Eine Frau konnte beim Licht des Hauses des Wasserschöpfens Weizen auslesen.
אשה היתה בוררת חטים לאור של בית השואבה:
Sukka 53a סוכה
Aufbau der Debatte:Baraita 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Fromme und Männer der Tat“ usw. Die Rabbanan lehrten: Manche von ihnen sagten: Wohl unserer Jugend, die unser Alter nicht beschämt hat! – das sind die Frommen und die Männer der Tat. Und manche von ihnen sagten: Wohl unserem Alter, das unsere Jugend gesühnt hat! – das sind die Umkehrenden. Diese wie jene sagten: Wohl dem, der nicht gesündigt hat; und wer gesündigt hat, kehre um, und Er wird ihm verzeihen.
חסידים ואנשי מעשה כו': ת"ר יש מהן אומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו אלו חסידים ואנשי מעשה ויש מהן אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו אלו בעלי תשובה אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו
Es wird gelehrt: Man sagte über Hillel den Alten: Wenn er sich bei der Freude des Hauses des Wasserschöpfens freute, sagte er so: Wenn ich hier bin, ist alles hier; und wenn ich nicht hier bin, wer ist hier? Er pflegte so zu sagen: An den Ort, den ich liebe, dorthin führen mich meine Füße. Wenn du in mein Haus kommst, komme ich in dein Haus; wenn du nicht in mein Haus kommst, komme ich nicht in dein Haus, wie es heißt: „An jedem Ort, an dem ich meines Namens gedenken lasse, werde ich zu dir kommen und dich segnen“ (Ex 20,21).
תניא אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן הוא היה אומר כן למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי אם תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך אם אתה לא תבא אל ביתי אני לא אבא אל ביתך שנאמר (שמות כ, כד) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך
Er sah auch einen Schädel, der auf dem Wasser schwamm. Er sagte zu ihm: Weil du ertränkt hast, hat man dich ertränkt, und die dich ertränkt haben, werden ertränkt werden. Rabbi Jochanan sagte: Die Füße eines Menschen sind seine Bürgen: An den Ort, an dem er gefordert wird, dorthin bringen sie ihn.
אף הוא ראה גלגולת אחת שצפה על פני המים אמר לה על דאטפת אטפוך ומטיפיך יטופון אמר רבי יוחנן רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה
Jene zwei Kuschiter, die vor Salomo standen, „Elichoref und Achija, die Söhne Schischas“ (1 Kön 4,3), waren Schreiber Salomos. Eines Tages sah er den Todesengel, dass er traurig war. Er sagte zu ihm: Warum bist du traurig? Er sagte zu ihm: Weil man von mir diese zwei Kuschiter fordert, die hier sitzen. Er übergab sie den Dämonen und schickte sie in den Bezirk von Lus. Als sie in den Bezirk von Lus gelangten, starben sie.
הנהו תרתי כושאי דהוו קיימי קמי שלמה (מלכים א ד, ג) אליחרף ואחיה בני שישא סופרים דשלמה הוו יומא חד חזייה למלאך המות דהוה קא עציב א"ל אמאי עציבת א"ל דקא בעו מינאי הני תרתי כושאי דיתבי הכא מסרינהו לשעירים שדרינהו למחוזא דלוז כי מטו למחוזא דלוז שכיבו
Am nächsten Tag sah er den Todesengel, dass er fröhlich war. Er sagte zu ihm: Warum bist du fröhlich? Er sagte zu ihm: An den Ort, an dem man sie von mir forderte, dorthin hast du sie geschickt. Sogleich hob Salomo an und sagte: Die Füße eines Menschen sind seine Bürgen: An den Ort, an dem er gefordert wird, dorthin bringen sie ihn.
