Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
die das Urteil über ihren Vater in der kommenden Zukunft zunichtemachen. Sie sprechen vor Ihm: Herr der Welt, da du ihnen [ohnehin] einst vergelten wirst, warum hast du ihre Zähne durch uns stumpf werden lassen?
שמבזבזין דין אביהם לעתיד לבוא אומרים לפניו רבונו של עולם מאחר שאתה עתיד ליפרע מהן למה הקהיתה שיניהם בם
Rabbi Ila bar Jewarechja sagte: Wäre nicht das Gebet Davids, so wären alle Israeliten Fettverkäufer, denn es heißt: „Lege, Ewiger, ihnen Furcht auf“ (Ps 9,21). Und Rabbi Ila bar Jewarechja sagte: Wäre nicht das Gebet Habakuks, so müssten sich zwei Gelehrtenschüler mit einem einzigen Gewand bedecken und [so] sich mit der Tora befassen, denn es heißt: „Ewiger, ich habe deine Kunde gehört, ich fürchte mich; Ewiger, dein Werk – inmitten der Jahre belebe es“ (Hab 3,2). Lies nicht „inmitten der Jahre (be-kerew schanim)“, sondern „in der Nähe von zweien (bi-krow schnajim)“.
אמר ר' אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של דוד היו כל ישראל מוכרי רבב שנאמר (תהלים ט, כא) שיתה ה' מורה להם וא"ר אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של חבקוק היו ב' תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ועוסקין בתורה שנאמר (חבקוק ג, ב) ה' שמעתי שמעך יראתי ה' פעלך בקרב שנים חייהו אל תקרא בקרב שנים אלא בקרוב שנים
Und Rabbi Ila bar Jewarechja sagte: Zwei Gelehrtenschüler, die auf dem Weg gehen und zwischen denen keine Worte der Tora sind, verdienen, mit Feuer verbrannt zu werden, denn es heißt: „Und es geschah, während sie gingen, immerfort gehend und redend, siehe, da [kam] ein feuriger Wagen“ usw. (2 Kön 2,11). Der Grund ist, dass Rede da ist; ist aber keine Rede da, verdienen sie, verbrannt zu werden.
ואמר ר' אילעא בר יברכיה שני תלמידי חכמים המהלכין בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראוין לישרף באש שנאמר (מלכים ב ב, יא) ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וגו' טעמא דאיכא דיבור הא ליכא דיבור ראוין לישרף
Und Rabbi Ila bar Jewarechja sagte: Zwei Gelehrtenschüler, die in einer Stadt wohnen und in der Halacha nicht verträglich miteinander sind – einer stirbt und einer geht ins Exil, denn es heißt: „Dass dorthin fliehe der Totschläger, der seinen Nächsten ohne Wissen erschlägt“ (Dtn 4,42), und „Wissen“ ist nichts anderes als Tora, denn es heißt: „Mein Volk geht zugrunde aus Mangel an Wissen“ (Hos 4,6).
וא"ר אילעא בר יברכיה שני ת"ח הדרין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה שנאמר (דברים ד, מב) לנוס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת ואין דעת אלא תורה שנאמר (הושע ד, ו) נדמו עמי מבלי הדעת
Rabbi Jehuda, der Sohn Rabbi Chijas, sagte: Jeder Gelehrtenschüler, der sich in Bedrängnis mit der Tora befasst, dessen Gebet wird erhört, denn es heißt: „Denn ein Volk wird in Zion wohnen, in Jerusalem; du wirst nicht mehr weinen; Er wird dir gnädig sein auf die Stimme deines Schreiens hin; sobald Er es hört, antwortet Er dir“ (Jes 30,19), und danach steht geschrieben: „Und der Ewige wird euch Brot der Not und Wasser der Bedrängnis geben“ (Jes 30,20).
אמר ר' יהודה בריה דר' חייא כל ת"ח העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת שנאמר (ישעיהו ל, יט) כי עם בציון ישב בירושלים בכה לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך וכתיב בתריה (ישעיהו ל, כ) ונתן ה' לכם לחם צר ומים לחץ
Rabbi Abbahu sagt: Man sättigt ihn mit dem Glanz der Schechina, denn es heißt: „Und deine Augen werden deinen Lehrer sehen“ (Jes 30,20). Rabbi Acha bar Chanina sagte: Auch wird der Vorhang vor ihm nicht verschlossen, denn es heißt: „Und dein Lehrer wird sich nicht mehr verbergen“ (Jes 30,20).
ר' אבהו אומר משביעין אותו מזיו שכינה שנאמר (ישעיהו ל, כ) והיו עיניך רואות את מוריך ר' אחא בר חנינא אמר אף אין הפרגוד ננעל בפניו. שנאמר (ישעיהו ל, כ) ולא יכנף עוד מוריך
„Rabban Schimon ben Gamliel sagt im Namen Rabbi Jehoschuas: Seit dem Tag, an dem der Tempel zerstört wurde, gibt es keinen“ usw. Rawa sagte: An jedem einzelnen Tag ist sein Fluch größer als der des vorigen, denn es heißt: „Am Morgen wirst du sagen: Wäre es doch Abend!, und am Abend wirst du sagen: Wäre es doch Morgen!“ (Dtn 28,67). Welcher Morgen? Wolltest du sagen, der Morgen von morgen – wer weiß, was sein wird? Vielmehr: der vergangene.
