sperrt das Totenreich seinen Schlund auf und reißt seinen Rachen auf ohne Maß, und hinab fährt ihre Pracht und ihr Getümmel und ihr Lärm und wer in ihr frohlockt“ (Jes 5,14).
הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה
Sota 48b סוטה
Aufbau der Debatte:Baraita 2Einwand 1Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Als die früheren Propheten starben.“ Wer sind die früheren Propheten? Raw Huna sagte: Das sind David, Samuel und Salomo. Raw Nachman sagte: In den Tagen Davids gelang es [mit den Urim und Tummim] manchmal und manchmal gelang es nicht; denn Zadok fragte, und es gelang ihm, Abjatar fragte, und es gelang ihm nicht, denn es heißt: „Und Abjatar stieg hinauf“ (2 Sam 15,24).
משמתו נביאים הראשונים מאן נביאים הראשונים אמר רב הונא זה דוד ושמואל ושלמה רב נחמן אמר בימי דוד זימנין סליק וזימנין לא סליק שהרי שאל צדוק ועלתה לו שאל אביתר ולא עלתה לו שנאמר (שמואל ב טו, כד) ויעל אביתר
Rabba bar Schmuel wandte ein: „Und er war bestrebt, Gott zu suchen, alle Tage Secharjas, der sich auf das Schauen Gottes verstand“ (2 Chr 26,5) – doch wohl durch die Urim und Tummim? – Nein, durch die Propheten.
מתיב רבה בר שמואל (דברי הימים ב כו, ה) ויהי לדרוש אלהים כל ימי זכריה המבין בראות אלהים מאי לאו באורים ותומים לא בנביאים
Komm und höre: Als der erste Tempel zerstört wurde, hörten die Weidelandstädte auf, die Urim und Tummim hörten auf, und der König aus dem Haus Davids hörte auf.
ת"ש משחרב בהמ"ק ראשון בטלו ערי מגרש ופסקו אורים ותומים ופסק מלך מבית דוד
Und wenn dir jemand zuflüstert und sagt: „Und der Tirschata sprach zu ihnen, dass sie nicht vom Hochheiligen essen sollten, bis ein Kohen für die Urim und Tummim aufstehe“ (Esra 2,63), so sage ihm: [Das ist] wie einer, der zu seinem Nächsten sagt: Bis die Toten auferstehen und der Messias, der Sohn Davids, kommt.
ואם לחשך אדם לומר (עזרא ב, סג) ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמוד כהן לאורים ותומים [אמור לו] כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבא משיח בן דוד
Vielmehr sagte Raw Nachman bar Jizchak: Wer sind die früheren Propheten? [Das sagt man,] um Haggai, Sacharja und Maleachi auszuschließen, die die späteren sind. Denn die Rabbanan lehrten: Als Haggai, Sacharja und Maleachi starben, wich der heilige Geist von Israel; und dennoch bedienten sie sich der Bat Kol (Himmelsstimme).
אלא אמר רב נחמן בר יצחק מאן נביאים הראשונים לאפוקי מחגי זכריה ומלאכי דאחרונים נינהו דת"ר משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ואע"פ כן היו משתמשים בבת קול
Denn einmal saßen sie [zu Tisch] im Obergemach des Hauses Gurja in Jericho; da erging an sie eine Himmelsstimme vom Himmel und sprach: Es ist unter euch ein Mann, der würdig ist, dass die Schechina auf ihm ruhe, nur ist sein Geschlecht dessen nicht würdig. Sie richteten ihre Augen auf Hillel den Älteren. Und als er starb, hielten sie ihm die Totenklage: Ach, der Fromme! Ach, der Demütige! Schüler Esras!
שפעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריא ביריחו נתנה עליהן בת קול מן השמים ואמרה יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו אלא שאין דורו ראוי לכך נתנו עיניהם בהלל הזקן וכשמת הספידוהו הי חסיד הי עניו תלמידו של עזרא
Und wiederum ein andermal saßen sie [zu Tisch] in einem Obergemach in Jawne; da erging an sie eine Himmelsstimme vom Himmel und sprach zu ihnen: Es ist unter euch ein Mann, der würdig ist, dass die Schechina auf ihm ruhe, nur ist sein Geschlecht dessen nicht wert. Sie richteten ihre Augen auf Schmuel den Kleinen. Und als er starb, hielten sie ihm die Totenklage: Ach, der Demütige! Ach, der Fromme! Schüler Hillels!
