MISCHNA: Es gibt [Bestimmungen] bei den Opfern des Einzelnen, die nicht bei den Opfern der Gemeinschaft [gelten], und es gibt [Bestimmungen] bei den Opfern der Gemeinschaft, die nicht bei den Opfern des Einzelnen [gelten]: Denn die Opfer des Einzelnen bewirken einen Umtausch, die Opfer der Gemeinschaft aber bewirken keinen Umtausch.
מתני׳ יש בקרבנות יחיד שאין בקרבנות הציבור ויש בקרבנות הציבור שאין בקרבנות היחיד שקרבנות היחיד עושין תמורה ואין קרבנות הציבור עושין תמורה
Die Opfer des Einzelnen gelten sowohl bei männlichen als auch bei weiblichen [Tieren], die Opfer der Gemeinschaft gelten nur bei männlichen. Für die Opfer des Einzelnen haftet man und für ihre Trankopfer; für die Opfer der Gemeinschaft haftet man nicht und nicht für ihre Trankopfer; man haftet aber für ihre Trankopfer, nachdem das Schlachtopfer dargebracht worden ist.
קרבנות היחיד נוהגות בין בזכרים בין בנקבות וקרבנות הציבור אין נוהגין אלא בזכרים קרבנות היחיד חייבין באחריותן ובאחריות נסכיהם וקרבנות הציבור אין חייבין באחריותן ולא באחריות נסכיהן אבל חייבין באחריות נסכיהן משקרב הזבח
Es gibt [Bestimmungen] bei den Opfern der Gemeinschaft, die nicht bei den Opfern des Einzelnen [gelten]: Denn die Opfer der Gemeinschaft verdrängen den Schabbat und die Unreinheit, die Opfer des Einzelnen aber verdrängen weder den Schabbat noch die Unreinheit.
יש בקרבנות הציבור מה שאין בקרבנות יחיד שקרבנות הציבור דוחין את השבת ואת הטומאה וקרבנות יחיד אינן דוחות לא את השבת ולא את הטומאה
Rabbi Meir sagte: Sind nicht die Pfannenbrote des Hohepriesters und der Stier des Jom Kippur Opfer eines Einzelnen, und sie verdrängen den Schabbat und die Unreinheit? Vielmehr [kommt es darauf an], dass ihre Zeit festgesetzt ist.
א"ר מאיר והלא חביתי כ"ג ופר של יוה"כ קרבנות היחיד הן ודוחין את השבת ואת הטומאה אלא שזמנו קבוע
GEMARA: „Das Opfer des Einzelnen bewirkt einen Umtausch“ usw. Ist das denn eine Regel? Da ist doch das Geflügel, das ein Opfer des Einzelnen ist und keinen Umtausch bewirkt! Wenn er lehrt, lehrt er vom Vieh.
גמ׳ קרבן יחיד עושה תמורה כו' וכללא הוא והרי עופות דקרבן יחיד ואין עושה תמורה כי קתני בבהמה קתני
Da ist doch das Junge, das ein Opfer des Einzelnen ist und keinen Umtausch bewirkt! Wer ist das? Das ist Rabbi Jehuda, der sagt: Das Junge bewirkt einen Umtausch.
והרי ולד דקרבן יחיד הוא ואין עושה תמורה הא מני רבי יהודה היא דאמר הולד עושה תמורה
Da ist doch das Eingetauschte selbst, das ein Opfer des Einzelnen ist, und ein Eingetauschtes bewirkt keinen Umtausch! Wenn er lehrt, lehrt er vom Hauptopfer.
והרי תמורה עצמה דקרבן יחיד היא ואין תמורה עושה תמורה כי קתני בעיקר זיבחא קתני
„Die Opfer des Einzelnen gelten sowohl bei männlichen als auch bei weiblichen.“ Ist das denn eine Regel? Da ist doch das Brandopfer, das ein Opfer des Einzelnen ist: Ein Männchen kommt, ein Weibchen kommt nicht!
