„Und er las darin vor dem Platz, der vor dem Wassertor ist“ (Neh 8,3). Raw Chisda sagte: Im Frauenvorhof.
(נחמיה ח, ג) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים אמר רב חסדא בעזרת נשים
Sota 41a סוטה
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Und er liest ‚Nach dem Tod‘ und ‚Doch am Zehnten‘.“ Dagegen stelle man: Man überspringt im Propheten, aber man überspringt nicht in der Tora!
וקורא אחרי מות ואך בעשור ורמינהי מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה
Abaje sagte: Kein Widerspruch: Hier [ist die Lücke] so groß, dass der Übersetzer [inzwischen] aufhört; dort so klein, dass der Übersetzer nicht aufhört.
אמר אביי לא קשיא כאן בכדי שיפסוק התורגמן כאן בכדי שלא יפסוק התורגמן
Aber dazu wird doch gelehrt: Man überspringt im Propheten, aber man überspringt nicht in der Tora. Und wie weit überspringt man? So weit, dass der Übersetzer nicht aufhört. Daraus folgt, dass es in der Tora überhaupt nicht [erlaubt ist]!
והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה מדלגין עד כדי שלא יפסוק התורגמן מכלל דבתורה כלל כלל לא
Vielmehr sagte Abaje: Kein Widerspruch: Hier innerhalb eines Themas, dort in zwei Themen.
אלא אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני עניינין
Und so wird gelehrt: Man überspringt in der Tora innerhalb eines Themas und im Propheten [auch] in zwei Themen, und hier wie dort [nur] so weit, dass der Übersetzer nicht aufhört.
והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני עניינין וכאן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן
Und man springt nicht von einem Propheten zu einem anderen Propheten; aber im [Buch der] zwölf Propheten springt man, nur dass man nicht vom Ende des Buches zu seinem Anfang springt.
ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו
„Und er rollt die Tora zusammen und legt sie in seinen Schoß“ usw. Und weshalb all das? Um keinen üblen Ruf über die Torarolle aufkommen zu lassen.
וגולל את התורה ומניחה בחיקו כו' וכל כך למה שלא להוציא לעז על ס"ת
„Und ‚Und am Zehnten‘ aus dem Buch Numeri liest er auswendig.“ Er soll doch das Buch [weiter]rollen und daraus lesen! Raw Huna bar Jehuda sagte im Namen Raw Scheschets: Weil man eine Torarolle nicht vor der Gemeinde rollt.
ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה וליכרכיה לספר וליקרי א"ר הונא בר יהודה א"ר ששת לפי שאין גוללין ס"ת בצבור
Man soll doch eine andere Torarolle bringen und daraus lesen! Raw Huna bar Jehuda sagte: Wegen der Herabsetzung der ersten. Rabbi Schimon ben Lakisch sagte: Weil man keinen unnötigen Segensspruch spricht.
וליתי ס"ת אחרינא וליקרי רב הונא בר יהודה אמר משום פגמו של ראשון ר"ש בן לקיש אמר לפי שאין מברכין ברכה שאינה צריכה
Und achtet man denn auf Herabsetzung? Rabbi Jizchak der Schmied sagte doch: Wenn der Neumond des Tewet auf einen Schabbat fällt, bringt man drei Torarollen und liest aus einer vom Thema des Tages, aus einer vom Neumond und aus einer von Chanukka!
ומי חיישינן לפגמא והאמר רבי יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מביא שלש תורות וקורא אחת מעניינו של יום ואחת של ר"ח ואחת בשל חנוכה
Drei Männer mit drei Büchern – da gibt es keine Herabsetzung; ein Mann mit zwei Büchern – da gibt es Herabsetzung.
תלתא גברי בתלתא סיפרי ליכא פגמא חד גברא בתרי סיפרי איכא פגמא
„Und er spricht darüber acht Segenssprüche“ usw. Die Rabbanan lehrten: Über die Tora [segnet man], wie man in der Synagoge segnet; über den Dienst, über die Danksagung und über die Vergebung der Sünde nach ihrer Ordnung; über das Heiligtum für sich, über die Kohanim für sich, über Israel für sich und über Jerusalem für sich.
ומברך עליה שמנה ברכות כו' ת"ר [מברכין] על התורה כדרך שמברכין בבהכ"נ ועל העבודה ועל ההודאה ועל מחילת עון כתיקנן על המקדש בפני עצמו ועל הכהנים בפני עצמן על ישראל בפני עצמן ועל ירושלים בפני עצמה
„Und der Rest ist Gebet.“ Die Rabbanan lehrten: Der Rest ist Gebet, Flehen, Jubel und Bitte, dass Dein Volk Israel der Rettung bedarf; und er schließt mit „der das Gebet erhört“. Von da an bringt jeder Einzelne eine Torarolle aus seinem Haus und liest darin. Und weshalb all das? Um ihre Pracht der Menge zu zeigen.
