Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Beweis 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Darum heißt es: „Teil wie Teil sollen sie essen“ (Dtn 18,8) – wie der Teil am Dienst, so der Teil am Essen. Und was ist [mit] „Essen“ [gemeint]? Wenn man sagt, die Opfer – das geht von dort hervor: „Dem Kohen, der es darbringt, ihm soll es gehören“ (Lev 7,9)! Vielmehr die Schaubrote.
תלמוד לומר (דברים יח, ח) חלק כחלק יאכלו כחלק עבודה כך חלק אכילה ומאי אכילה אילימא קרבנות מהתם נפקא (ויקרא ז, ט) לכהן המקריב אותה לו תהיה אלא לחם הפנים
Könnte es sein, [dass sie] auch an den Pflichtopfern, die nicht wegen des Festes kommen, am Fest [gleich berechtigt sind]? Darum heißt es: „Außer dem, was er nach den Vätern verkauft hat“ (Dtn 18,8) – was haben die Väter einander verkauft? Ich in meiner Woche und du in deiner Woche.
יכול אף בחובות הבאות שלא מחמת הרגל ברגל ת"ל (דברים יח, ח) לבד ממכריו על האבות מה מכרו האבות זה לזה אני בשבתי ואתה בשבתך:
„Am Wochenfest sagt man zu ihm: Hier hast du“ usw. Es wurde gesagt: Raw sagte: [Erst den Segen über die] Sukka und danach [den Segen über die] Zeit. Rabba bar bar Chana sagte: [Erst die] Zeit und danach [die] Sukka.
בעצרת אומר לו הילך וכו': איתמר רב אמר סוכה ואח"כ זמן רבה בר בר חנה אמר זמן ואחר כך סוכה
Raw sagte: Sukka und danach Zeit – die Pflicht des Tages hat den Vorrang. Rabba bar bar Chana sagte: Zeit und danach Sukka – [bei] Häufigem und Nichthäufigem geht das Häufigere voran.
רב אמר סוכה ואחר כך זמן חיובא דיומא עדיף רבה בר בר חנה אמר זמן ואחר כך סוכה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
Sollen wir sagen, Raw und Rabba bar bar Chana streiten über den Streit von Bet Schammai und Bet Hillel? Denn die Rabbanan lehrten: Die Dinge zwischen Bet Schammai und Bet Hillel beim Mahl: Bet Schammai sagen: Man spricht den Segen über den Tag und danach spricht man den Segen über den Wein; und Bet Hillel sagen: Man spricht den Segen über den Wein und danach spricht man den Segen über den Tag.
לימא רב ורבה בר בר חנה בפלוגתא דבית שמאי ובית הלל קמיפלגי דת"ר דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום
Bet Schammai sagen: Man spricht den Segen über den Tag und danach den Segen über den Wein, denn der Tag bewirkt, dass der Wein kommt, und der Tag ist schon geheiligt, während der Wein noch nicht gekommen ist. Und Bet Hillel sagen: Man spricht den Segen über den Wein und danach den Segen über den Tag, denn der Wein bewirkt, dass man den Kiddusch spricht. Eine andere Erklärung: Der Segen über den Wein ist häufig und der Segen über den Tag ist nicht häufig – [bei] Häufigem und Nichthäufigem geht das Häufigere voran.
בית שמאי אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקידושא שתאמר ד"א ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
Raw kann dir sagen: Ich spreche sogar nach Bet Hillel. Bet Hillel sagen dort [so] nur, weil der Wein bewirkt, dass man den Kiddusch spricht; aber hier – sagen wir denn ohne [den Segen über die] Zeit nicht [den Segen über die] Sukka?
אמר לך רב אנא דאמרי אפילו לבית הלל עד כאן לא קאמרי בית הלל התם אלא שהיין גורם לקידושא שתאמר אבל הכא אי לאו זמן מי לא אמרינן סוכה
Und Rabba bar bar Chana kann dir sagen: Ich spreche sogar nach Bet Schammai. Bet Schammai sagen dort [so] nur, weil der Tag bewirkt, dass der Wein kommt; aber hier – sagen wir denn ohne Sukka nicht [den Segen über die] Zeit?