רשב"ג אומר משום ר' יהושע מיום שחרב בהמ"ק אין וכו' אמר רבא בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו שנאמר (דברים כח, סז) בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר הי בקר אילימא בקר דלמחר מי ידע מאי הוי אלא דחליף
Wodurch aber besteht dann die Welt? Durch die Keduscha der Ordnung (Keduscha de-Sidra) und durch das „Jehe schmeh rabba“ nach dem Aggada-Vortrag, denn es heißt: „Ein Land der Finsternis, wie Dunkel, Todesschatten und ohne Ordnungen“ (Ijob 10,22) – also: Wo Ordnungen sind, erstrahlt es aus dem Dunkel.
ואלא עלמא אמאי קא מקיים אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שנא' (איוב י, כב) ארץ עפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים הא יש סדרים תופיע מאופל
„Und der Tau ist nicht zum Segen herabgekommen, und der Geschmack der Früchte ist genommen worden“ usw. Es wird gelehrt: Rabbi Schimon ben Elasar sagt: [Das Aufhören der] Reinheit hat Geschmack und Duft aufgehoben, [das Aufhören des] Zehnten hat das Fett des Getreides aufgehoben.
ולא ירד טל לברכה וניטל טעם פירות וכו' תניא ר"ש בן אלעזר אומר טהרה בטלה טעם וריח מעשר ביטל שומן דגן
Raw Huna fand eine Dattel der Sorte Chinanita; er nahm sie und wickelte sie in sein Tuch. Da kam Rabba, sein Sohn, und sagte zu ihm: Ich rieche den Duft einer Chinanita. Er sagte zu ihm: Mein Sohn, Reinheit ist in dir. Er gab sie ihm. Inzwischen kam Abba, dessen Sohn; er nahm sie und gab sie ihm. Er sagte zu ihm: Mein Sohn, du hast mein Herz erfreut und meine Zähne stumpf gemacht. Das ist es, was die Leute sagen: Die Liebe des Vaters gilt den Söhnen, die Liebe der Söhne gilt den Söhnen, die sie haben.
רב הונא אשכח תומרתא דחינוניתא שקלה כרכה בסודריה אתא רבה בריה א"ל מורחינא ריחא דחינוניתא א"ל בני טהרה יש בך יהבה ניהליה אדהכי אתא אבא בריה שקלה יהבה ניהליה א"ל בני שמחת את לבי והקהיתה את שיני היינו דאמרי אינשי רחמי דאבא אבני רחמי דבני אבני דהוו ליה
Raw Acha bar Jaakow zog Raw Jaakow, den Sohn seiner Tochter, groß. Als er groß wurde, sagte er zu ihm: Gib mir Wasser zu trinken. Er sagte zu ihm: Ich bin nicht dein Sohn. Und das ist es, was die Leute sagen: Zieh groß, zieh groß – der Sohn deiner Tochter bin ich.
רב אחא בר יעקב איטפל ביה ברב יעקב בר ברתיה כי גדל א"ל אשקיין מיא אמר לו לאו בריך אנא והיינו דאמרי אינשי רבי רבי בר ברתך אנא
Im letzten Krieg verfügte man, dass die Braut nicht in einer Sänfte durch die Stadt ziehen dürfe; unsere Meister aber erlaubten, dass die Braut in einer Sänfte durch die Stadt zieht.
בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר ורבותינו התירו שתצא הכלה באפריון בתוך העיר
Als Rabbi Meir starb, hörten die Gleichnisdichter auf. Als Ben Asai starb, hörten die Fleißigen auf. Als Ben Soma starb, hörten die Ausleger auf. Als Rabbi Akiwa starb, hörte die Ehre der Tora auf. Als Rabbi Chanina ben Dosa starb, hörten die Männer der Tat auf. Als Rabbi Jose Ketanta starb, schwanden die Frommen. Und warum wurde er Ketanta genannt? Weil er der Kleinste (Ketanta) der Frommen war.
משמת ר"מ בטלו מושלי משלים משמת בן עזאי בטלו השקדנים משמת בן זומא בטלו הדרשנים משמת ר"ע בטל כבוד התורה משמת ר' חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה משמת ר' יוסי קטנתא פסקו חסידים ולמה נקרא שמו קטנתא שהיה קטנתא של חסידים
Als Rabbi Jochanan ben Sakkai starb, hörte der Glanz der Weisheit auf. Als Rabban Gamliel der Ältere starb, hörte die Ehre der Tora auf, und Reinheit und Enthaltsamkeit starben. Als Rabbi Jischmael ben Pabi starb, hörte der Glanz des Priestertums auf. Als Rabbi starb, hörten Demut und Sündenscheu auf.
משמת רבי יוחנן בן זכאי בטל זיו החכמה משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות משמת רבי ישמעאל בן פאבי בטלה זיו הכהונה משמת רבי בטל ענוה ויראת חטא
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Rabbi Pinchas ben Jair sagt: Seit der Tempel zerstört wurde, schämen sich die Gelehrten (Chawerim) und die Freigeborenen und verhüllen ihr Haupt, die Männer der Tat sind verarmt, und die Gewalttätigen und die Zungenfertigen haben überhandgenommen; und niemand forscht, niemand sucht, niemand fragt.
[ גמ׳ ת"ר] ר' פנחס בן יאיר אומר משחרב בהמ"ק בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון ואין דורש ואין מבקש ואין שואל
Rabbi Elieser der Große sagt: Seit dem Tag, an dem der Tempel zerstört wurde, begannen die Weisen, wie die Schreiber zu werden, die Schreiber wie die Synagogendiener, die Synagogendiener wie das gemeine Volk, und das gemeine Volk
ר"א הגדול אומר מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למהוי כספריא וספריא כחזניא וחזניא כעמא דארעא ועמא דארעא
Original: Sotah 49a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.