Und streiche das Speiseopfer der Trankopfer nicht aus unserer Mischna; und es ist kein Widerspruch: hier [geht es] um Trankopfer, die mit dem Schlachtopfer kommen, dort um Trankopfer, die für sich allein kommen.
ולא תיסמי מנחת נסכים ממתני' ולא קשיא כאן בנסכים הבאין עם הזבח כאן בנסכים הבאין בפני עצמן
Und wenn er einen Brief gehabt hätte – ist es denn möglich, ihn zu schicken? Hat doch Rabbi Abba, der Sohn des Rabbi Chija bar Abba, gesagt, Rabbi Jochanan habe gesagt: Wer Halachot aufschreibt, ist wie einer, der die Tora verbrennt, und wer aus ihnen lernt, empfängt keinen Lohn.
ואי הוה ליה איגרתא מי אפשר למישלחא והא אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כותבי הלכות כשורף התורה והלמד מהן אינו נוטל שכר
Rabbi Jehuda bar Nachmani, der Dolmetscher des Resch Lakisch, legte aus: Ein Vers sagt: „Schreib dir diese Worte auf“ (Ex 34,27), und ein Vers sagt: „denn nach dem Mund dieser Worte“ (Ex 34,27) – um dir zu sagen: Worte, die mündlich sind, darfst du nicht schriftlich vortragen, und die schriftlichen darfst du nicht mündlich vortragen.
דרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמניה דר"ל כתוב אחד אומר (שמות לד, כז) כתוב לך את הדברים האלה וכתוב אחד אומר (שמות לד, כז) כי על פי הדברים האלה לומר לך דברים שעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב ושבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה
Man sagte: Vielleicht ist eine neue Sache anders; denn Rabbi Jochanan und Resch Lakisch lasen am Schabbat in einem Buch der Aggada und legten so aus: „Es ist Zeit, für den Ewigen zu handeln; sie haben deine Tora gebrochen“ (Ps 119,126). Sie sagten: Besser, die Tora wird [teilweise] entwurzelt, als dass die Tora in Israel vergessen wird.
אמרי דלמא מילתא חדתא שאני דהא רבי יוחנן ור"ל מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא ודרשי הכי (תהלים קיט, קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך אמרי מוטב תיעקר תורה ואל תשתכח תורה מישראל
Raw Papa sagte: Jetzt, da du gesagt hast, dass Trankopfer, die für sich allein kommen, sogar in der Nacht dargebracht werden: Ergaben sich Trankopfer in der Nacht, so heiligt man sie in der Nacht und bringt sie dar.
אמר רב פפא השתא דאמרת נסכים הבאין בפני עצמן קריבין אפי' בלילה נזדמנו נסכים בלילה מקדישין בלילה ומקריבין
Raw Josef, der Sohn des Raw Schemaja, sagte zu Raw Papa: Es wird [eine Baraita] gelehrt, die dich unterstützt: Dies ist die Regel: Alles, was am Tag dargebracht wird, wird nur am Tag geheiligt; und alles, was in der Nacht dargebracht wird, wird (sowohl am Tag als auch) in der Nacht geheiligt.
אמר ליה רב יוסף בריה דרב שמעיה לרב פפא תניא דמסייע לך זה הכלל כל הקרב ביום אינו קדוש אלא ביום וכל הקרב בלילה קדוש (בין ביום בין) בלילה
Als Raw Dimi kam, sagte er, Rabbi Jochanan habe im Namen des Rabbi Schimon ben Jehozadak gesagt: „Diese sollt ihr dem Ewigen an euren Festzeiten bereiten“ (Num 29,39) – das sind die Pflichtopfer, die als Pflicht am Wallfahrtsfest kommen.
כי אתא רב דימי א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק (במדבר כט, לט) אלה תעשו לה' במועדיכם אלו חובות הבאות חובה ברגל
„Außer euren Gelübden und euren freiwilligen Gaben“ – das lehrt über Gelübde- und freiwillige Opfer, dass sie in den Halbfeiertagen dargebracht werden.
לבד מנדריכם ונדבותיכם לימד על נדרים ונדבות שקרבין בחולו של מועד
„Und für eure Brandopfer“ – wovon spricht die Schrift? Wenn von einem gelobten Brandopfer – es ist ja schon gesagt: „eure Gelübde“; und wenn von einem freiwilligen Brandopfer – es ist ja schon gesagt: „und eure freiwilligen Gaben“. Sie spricht also nur vom Brandopfer der Wöchnerin und vom Brandopfer des Aussätzigen.
