War er mit seinen Kleidern bekleidet, seine Sandalen an den Füßen und seine Ringe an den Fingern, so ist er sofort unrein, sie aber sind rein, bis er so lange verweilt, wie man braucht, um ein halbes Brot zu essen – Weizenbrot und nicht Gerstenbrot –, angelehnt sitzend und mit Zukost essend.
היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעותיו הוא טמא מיד והן טהורים עד שישהה בכדי אכילת פרס פת חטין ולא פת שעורין מיסב ואוכל בליפתן
„Gerste“ – denn wir haben gelernt: Ein Knochen von der Größe eines Gerstenkorns verunreinigt durch Berührung und durch Tragen, aber er verunreinigt nicht durch Überdachung.
שעורה דתנן עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל
„Ein Land des Öl-Olivenbaums (und des Honigs)“ (Dtn 8,8) – ein Land, dessen Maße alle wie Oliven sind. „Alle seine Maße“ – wie kommst du darauf? Es gibt doch jene, die wir [eben] genannt haben! Vielmehr sage: dessen Maße meistens wie Oliven sind.
(דברים ח, ח) ארץ זית שמן (ודבש) ארץ שכל שיעוריה כזיתים כל שיעוריה סלקא דעתך הא איכא הני דאמרינן אלא אימא שרוב שיעוריה כזיתים
Also sind sie aus der Tora! – Und meinst du wirklich, die Maße stehen geschrieben? Vielmehr sind sie eine Halacha, und der Vers ist bloß eine Anlehnung.
אלמא דאורייתא נינהו ותסברא שיעורין מי כתיבי אלא הלכתא נינהו וקרא אסמכתא בעלמא הוא
Die Trennungen sind [doch] aus der Tora, wie geschrieben steht: „Und er bade (seinen Leib) im Wasser“ (Lev 14,9) – dass nichts zwischen ihm und dem Wasser trennt!
חציצין דאורייתא נינהו דכתיב (ויקרא יד, ט) ורחץ (את בשרו) במים שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין המים
Die Halacha kam für sein Haar, wie Rabba bar bar Chana [lehrte], denn Rabba bar bar Chana sagte: Ein einzelnes geknotetes Haar trennt, drei trennen nicht; [bei] zwei weiß ich es nicht.
כי אתאי הלכתא לשערו כדרבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר חנא נימא אחת קשורה חוצצת שלש אינן חוצצות שתים איני יודע
Auch sein Haar ist [doch] aus der Tora, wie geschrieben steht: „Und er bade seinen Leib im Wasser“ – „et“ [schließt ein] das, was seinem Leib anhängt; und was ist das? Sein Haar!
שערו נמי דאורייתא נינהו דכתיב ורחץ את בשרו במים את הטפל לבשרו ומאי ניהו שערו
Original: Sukkah 6a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.