ושוב פעם אחרת היו מסובין בעלייה ביבנה נתנה להן בת קול מן השמים ואמרה להן יש בכם אדם א' שראוי שתשרה שכינה עליו אלא שאין דורו זכאין לכך נתנו עיניהם בשמואל הקטן וכשמת הספידוהו הי עניו הי חסיד תלמידו של הלל
Auch sagte er in der Stunde seines Todes: Schimon und Jischmael zum Schwert, und ihre Gefährten zum Tod, und das übrige Volk zur Plünderung, und viele Drangsale werden über das Volk kommen. Und auch über Rabbi Jehuda ben Bava wollten sie sagen: Ach, der Fromme! Ach, der Demütige! – nur war die Stunde verstört, denn man hält keine Totenklage für die von der Regierung Hingerichteten.
ואף הוא אמר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לחרבא וחברוהי לקטלא ושאר עמא לביזא ועקן סגיאין עתידין למיתי על עמא ואף על ר' יהודה בן בבא בקשו לומר הי חסיד הי עניו אלא שנטרפה שעה שאין מספידין על הרוגי מלכות
„Als der Tempel zerstört wurde, hörte der Schamir auf“ usw. Die Rabbanan lehrten: Der Schamir, mit dem Salomo den Tempel baute, denn es heißt: „Und das Haus wurde, als es gebaut wurde, aus ganzem Stein, wie er gebrochen war, gebaut“ (1 Kön 6,7) – die Worte [sind zu verstehen], wie sie geschrieben stehen; dies die Worte Rabbi Jehudas.
משחרב בהמ"ק בטל השמיר כו' ת"ר שמיר שבו בנה שלמה את בהמ"ק שנא' (מלכים א ו, ז) והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה הדברים ככתבן דברי ר' יהודה
Rabbi Nechemja sprach zu ihm: Kann man denn so sagen? Ist doch schon gesagt: „All dies [waren] kostbare Steine“ usw. „mit der Säge gesägt“ (1 Kön 7,9)! Wenn dem so ist, was lehrt [der Vers]: „Man hörte [nichts] im Haus, als es gebaut wurde“ (1 Kön 6,7)? Dass er [sie] draußen herrichtete und hineinbrachte. Rabbi sagte: Die Worte Rabbi Jehudas scheinen [zutreffend] bei den Steinen des Heiligtums, und die Worte Rabbi Nechemjas bei den Steinen seines [eigenen] Hauses.
אמר לו ר' נחמיה וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר (מלכים א ז, ט) כל אלה אבנים יקרות וגו' מגוררות במגרה אם כן מה ת"ל לא נשמע בבית בהבנותו שהיה מתקין מבחוץ ומכניס מבפנים אמר רבי נראין דברי רבי יהודה באבני מקדש ודברי ר' נחמיה באבני ביתו
Und Rabbi Nechemja – wozu kommt der Schamir? Er braucht ihn für das, was gelehrt wird: Diese Steine [des Brustschilds] beschreibt man nicht mit Tinte, weil es heißt: „Siegelstecherarbeit“ (Ex 28,11), und man ritzt nicht mit einem Messer auf ihnen, weil es heißt: „in ihren Fassungen“ (Ex 28,20).
ור' נחמיה שמיר למאי אתא מיבעי ליה לכדתניא אבנים הללו אין כותבין אותן בדיו משום שנאמר (שמות כח, יא) פתוחי חותם ואין מסרטין עליהם באיזמל משום שנאמר במלואותם
Vielmehr schreibt man mit Tinte auf sie, zeigt ihnen von außen den Schamir, und sie spalten sich von selbst, wie diese Feige, die sich in den Sommertagen spaltet und nichts verliert, und wie dieses Tal, das sich in den Regentagen spaltet und nichts verliert.
אלא כותב עליהם בדיו ומראה להן שמיר מבחוץ והן נבקעות מאליהן כתאינה זו שנבקעת בימות החמה ואינה חסירה כלום וכבקעה זו שנבקעת בימות הגשמים ואינה חסירה כלום
Die Rabbanan lehrten: Dieser Schamir – seine Gestalt ist wie ein Gerstenkorn, er wurde in den sechs Schöpfungstagen erschaffen, und kein harter Gegenstand kann vor ihm bestehen. Worin bewahrt man ihn auf? Man wickelt ihn in Wollflocken und legt ihn in ein Bleigefäß voll Gerstenkleie.