והשאר תפלה ת"ר השאר תפלה תחנה רנה ובקשה שעמך ישראל צריכין ליוושע וחותם בשומע תפלה מכאן ואילך כל אחד ואחד מביא ספר תורה מתוך ביתו וקורא בו וכל כך למה כדי להראות חזותו לרבים
MISCHNA: Der Abschnitt des Königs – wie [geht das vor sich]? Am Ausgang des ersten Feiertags des [Laubhütten-]Festes, am Achten, am Ausgang des Siebtjahres, macht man ihm eine Bühne aus Holz im Vorhof, und er sitzt darauf, denn es heißt: „Am Ende von sieben Jahren, zur Festzeit usw.“ (Dtn 31,10).
מתני׳ פרשת המלך כיצד מוצאי יו"ט הראשון של חג בשמיני במוצאי שביעית עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה שנאמר (דברים לא, י) מקץ שבע שנים במועד וגו
Der Synagogendiener nimmt die Torarolle und gibt sie dem Synagogenvorsteher, und der Synagogenvorsteher gibt sie dem Segan, und der Segan gibt sie dem Hohepriester, und der Hohepriester gibt sie dem König, und der König steht, empfängt und liest sitzend.
חזן הכנסת נוטל ס"ת ונותנה לראש הכנסת וראש הכנסת נותנה לסגן והסגן נותנה לכהן גדול וכ"ג נותנה למלך והמלך עומד ומקבל וקורא יושב
König Agrippas stand, empfing und las stehend, und die Weisen lobten ihn. Und als er zu „Du darfst keinen fremden Mann über dich setzen“ (Dtn 17,15) kam, flossen seine Augen von Tränen über. Sie sagten zu ihm: Fürchte dich nicht, Agrippas, unser Bruder bist du, unser Bruder bist du!
אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע (דברים יז, טו) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה
Und er liest vom Anfang von „Dies sind die Worte“ (Dtn 1,1) bis „Höre“ (Dtn 6,4), und „Höre“, und „Und es wird sein, wenn ihr gehorcht“, „Verzehnten sollst du“, „Wenn du fertig bist mit dem Verzehnten“, den Abschnitt des Königs sowie die Segnungen und Flüche, bis er den ganzen Abschnitt beendet.
וקורא מתחילת (דברים א, א) אלה הדברים עד (דברים ו, ד) שמע ושמע והיה אם שמוע עשר תעשר כי תכלה לעשר ופרשת המלך וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה
Die Segenssprüche, die der Hohepriester spricht, spricht [auch] der König, nur dass er [den Segen] über die Wallfahrtsfeste anstelle der Vergebung der Sünde spricht.
ברכות שכהן גדול מברך אותן המלך מברך אותן אלא שנותן של רגלים תחת מחילת העון
GEMARA: „Am Achten“ – kommt dir das in den Sinn? Sage vielmehr: im achten [Jahr].
גמ׳ בשמיני סלקא דעתך אימא בשמינית
Und wozu brauche ich all diese [Angaben]?
וכל הני למה לי
Sie sind nötig: Denn hätte der Allbarmherzige [nur] „Am Ende“ geschrieben, hätte ich gesagt, man zähle von jetzt an, auch wenn es nicht auf das Schmitta-Jahr trifft; [darum] schrieb der Allbarmherzige „Schmitta“.
צריכי דאי כתב רחמנא מקץ הוה אמינא נימנו מהשתא ואע"ג דלא מתרמי בשמיטה כתב רחמנא שמיטה
Und hätte der Allbarmherzige [nur] „Schmitta“ geschrieben, hätte ich gesagt: am Ende des Schmitta-Jahres; [darum] schrieb der Allbarmherzige „zur Festzeit“.
ואי כתב רחמנא שמיטה ה"א בסוף שמיטה כתב רחמנא במועד
Und hätte er [nur] „zur Festzeit“ geschrieben, hätte ich gesagt: vom Anfang des Jahres; [darum] schrieb der Allbarmherzige „am Laubhüttenfest“.
ואי כתב במועד ה"א מריש שתא כתב רחמנא בחג הסוכות
Und hätte der Allbarmherzige [nur] „am Laubhüttenfest“ geschrieben, hätte ich gesagt: sogar am letzten Feiertag; [darum] schrieb der Allbarmherzige „wenn ganz Israel kommt“ –
ואי כתב רחמנא בחג הסוכות הוה אמינא אפי' יו"ט אחרון כתב רחמנא בבוא כל ישראל
Original: Sotah 41a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.