böse den ganzen Tag“ (Gen 6,5). Rabbi Schimon ben Lakisch sagte: Der Trieb des Menschen wird jeden Tag stärker gegen ihn und sucht ihn zu töten, wie es heißt: „Der Frevler lauert dem Gerechten auf und sucht ihn zu töten“ (Ps 37,32). Und wenn der Heilige, gelobt sei Er, ihm nicht hülfe, könnte er ihn nicht bezwingen, wie es heißt: „Der Ewige wird ihn nicht in seiner Hand lassen und ihn nicht verurteilen, wenn er gerichtet wird“ (Ps 37,33).
רע כל היום אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר (תהלים לז, לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו שנאמ' (תהלים לז, לג) ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו
In der Schule des Rabbi Jischmael wurde gelehrt: Wenn dieser Abscheuliche dich angreift, zieh ihn ins Lehrhaus. Ist er Stein, so zerfließt er; ist er Eisen, so zerspringt er. „Ist er Stein, so zerfließt er“ – denn es steht geschrieben: „Wohlan, alle Durstigen, kommt zum Wasser“ (Jes 55,1), und es steht geschrieben: „Steine zerreibt das Wasser“ (Ijob 14,19). „Ist er Eisen, so zerspringt er“ – denn es steht geschrieben: „Ist nicht mein Wort wie Feuer, spricht der Ewige, und wie ein Hammer, der den Fels zerschmettert?“ (Jer 23,29).
תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ אם אבן הוא נימוח דכתיב (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים וכתיב (איוב יד, יט) אבנים שחקו מים אם ברזל הוא מתפוצץ דכתיב (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע
Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte, Rabbi Jonatan sagte: Der böse Trieb verführt den Menschen in dieser Welt und zeugt gegen ihn in der kommenden Welt, wie es heißt: „Wer seinen Knecht von Jugend an verzärtelt, dessen Ende wird ein ‚Manon‘ sein“ (Spr 29,21); denn in der Atbach-[Buchstabenvertauschung] des Rabbi Chija nennt man den Zeugen [sahada] „Manon“.
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן יצר הרע מסיתו לאדם בעוה"ז ומעיד עליו לעולם הבא שנאמר (משלי כט, כא) מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנון שכן באטב"ח של ר' חייא קורין לסהדה מנון
Raw Huna stellte gegenüber: Es steht geschrieben: „Denn ein Geist der Hurerei hat [sie] irregeführt“ (Hos 4,12), und es steht geschrieben: „[Ein Geist der Hurerei ist] in ihrem Inneren“ (Hos 5,4). Anfangs führt er sie irre, und am Ende ist er in ihrem Inneren.
רב הונא רמי כתיב (הושע ד, יב) כי רוח זנונים התעה וכתיב (הושע ה, ד) בקרבם בתחלה התעם ולבסוף בקרבם
Rawa sagte: Anfangs nennt [der Vers] ihn „Wanderer“, dann nennt er ihn „Gast“, und am Ende nennt er ihn „Mann“, wie es heißt: „Da kam ein Wanderer zu dem reichen Mann, und es reute ihn, von seinen Schafen und von seinen Rindern zu nehmen, um es dem Gast zuzubereiten“ (2 Sam 12,4), und es steht geschrieben: „Und er nahm das Lamm des armen Mannes und bereitete es dem Mann zu, der zu ihm gekommen war“ (2 Sam 12,4).
אמר רבא בתחלה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש שנאמר (שמואל ב יב, ד) ויבא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח וכתיב ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא אליו
Rabbi Jochanan sagte: Ein kleines Glied hat der Mensch: Lässt er es hungern, ist es satt; macht er es satt, ist es hungrig, wie es heißt: „Als sie weideten, wurden sie satt usw.“ (Hos 13,6).
אמר רבי יוחנן אבר קטן יש לו לאדם מרעיבו שבע משביעו רעב שנאמר (הושע יג, ו) כמרעיתם וישבעו וגו'
Raw Chana bar Acha sagte: In der Schule Raws sagte man: Vier [Dinge] reuen den Heiligen, gelobt sei Er, dass Er sie erschaffen hat, und das sind sie: das Exil, die Chaldäer, die Ismaeliten und der böse Trieb. Das Exil – denn es steht geschrieben: „Und nun, was habe ich hier, spricht der Ewige, dass mein Volk umsonst weggenommen wurde usw.“ (Jes 52,5). Die Chaldäer – denn es steht geschrieben: „Siehe, das Land der Chaldäer – dieses Volk hätte nicht sein sollen“ (Jes 23,13).
אמר רב חנא בר אחא אמרי בי רב ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן גלות כשדים וישמעאלים ויצר הרע גלות דכתיב (ישעיהו נב, ה) ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם וגו' כשדים דכתיב (ישעיהו כג, יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה
Die Ismaeliten – denn es steht geschrieben: „Ruhig sind die Zelte der Räuber, und sicher sind die, die Gott erzürnen, die Gott in ihre Hand gebracht hat“ (Ijob 12,6). Der böse Trieb – denn es steht geschrieben: „Und den ich böse gemacht habe“ (Mi 4,6).
