was [gilt] von ihm, wenn er beim Sündopfer und Schuldopfer nicht umtauscht – weil man an ihnen zu ihren Lebzeiten kein Anrecht hat; willst du dasselbe vom Erstgeborenen sagen, an dem man zu seinen Lebzeiten ein Anrecht hat? Rabbi Akiwa sagte zu ihm: Es heißt doch: „so soll es und sein Eingetauschtes heilig sein“ (Lev 27,10) – wo kommt die Heiligkeit auf es? Im Haus der Eigentümer; so auch der Umtausch im Haus der Eigentümer.
אמר רבי יוחנן בן נורי מה לו אם אינו ממיר בחטאת ואשם שאין זכין בהן בחייהן תאמר בבכור שזכין בו בחייו אמר לו רבי עקיבא והלא כבר נאמר (ויקרא כז, י) והיה הוא ותמורתו יהיה קודש היכן קדושה חלה עליו בבית הבעלים אף תמורה בבית הבעלים
GEMARA: Wir haben dort gelernt: Den Erstgeborenen verkauft man, fehlerlos lebend, und fehlerbehaftet lebend und geschlachtet, und man kann mit ihm eine Frau antrauen. Raw Nachman sagte im Namen Rabba bar Awuhas: Das hat man nur für die gegenwärtige Zeit gelehrt, da der Kohen ein Anrecht daran hat (da der Kohen eine Teilhaberschaft daran hat); solange aber der Tempel besteht, da das fehlerlose zur Darbringung bestimmt ist, verkauft man es nicht fehlerlos lebend.
גמ׳ תנן התם בכור מוכרין אותו תם חי ובעל מום חי ושחוט ומקדשין בו האשה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא בזמן הזה הואיל ואית ליה לכהן זכייה בגוויה (הואיל ויש לכהן שותפות בו) אבל בזמן שבית המקדש קיים כיון דתם להקרבה הוא דקאי אין מוכרין אותו תמים חי
Rawa wandte gegen Raw Nachman ein: „Man verkauft ihn fehlerlos lebend“ – lebend ja, geschlachtet nicht. Wann? Wollte man sagen, in der gegenwärtigen Zeit – gibt es denn ein fehlerloses Geschlachtetes? Vielmehr ist klar: solange der Tempel besteht, und er lehrt doch: Man verkauft ihn fehlerlos lebend (also hat der Kohen ein Anrecht daran).
איתיביה רבא לרב נחמן מוכרין אותו תמים חי חי אין שחוט לא אימת אילימא בזמן הזה מי איכא תם שחוט אלא פשיטא בזמן שבית המקדש קיים וקתני נמי מוכרין אותו תמים חי (אלמא אית ליה לכהן זכייה בגוויה)
Nein, tatsächlich in der gegenwärtigen Zeit. Lehrt er denn: „Man verkauft ihn fehlerlos lebend – ja, geschlachtet – nein“? Eben dies kommt er uns zu lehren: dass man ihn auch in der gegenwärtigen Zeit fehlerlos lebend verkauft.
לא לעולם בזמן הזה מי קתני מוכרין אותו תמים חי אין שחוט לא הא גופא אתא לאשמועינן דבזמן הזה נמי מוכרין אותו תמים חי
Original: Temurah 7b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.