קרבנות היחיד נוהגות בין בזכרים בין בנקבות וכללא הוא והרי עולה דקרבן יחיד וזכר אתיא נקבה לא אתיא
Da gibt es doch das Geflügel-Brandopfer! Denn es wurde gelehrt: Fehlerlosigkeit und Männlichkeit [gelten] beim Vieh, aber es gibt keine Fehlerlosigkeit und Männlichkeit bei Vögeln.
Da ist doch das Sündopfer, das ein Opfer des Einzelnen ist: Ein Weibchen kommt, ein Männchen kommt nicht! Da gibt es doch den Bock des Fürsten, der ein Männchen bringt.
והרי חטאת דקרבן יחיד היא ונקבה אתיא זכר לא אתיא האיכא שעיר נשיא דמייתי זכר
Da gibt es doch das Schuldopfer des Einzelnen, bei dem ein Männchen kommt und ein Weibchen nicht kommt! Wenn die Rabbanan sprechen, [meinen sie] ein Opfer, das beim Einzelnen wie bei der Gemeinschaft gleich ist; das Schuldopfer gibt es beim Einzelnen, bei der Gemeinschaft gibt es es nicht. Und wenn du willst, sage ich: Lehrt er denn „alle Opfer“? „Es gibt bei den Opfern“ lehrt er – und welches ist das? Das Friedensopfer: Will er, bringt er ein Weibchen; will er, bringt er ein Männchen.
והאיכא אשם יחיד דזכר אתי נקבה לא אתי כי קאמרי רבנן קרבן דשוי בין ביחיד בין בציבור אשם ביחיד איתיה בצבור ליתיה ואיבעית אימא מי קתני כל קרבנות יש בקרבנות קתני ומאי ניהו שלמים ואי בעי נקבה מייתי ואי בעי זכר מייתי
Denn die Rabbanan lehrten: „Das für den Tag Bestimmte [an seinem Tag]“ (Lev 23,37) – das lehrt, dass der ganze Tag für die Zusatzopfer tauglich ist; „an seinem Tag“ (Lev 23,37) – das lehrt, dass man, wenn der Tag verging und man sie nicht gebracht hat, nicht für sie haftet.
דת"ר (ויקרא כג, לז) דבר יום [ביומו] מלמד שכל היום כשר למוספין (ויקרא כג, לז) ביומו מלמד שאם עבר היום ולא הביאן אינו חייב באחריותן
Man könnte meinen, man hafte auch nicht für ihre Trankopfer, obwohl das Schlachtopfer dargebracht wurde? Die Schrift sagt lehrend: „ihr Speiseopfer und ihre Trankopfer“ (Num 29,18) – [auch] in der Nacht; „ihr Speiseopfer und ihre Trankopfer“ – [auch] am folgenden Tag.
יכול לא יהא חייב באחריות נסכיהם ואע"פ שקרב הזבח ת"ל (במדבר כט, יח) מנחתם ונסכיהם בלילה מנחתם ונסכיהם למחר
Und es ist nötig [beides zu schreiben]: Denn hätte der Allbarmherzige [nur] „außer den Schabbaten des Ewigen“ geschrieben, hätte ich gemeint, am Tag ja, in der Nacht nein; [darum] sagt der Vers: „und ihr Speiseopfer und ihre Trankopfer“. Und hätte der Allbarmherzige „ihr Speiseopfer und ihre Trankopfer“ geschrieben und nicht „außer den Schabbaten des Ewigen“, hätte ich gemeint, in der Nacht ja, am Tag nein.