למחר חזיא מלאך המות דהוה קבדח א"ל אמאי בדיחת א"ל באתר דבעו מינאי תמן שדרתינהו מיד פתח שלמה ואמר רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה
Es wird gelehrt: Man sagte über Rabban Schimon ben Gamliel: Wenn er sich bei der Freude des Hauses des Wasserschöpfens freute, nahm er acht brennende Fackeln, warf eine [hoch] und fing eine auf, und sie berührten einander nicht. Und wenn er sich niederwarf, stemmte er seine beiden Daumen in die Erde, beugte sich, küsste den Boden und richtete sich [wieder] auf; und kein Geschöpf kann das tun. Und das ist die Kida [Verneigung].
תניא אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמנה אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו וכשהוא משתחוה נועץ שני גודליו בארץ ושוחה ונושק את הרצפה וזוקף ואין כל בריה יכולה לעשות כן וזו היא קידה
Levi führte vor Rabbi die Kida vor und wurde lahm. Und das hat es ihm verursacht? Rabbi Elasar sagte doch: Niemals soll ein Mensch Worte gegen oben schleudern, denn ein großer Mann schleuderte Worte gegen oben und wurde lahm. Und wer war es? Levi! – Dieses und jenes hat es ihm verursacht.
לוי אחוי קידה קמיה דרבי ואיטלע והא גרמא ליה והאמר רבי אלעזר לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע ומנו לוי הא והא גרמא ליה
Levi jonglierte vor Rabbi mit acht Messern, Schmuel vor König Schapur mit acht Weinbechern, Abaje vor (Rawa) mit acht Eiern, und manche sagen, mit vier Eiern.
לוי הוה מטייל קמיה דרבי בתמני סכיני שמואל קמיה שבור מלכא בתמניא מזגי חמרא אביי קמיה (דרבא) בתמניא ביעי ואמרי לה בארבעה ביעי
Es wird gelehrt: Rabbi Jehoschua ben Chananja sagte: Wenn wir uns bei der Freude des Hauses des Wasserschöpfens freuten, sahen wir keinen Schlaf in unseren Augen. Wie [das]? Die erste Stunde: das tägliche Morgenopfer; von dort zum Gebet; von dort zum Zusatzopfer; von dort zum Zusatzgebet; von dort ins Lehrhaus; von dort zum Essen und Trinken; von dort zum Mincha-Gebet; von dort zum täglichen Abendopfer; von da an zur Freude des Hauses des Wasserschöpfens.
תניא אמר ר' יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין משם לבית המדרש משם לאכילה ושתיה משם לתפלת המנחה משם לתמיד של בין הערבים מכאן ואילך לשמחת בית השואבה
Ist das so? Rabbi Jochanan sagte doch: [Wer sagt:] „Ein Schwur, dass ich drei Tage nicht schlafe“, den peitscht man aus, und er schläft sofort! Vielmehr sagt er so: Wir kosteten nicht den Geschmack des Schlafes, denn sie schlummerten auf den Schultern der anderen.
איני והאמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר אלא הכי קאמר לא טעמנו טעם שינה דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי:
„Fünfzehn Stufen“: Raw Chisda sagte zu einem der Gelehrten, der vor ihm Aggadot ordnete: Hast du gehört, wem entsprechend David diese fünfzehn Stufenlieder sagte? Er sagte zu ihm: So sagte Rabbi Jochanan: Als David die Schächte [unter dem Altar] grub, stieg die Urflut empor und wollte die Welt überschwemmen. David sagte fünfzehn Stufenlieder und brachte sie hinab. – Wenn so, müsste es „fünfzehn Hinabstiege“ heißen!
חמש עשרה מעלות: אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוי קמסדר אגדתא קמיה א"ל שמיע לך הני חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרם דוד א"ל הכי אמר רבי יוחנן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן אי הכי חמש עשרה מעלות יורדות מיבעי ליה
Er sagte zu ihm: Da du mich (an die Sache) erinnert hast – so wurde es gesagt: Als David die Schächte grub, stieg die Urflut empor und wollte die Welt überschwemmen. David sagte: Gibt es jemanden, der weiß, ob es erlaubt ist, den Namen
אמר ליה הואיל ואדכרתן (מלתא) הכי אתמר בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא אמר דוד מי איכא דידע אי שרי למכתב שם
Original: Sukkah 53a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.