[der Fall,] dass sie Zeugen in Übersee hat!
יש לה עדים במדינת הים
Sota 7a סוטה
Aufbau der Debatte:Mischna 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Das kommt nicht häufig vor.
לא שכיחא
MISCHNA: Wie verfährt er mit ihr? Er bringt sie zum Gericht, das an jenem Ort ist, und man gibt ihm zwei Toragelehrte mit, damit er ihr nicht unterwegs beiwohne. Rabbi Jehuda sagt: Ihr Mann ist ihretwegen glaubwürdig.
מתני׳ כיצד עושה לה מוליכה לבית דין שבאותו מקום ומוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך רבי יהודה אומר בעלה נאמן עליה
GEMARA: Zwei und er – das sind drei. Sollen wir sagen, das stützt Raw? Denn Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Das hat man nur für die Stadt gelehrt, unterwegs aber [nicht], bis drei da sind; denn vielleicht muss einer von ihnen seine Notdurft verrichten, und dann wäre einer von ihnen mit der verbotenen Frau allein.
גמ׳ תרי ואיהו הא תלתא לימא מסייע לי' לרב דאמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בעיר אבל בדרך עד דאיכא שלשה שמא יצטרך אחד מהן לנקביו ונמצא אחד מהן מתייחד עם הערוה
Nein, hier ist der Grund dieser: damit Zeugen gegen ihn da sind.
לא הכא היינו טעמא כי היכי דליהוו עליה סהדי
Toragelehrte – ja, alle anderen Leute nicht. Sollen wir sagen, das stützt die andere [Lehre] Raws? Denn Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Das hat man nur für Anständige gelehrt, bei Zügellosen aber nicht einmal zehn. Es geschah einmal, dass zehn sie auf einer Bahre hinaustrugen.
תלמידי חכמים אין כולי עלמא לא לימא מסייע ליה לאידך דרב דאמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא כשרין אבל פרוצין אפילו עשרה נמי לא מעשה היה והוציאוה עשרה במטה
Nein, hier ist der Grund dieser: dass sie ihn zu verwarnen wissen.
לא הכא היינו טעמא דידעי לאתרויי ביה
„Rabbi Jehuda sagt: Ihr Mann usw.“ Es wird gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Ihr Mann ist glaubwürdig, auf Grund eines Schlusses vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn bei der Nidda, auf der die Ausrottungsstrafe steht, ihr Mann ihretwegen glaubwürdig ist, um wie viel mehr bei der Sota, auf der [nur] ein Verbot steht!
רבי יהודה אומר בעלה וכו' תניא רבי יהודה אומר בעלה נאמן מקל וחומר ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה סוטה שהיא בלאו לא כל שכן
Und die Rabbanan? – Gerade das spricht dagegen: Die Nidda, auf der die Ausrottung steht, ist ihm schwerwiegend, und so ist er glaubwürdig; die Sota, auf der [nur] ein Verbot steht, ist ihm nicht schwerwiegend, und so ist er nicht glaubwürdig.
ורבנן היא הנותנת נדה דכרת חמירא ליה ומהימן סוטה דלאו לא חמירא ליה ולא מהימן
Leitet Rabbi Jehuda es denn aus einem Schluss vom Leichteren auf das Schwerere her? Rabbi Jehuda leitet es doch aus Schriftversen her, denn es wird gelehrt: „Und der Mann bringe seine Frau zum Kohen“ (Num 5,15) – nach der Tora bringt der Mann seine Frau, aber die Weisen sagten: Man gibt ihm zwei Toragelehrte mit, damit er ihr nicht unterwegs beiwohne.
ורבי יהודה מק"ו מייתי לה והא רבי יהודה מקראי מייתי לה דתניא (במדבר ה, טו) והביא האיש את אשתו אל הכהן מן התורה האיש מביא את אשתו אבל אמרו חכמים מוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך
Rabbi Jose sagt: Ihr Mann ist ihretwegen glaubwürdig, auf Grund eines Schlusses vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn bei der Nidda, auf der die Ausrottungsstrafe steht, ihr Mann ihretwegen glaubwürdig ist, um wie viel mehr bei der Sota, auf der [nur] ein Verbot steht!