ורבה בר בר חנה אמר לך אנא דאמרי אפילו לבית שמאי עד כאן לא אמרי בית שמאי התם אלא שהיום גורם ליין שיבא אבל הכא אי לאו סוכה מי לא אמרינן זמן
Wir haben gelernt: „Am Wochenfest sagt man zu ihm: Hier hast du Ungesäuertes, hier hast du Gesäuertes.“ Hier ist doch das Gesäuerte die Hauptsache und das Ungesäuerte nebensächlich, und er lehrt: „Hier hast du Ungesäuertes, und hier hast du Gesäuertes“! Eine Widerlegung Raws!
תנן בעצרת אומר לו הילך מצה הילך חמץ והא הכא דחמץ עיקר ומצה טפל וקתני הילך מצה והילך חמץ תיובתא דרב
Raw kann dir sagen: Das ist ein Streit unter Tannaim, denn es wird gelehrt: „Hier hast du Ungesäuertes, hier hast du Gesäuertes“; Abba Schaul sagt: „Hier hast du Gesäuertes, hier hast du Ungesäuertes.“
אמר לך רב תנאי היא דתניא הילך מצה הילך חמץ אבא שאול אומר הילך חמץ הילך מצה
Raw Nachman bar Raw Chisda legte aus: Nicht nach den Worten Raws, der sagte: Sukka und danach Zeit, sondern: Zeit und danach Sukka. Und Raw Scheschet, der Sohn des Raw Idi, sagte: Sukka und danach Zeit. Und die Halacha ist: Sukka und danach Zeit.
דרש רב נחמן בר רב חסדא לא כדברי רב דאמר סוכה ואחר כך זמן אלא זמן ואחר כך סוכה ורב ששת בריה דרב אידי אמר סוכה ואחר כך זמן והלכתא סוכה ואחר כך זמן:
„Die Wache, deren Zeit festgesetzt ist“ [usw.] „und die übrigen Gemeindeopfer“: Um was einzuschließen? Um den Stier für eine [unwissentlich übertretene] verborgene Sache der Gemeinde und die Ziegenböcke für Götzendienst einzuschließen.
משמר שזמנו קבוע [וכו'] ושאר קרבנות צבור: לאתויי מאי לאתויי פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים:
MISCHNA: Bei einem Feiertag, der an den Schabbat angrenzt, sei es vor ihm oder nach ihm, waren alle Wachen gleich [berechtigt] an der Verteilung der Schaubrote. Fiel ein Tag dazwischen, [der sie trennte,] nahm die Wache, deren Zeit festgesetzt war, zehn Brote, und die verweilende nahm zwei. Und an den übrigen Tagen des Jahres nimmt die eintretende sechs und die abziehende sechs. Rabbi Jehuda sagt: Die eintretende nimmt sieben und die abziehende nimmt fünf.
מתני׳ יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה בין לאחריה היו כל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים חל להיות יום אחד [להפסיק] בינתים משמר שזמנו קבוע היה נוטל עשר חלות והמתעכב נוטל שתים ובשאר ימות השנה הנכנס נוטל שש והיוצא נוטל שש רבי יהודה אומר הנכנס נוטל שבע והיוצא נוטל חמש
Die Eintretenden verteilen im Norden und die Abziehenden im Süden. Bilga verteilt immer im Süden, und ihr Ring ist festgemacht und ihre Nische verschlossen.
הנכנסין חולקין בצפון והיוצאין בדרום בילגה לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה:
GEMARA: Was [bedeutet] „vor ihm“ und was „nach ihm“? Wenn man sagt: vor ihm der erste Feiertag [und] nach ihm der letzte Feiertag – das ist ja der Schabbat innerhalb des Festes!
גמ׳ מאי מלפניה ומאי מלאחריה אילימא לפניה יום טוב ראשון לאחריה יום טוב אחרון היינו שבת שבתוך החג
Vielmehr: vor ihm der letzte Feiertag, nach ihm der erste Feiertag. Was ist der Grund? Da diese früher kommen und jene länger bleiben, haben die Rabbanan etwas eingerichtet, damit sie miteinander essen.
אלא לפניה יום טוב אחרון לאחריה יום טוב ראשון מ"ט כיון דהני מקדמי והני מאחרי תיקנו רבנן מילתא כי היכי דניכלו בהדי הדדי:
Original: Sukkah 56a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.