וצריכא דאי כתב רחמנא מלבד שבתות ה' הוה אמינא ביום אין ובלילה לא אמר קרא ומנחתם ונסכיהם ואי כתב רחמנא מנחתם ונסכיהם ולא כתב מלבד שבתות ה' הוה אמינא בלילה אין ביממא לא
Und werden denn Trankopfer in der Nacht dargebracht? Wir haben doch gelernt: Ich habe nur Dinge, deren Art es ist, in der Nacht dargebracht zu werden, wie Glieder und Fettstücke, die man ab Sonnenuntergang darbringt und die die ganze Nacht über verzehrt werden.
ונסכים מי קרבי בלילה והתנן אין לי אלא דברים שדרכן ליקרב בלילה כגון אברים ופדרים שמקריבין מבוא השמש ומתעכלין והולכין כל הלילה כולו
Dinge, deren Art es ist, am Tag dargebracht zu werden, wie die Handvoll, der Weihrauch und das Speiseopfer der Trankopfer, die man ab Sonnenuntergang hinaufbringt – „ab Sonnenuntergang“, meinst du? Du hast doch gesagt, es seien Dinge, deren Art es ist, am Tag dargebracht zu werden! Vielmehr: mit Sonnenuntergang, sodass sie die ganze Nacht über verzehrt werden – woher? Die Schrift sagt lehrend: „Dies ist die Lehre des Brandopfers“ (Lev 6,2) – sie hat eingeschlossen.
דברים שדרכן ליקרב ביום כגון הקומץ הלבונה ומנחת נסכים שמעלן מבוא השמש מבוא השמש סלקא דעתך והאמרת דברים שדרכן ליקרב ביום נינהו אלא עם בא השמש שמתעכלין והולכין כל הלילה מנין תלמוד לומר (ויקרא ו, ב) זאת תורת העולה ריבה
Jedenfalls lehrt er: Trankopfer am Tag. Rami bar Chama sagte: Das ist keine Schwierigkeit: Hier, um geheiligt zu werden; dort, um dargebracht zu werden.
קתני מיהא נסכים ביום אמר רמי בר חמא לא קשיא כאן ליקדש כאן ליקרב
Rawa sagte zu ihm: Werden sie [in der Nacht] geheiligt, so werden sie [auch] dargebracht! Es wurde doch gelehrt: Dies ist die Regel: Alles, was am Tag dargebracht wird, wird nur am Tag geheiligt; und alles, was in der Nacht dargebracht wird, wird in der Nacht geheiligt; [was] sowohl am Tag als auch in der Nacht [dargebracht wird], wird sowohl am Tag als auch in der Nacht geheiligt. Vielmehr sagte Raw Josef: Streiche „das Speiseopfer der Trankopfer“ aus dieser Baraita.
אמר ליה רבא אי מיקדש קדשי קרובי מיקרבי והא תניא זה הכלל כל הקרב ביום אין קדוש אלא ביום וכל הקרב בלילה קדוש בלילה בין ביום בין בלילה קדוש בין ביום בין בלילה אלא אמר רב יוסף סמי מנחת נסכים מהא מתניתא
Als Raw Dimi hinaufzog, fand er Raw Jirmeja sitzen und im Namen Rabbi Jehoschua ben Levis sagen: Woher, dass Trankopfer, die mit dem Schlachtopfer kommen, nur am Tag dargebracht werden? Die Schrift sagt lehrend: „und für eure Trankopfer und für eure Friedensopfer“ (Num 29,39) – wie Friedensopfer am Tag, so auch Trankopfer am Tag.
כי סליק רב דימי אשכחיה לרב ירמיה דיתיב וקאמר משמיה דרבי יהושע בן לוי מנין לנסכים הבאים עם הזבח שאין קריבין אלא ביום ת"ל (במדבר כט, לט) ולנסכיכם ולשלמיכם מה שלמים ביום אף נסכים ביום
Er sagte: Hätte ich jemanden gefunden, der einen Brief schreibt, hätte ich [ihn]Raw Josef geschickt.
אמר אי אשכחיה דכתיב איגרתא שלחי ליה לרב יוסף
Original: Temurah 14a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.