ולעולותיכם במה הכתוב מדבר אי בעולת נדר הרי כבר אמור נדריכם ואי בעולת נדבה הרי כבר אמור ונדבותיכם הא אינו מדבר אלא בעולת יולדת ועולת מצורע
„Und für eure Speiseopfer“ – wovon spricht die Schrift? Wenn von einem gelobten Speiseopfer – es ist ja schon gesagt; wenn von einem freiwilligen Speiseopfer – es ist ja schon gesagt. Sie spricht also nur vom Speiseopfer der Sota und vom Speiseopfer der Eifersucht.
ולמנחותיכם במה הכתוב מדבר אי במנחת נדר הרי כבר אמור אי במנחת נדבה הרי כבר אמור הא אינו מדבר אלא במנחת סוטה ובמנחת קנאות
„Und für eure Trankopfer und für eure Friedensopfer“ – er vergleicht Trankopfer mit Friedensopfern: Wie Friedensopfer am Tag, so auch Trankopfer am Tag. „Und für eure Friedensopfer“ – um die Friedensopfer des Nasiräers einzuschließen.
ולנסכיכם ולשלמיכם מקיש נסכים לשלמים מה שלמים ביום אף נסכים ביום ולשלמיכם לרבות שלמי נזיר
Abaje sagte zu ihm: Der Meister sollte doch sagen: die Friedensopfer des Pessach; denn die Friedensopfer des Nasiräers – sie werden ja gelobt und freiwillig gespendet.
א"ל אביי ולימא מר שלמי פסח דאי שלמי נזיר נידר ונידב הוא
Denn es wird gelehrt: Dies ist die Regel: Alles, was freiwillig gespendet und gelobt wird, wird auf einer privaten Opferhöhe dargebracht; und was nicht freiwillig gespendet und gelobt wird, wird nicht auf einer privaten Opferhöhe dargebracht.
דהתניא זה הכלל כל שהוא נידב ונידר קרב בבמת יחיד ושאינו נידב ונידר אינו קרב בבמת יחיד
Und wir haben gelernt: Die Speiseopfer und die Nasiräatsopfer werden auf einer privaten Opferhöhe dargebracht – Worte Rabbi Meirs. Streiche von hier die Nasiräatsopfer.
ותנן המנחות והנזירות קריבין בבמת יחיד דברי ר"מ סמי מכאן נזירות
Gibt es denn jemanden, der sagt, dass das Nasiräat nicht gelobt und freiwillig gespendet wird? Es steht doch geschrieben: „Und es geschah nach Ablauf von vierzig Jahren, da sagte Abschalom zum König: Lass mich doch gehen und mein Gelübde erfüllen, das ich dem Ewigen gelobt habe, in Hebron; denn ein Gelübde hat dein Knecht gelobt“ usw. (2 Sam 15,7–8). Bezieht sich das nicht auf ein Opfer?
מי איכא למ"ד דנזיר לאו נידר ונידב הוא והכתיב (שמואל ב טו, ז) מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון כי נדר נדר עבדך וגו' מאי לאו אקרבן
Raw Acha – und manche sagen: Rabba bar Raw Chanan – sagte: Abschalom ging nur, um Lämmer aus Hebron zu holen. So ist es auch einleuchtend; denn wenn du sagst, er ging, um darzubringen – verlässt er Jerusalem und geht und bringt in Hebron dar?
אמר רב אחא ואיתימא רבה בר רב חנן לא הלך אבשלום אלא להביא כבשים מחברון ה"נ מסתברא דאי תימא לאקרובי הוא דאזיל שביק ירושלים ואזיל ומקריב בחברון
Vielmehr: tatsächlich, um darzubringen; und was dir schwierig ist – warum er Jerusalem verließ und in Hebron darbrachte –, dann frag dich doch nach Gibeon, das ein heiliger Ort ist! Vielmehr: Da die Opferhöhen erlaubt worden waren, brachte er dar, wo immer er wollte.
אלא לעולם לאקרובי ודקא קשיא לך אמאי שבק ירושלים ומקריב בחברון תיקשי לך גבעון דמקום קדוש הוא אלא כיון שהותרו הבמות כל היכא דבעי מקריב
Vierzig Jahre – von wann an? Es wird gelehrt: Rabbi Nehorai sagt im Namen des Rabbi Jehoschua: „Nach Ablauf von vierzig Jahren“ – seit sie sich einen König erbaten. Denn es wird gelehrt: Das Jahr, in dem sie sich einen König erbaten, jenes Jahr war das zehnte Samuels.
ארבעים שנה למאן תניא רבי נהוראי אומר משום רבי יהושע מקץ ארבעים שנה ששאלו להם מלך דתניא אותה שנה ששאלו להם מלך אותה שנה עשירית של שמואל היתה
Original: Temurah 14b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.