ת"ר שמיר זה ברייתו כשעורה ומששת ימי בראשית נברא ואין כל דבר קשה יכול לעמוד בפניו במה משמרין אותו כורכין אותו בספוגין של צמר ומניחין אותו באיטני של אבר מליאה סובי שעורין
Rabbi Ami sagte: Als der erste Tempel zerstört wurde, hörten die Seide, das Paranda[-Gewebe] und das weiße Glas auf. So wird auch gelehrt: Als der erste Tempel zerstört wurde, hörten die Seide, das Paranda[-Gewebe], das weiße Glas und die eisernen Wagen auf. Und manche sagen: auch der geronnene Wein, der vom Senir kam und runden Feigenkuchen glich.
אמר רבי אמי משחרב מקדש ראשון בטלה שירא פרנדא וזכוכית לבנה תניא נמי הכי משחרב מקדש ראשון בטלה שירא פרנדא וזכוכית לבנה ורכב ברזל וי"א אף יין קרוש הבא משניר הדומה כעיגולי דבילה
„Und der Honigseim.“ Was ist der Honigseim (Nofet Zufim)? Raw sagte: Feinmehl, das oben auf dem Sieb schwimmt und einem Teig gleicht, der mit Honig und Öl geknetet wurde. Und Levi sagte: Zwei Brote, die im Ofen kleben, aufgehen und [anwachsen,] bis sie einander berühren. Und Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Das ist Honig, der von den Höhen (Zifja) kommt. Woraus geht das hervor? Wie Raw Scheschet übersetzt: Wie die Bienen fliegen und in den Höhen der Welt schweben und Honig von den Kräutern des Berges bringen.
ונופת צופים מאי נופת צופים אמר רב סולת שצפה על גבי נפה ודומה לעיסה שנילושה בדבש ושמן ולוי אמר שתי ככרות הנדבקות בתנור ותופחות ובאות עד שמגיעות זו לזו ורבי יהושע בן לוי אמר זה דבש הבא מן הציפיא מאי משמע כדמתרגם רב ששת כמא דנתזן דבריאתה ושייטן ברומי עלמא ומתיין דובשא מעישבי טורא
Wir haben dort gelernt: Jeder Ausguss ist rein, außer dem Sifim-Honig und dem Brei (Zefichim). Was ist Sifim? Rabbi Jochanan sagte: Honig, mit dem man fälscht (mesajfin). Und Resch Lakisch sagte: [Er heißt so] nach seinem Ort, wie geschrieben steht: „Sif und Telem und Bealot“ (Jos 15,24).
תנן התם כל הנצוק טהור חוץ מדבש זיפים והצפיחים מאי זיפים אמר רבי יוחנן דבש שמזייפין בו וריש לקיש אמר על שם מקומו כדכתיב (יהושע טו, כד) זיף וטלם ובעלות
Ähnlich sagst du: „Als die Sifiter kamen und zu Saul sagten: Hält sich nicht David“ usw. (Ps 54,2). Was sind die Sifiter? Rabbi Jochanan sagte: Menschen, die ihre Worte fälschen. Und Rabbi Elasar sagt: [Sie heißen so] nach ihrem Ort, wie geschrieben steht: „Sif und Telem und Bealot“ (Jos 15,24).
כיוצא בדבר אתה אומר (תהלים נד, ב) בבא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד וגו' מאי זיפים אמר רבי יוחנן בני אדם המזייפין דבריהם ורבי אלעזר אומר על שם מקומן כדכתיב זיף וטלם ובעלות
„Und die Männer des Glaubens schwanden.“ Rabbi Jizchak sagte: Das sind Menschen, die an den Heiligen, gelobt sei Er, glauben. Denn es wird gelehrt: Rabbi Elieser der Große sagt: Jeder, der Brot in seinem Korb hat und sagt: Was soll ich morgen essen?, gehört nur zu den Kleingläubigen.
ופסקו אנשי אמנה אמר רבי יצחק אלו בני אדם שהן מאמינין בהקב"ה דתניא רבי אליעזר הגדול אומר כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה
Und das ist es, was Rabbi Elasar sagte: Was [bedeutet], was geschrieben steht: „Denn wer verachtet den Tag der kleinen Dinge?“ (Sach 4,10) – Was hat bewirkt, dass der Tisch der Gerechten in der kommenden Zukunft geplündert wird? Die Kleinheit, die in ihnen war, dass sie nicht an den Heiligen, gelobt sei Er, glaubten. Rawa sagte: Das sind die kleinen Kinder der Frevler Israels,
והיינו דאמר ר' אלעזר מאי דכתיב (זכריה ד, י) כי מי בז ליום קטנות מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא קטנות שהיה בהן שלא האמינו בהקב"ה רבא אמר אלו קטני בני רשעי ישראל
Original: Sotah 48b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.