ישמעאלים דכתיב (איוב יב, ו) ישליו אהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו יצר הרע דכתיב (מיכה ד, ו) ואשר הרעתי
Rabbi Jochanan sagte: Gäbe es nicht diese drei Verse, wären die Füße der Feinde Israels [= Israels] ins Wanken geraten. Einer, wo geschrieben steht: „Und den ich böse gemacht habe“ (Mi 4,6); und einer, wo geschrieben steht: „Siehe, wie der Ton in der Hand des Töpfers, so seid ihr usw.“ (Jer 18,6); und der andere: „Und ich will das Herz aus Stein aus eurem Fleisch entfernen und euch ein Herz aus Fleisch geben“ (Ez 36,26).
אמר רבי יוחנן אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאיהן של ישראל חד דכתיב ואשר הרעתי וחד דכתיב (ירמיהו יח, ו) הנה כחומר ביד היוצר כן אתם וגו' ואידך (יחזקאל לו, כו) והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר
„Und der Ewige ließ mich vier Schmiede sehen“ (Sach 2,3). Wer sind die vier Schmiede? Raw Chana bar Bisna sagte, Rabbi Schimon Chasida sagte: Der Messias, der Sohn Davids, und der Messias, der Sohn Josefs, und Elia und der Priester der Gerechtigkeit. Raw Scheschet wandte ein: Wenn so – das ist es, was geschrieben steht: „Und er sagte zu mir: Das sind die Hörner, die Juda zerstreut haben“ (Sach 2,4)? Diese sind doch zum Guten gekommen!
(זכריה ב, ג) ויראני ה' ארבעה חרשים מאן נינהו ארבעה חרשים אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק מתיב רב ששת אי הכי היינו דכתיב (זכריה ב, ד) ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה הני לשובה אתו
Er sagte zu ihm: Schau auf das Ende des Verses: „Und diese sind gekommen, um sie aufzuschrecken, um die Hörner der Völker niederzuwerfen, die das Horn gegen das Land Juda erhoben haben, um es zu zerstreuen usw.“ (Sach 2,4). Er sagte zu ihm: Was soll ich mit Chana in der Aggada [streiten]?
א"ל שפיל לסיפיה דקרא ויבואו אלה להחריד אותם לידות את קרנות הגוים הנושאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה וגו' א"ל בהדי חנא באגדתא למה לי
„Und dieser wird Frieden sein: Wenn Assur in unser Land kommt und wenn er in unsere Paläste tritt, so stellen wir gegen ihn sieben Hirten und acht Fürsten der Menschen auf“ (Mi 5,4). Wer sind die sieben Hirten? David in der Mitte; Adam, Set und Metuschelach zu seiner Rechten; Abraham, Jakob und Mose zu seiner Linken. Und wer sind die acht Fürsten der Menschen? Isai und Saul und Samuel, Amos und Zefanja, Zidkija und der Messias und Elia.
(מיכה ה, ד) והיה זה שלום אשור כי יבא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם מאן נינהו שבעה רועים דוד באמצע אדם שת ומתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה בשמאלו ומאן נינהו שמנה נסיכי אדם ישי ושאול ושמואל עמוס וצפניה צדקיה ומשיח ואליהו:
„Vier Leitern“ usw. Es wurde gelehrt: Die Höhe des Leuchters war fünfzig Ellen (usw.). „Und vier Knaben aus den jungen Sprösslingen der Priesterschaft, und in ihren Händen Ölkrüge von hundertzwanzig Log.“ Es wurde ihnen gefragt: Hundertzwanzig Log alle zusammen, oder vielleicht für jeden einzelnen? Komm und höre: „Und in ihren Händen Ölkrüge von je dreißig Log, die zusammen hundertzwanzig Log sind.“
ארבעה סולמות כו': תנא גובהה של מנורה חמשים אמה (כו'): וארבעה ילדים של פרחי כהונה ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג: איבעיא להו מאה ועשרים לוג כולהו או דלמא לכל חד וחד תא שמע ובידיהם כדי שמן של שלשים שלשים לוג שהם כולם מאה ועשרים לוג
Es wurde gelehrt: Und sie waren lobenswerter als der Sohn der Marta, der Tochter des Boethos. Man sagte über den Sohn der Marta, der Tochter des Boethos, dass er die zwei Keulen eines großen Stieres, der für tausend Sus gekauft worden war, nahm und Ferse an Zehe ging; und seine Brüder, die Kohanim, ließen ihn das nicht tun, wegen [des Verses]: „In der Menge des Volkes liegt die Pracht des Königs“ (Spr 14,28).
תנא והן משובחין היו יותר מבנה של מרתא בת בייתוס אמרו על בנה של מרתא בת בייתוס שהיה נוטל שתי יריכות של שור הגדול שלקוח באלף זוז ומהלך עקב בצד גודל ולא הניחוהו אחיו הכהנים לעשות כן משום (משלי יד, כח) ברב עם הדרת מלך
Worin waren sie lobenswerter? Wenn man sagt, wegen des Gewichts – jene sind doch schwerer! Vielmehr: Dort [war es] eine Rampe, und schräg, und nicht steil; hier [waren es] Leitern, und sehr steil.
מאי משובחים אילימא משום יוקרא הני יקירי טפי אלא התם כבש ומרובע ולא זקיף הכא סולמות וזקיף טובא:
„Und es gab keinen Hof in Jerusalem“: Es wurde gelehrt:
ולא היה חצר בירושלים: תנא
Original: Sukkah 52b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.