רבי יוסי אומר בעלה נאמן עליה מקל וחומר ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה סוטה שהיא בלאו לא כ"ש
Sie sagten zu ihm: Nein! Wenn du es von der Nidda sagst, für die es eine Erlaubnis gibt, willst du es von der Sota sagen, für die es keine Erlaubnis gibt? Und es heißt [ferner]: „Gestohlenes Wasser ist süß usw.“ (Spr 9,17).
אמרו לו לא אם אמרת בנדה שכן יש לה היתר תאמר בסוטה שאין לה היתר ואומר (משלי ט, יז) מים גנובים ימתקו וגו'
Rabbi Jehuda sagt: Nach der Tora bringt der Mann seine Frau zum Kohen, denn es heißt: „Und der Mann bringe seine Frau“.
ר' יהודה אומר מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן שנא' והביא האיש את אשתו
Er sagte ihnen zuerst den Schluss vom Leichteren auf das Schwerere, und sie widerlegten ihn; dann sagte er ihnen den Schriftvers.
אמר להו קל וחומר ברישא ופרכוה והדר אמר להו קרא
Rabbi Jehuda – das ist doch [dasselbe wie] der erste Tanna! – Zwischen ihnen besteht [der Unterschied]: „aber die Weisen sagten“.
רבי יהודה היינו תנא קמא איכא בינייהו אבל אמרו
MISCHNA: Man führte sie hinauf zum Großen Gericht in Jerusalem, und man schüchterte sie ein, wie man Zeugen in Kapitalsachen einschüchtert.
מתני׳ היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלים ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות
Und er sagt zu ihr: Meine Tochter, vieles bewirkt der Wein, vieles bewirkt der Scherz, vieles bewirkt die Jugend, vieles bewirken schlechte Nachbarn.
ואומר לה בתי הרבה יין עושה הרבה שחוק עושה הרבה ילדות עושה הרבה שכנים הרעים עושין
Tu es um Seines großen Namens willen, der in Heiligkeit geschrieben ist, damit er nicht auf dem Wasser ausgelöscht werde. Und er sagt vor ihr Dinge, die zu hören weder sie noch die ganze Familie ihres Vaterhauses verdienen.
עשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה שלא ימחה על המים ואומר לפניה דברים שאינם כדי לשומען היא וכל משפחת בית אביה
Sagt sie: „Ich bin unrein“, so „bricht“ sie ihre Ketubba [d. h. verzichtet darauf] und geht hinaus.
אם אמרה טמאה אני שוברת כתובתה ויוצאת
Und sagt sie: „Ich bin rein“, so führt man sie hinauf zum Osttor, das am Eingang des Nikanortors liegt, wo man die Sota-Frauen trinken lässt, die Wöchnerinnen reinigt und die Aussätzigen reinigt.
ואם אמרה טהורה אני מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער נקנור ששם משקין את הסוטות ומטהרין את היולדות ומטהרין את המצורעין
Und ein Kohen fasst ihre Kleider – wenn sie zerreißen, so zerreißen sie, und wenn sie aufgehen, so gehen sie auf –, bis er ihre Brust entblößt; und er löst ihr Haar auf. Rabbi Jehuda sagt: Wenn ihre Brust schön war, entblößte er sie nicht, und wenn ihr Haar schön war, löste er es nicht auf.
וכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שהוא מגלה את לבה וסותר את שערה רבי יהודה אומר אם היה לבה נאה לא היה מגלהו ואם היה שערה נאה לא היה סותר
War sie in Weiß gekleidet, so kleidet er sie in Schwarz. Trug sie goldenen Schmuck,
היתה מתכסה בלבנים מכסה בשחורים היה עליה כלי זהב
Original: Sotah 7a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.