denn es steht „dies“ geschrieben; bei zwei Ehemännern und zwei Beischläfern sind sich alle einig, dass die Frau noch einmal trinkt, denn es steht „Weisung“ geschrieben.
דכתיב זאת בשני אנשים ושני בועלין דכולי עלמא לא פליגי דהאשה שותה ושונה דכתיב תורת
Und die späteren Rabbanan sind der Ansicht: „Dies“ – um sie alle auszuschließen; „Weisung“ – um [nur] zwei Ehemänner und zwei Beischläfer einzuschließen.
ורבנן בתראי סברי זאת למעוטי כולהי תורת לרבויי שני אנשים ושני בועלין
Und Rabbi Jehuda: „Dies“ – um zwei [Fälle] auszuschließen, „Weisung“ – um zwei einzuschließen. „Dies“ – um zwei auszuschließen: einen Ehemann und einen Beischläfer, einen Ehemann und zwei Beischläfer; „Weisung“ – um zwei einzuschließen: zwei Ehemänner und einen Beischläfer, zwei Ehemänner und zwei Beischläfer.
ור' יהודה זאת למעוטי תרתי תורת לרבות תרתי זאת למעוטי תרתי איש אחד ובועל אחד איש אחד ושני בועלין תורת לרבויי תרתי שני אנשים ובועל אחד שני אנשים ושני בועלין
MISCHNA: Er nahm ihr Speiseopfer aus dem ägyptischen Korb, tat es in ein Dienstgefäß und legte es ihr in die Hand; und der Kohen legte seine Hand darunter und schwang es. Hatte er es geschwungen und dargereicht, nahm er die Handvoll und ließ sie in Rauch aufgehen, und der Rest wurde von den Kohanim gegessen.
מתני׳ היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית ונותנה לתוך כלי שרת ונותנה על ידה וכהן מניח ידו מתחתיה ומניפה הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים
Er gab ihr zu trinken, und danach brachte er ihr Speiseopfer dar. Rabbi Schimon sagt: Er bringt ihr Speiseopfer dar, und danach gab er ihr zu trinken, denn es heißt: „Und danach gebe er der Frau das Wasser zu trinken“ (Num 5,26). Hat er ihr zu trinken gegeben und danach ihr Speiseopfer dargebracht, ist es tauglich.
היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואח"כ היה משקה שנאמר (במדבר ה, כו) ואחר ישקה את האשה את המים אם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה
GEMARA:Rabbi Elasar sagte zu Rabbi Joschija, seinem Zeitgenossen: Lass dich nicht nieder, bis du mir diese Sache erklärst: Woher, dass das Speiseopfer der Sota Schwingen erfordert? – Woher wir das haben? „Und er schwinge“ steht dabei geschrieben (Num 5,25)! – [Dass es] durch die Eigentümerin [geschieht], woher haben wir das?
גמ׳ אמר ליה רבי אלעזר לרבי יאשיה דדריה לא תיתב אכרעך עד דמפרשת לה להא מילתא מנין למנחת סוטה שטעונה תנופה מנא לן והניף כתיב בה בבעלים מנלן
Es wird [durch die Gleichheit von] „Hand“ und „Hand“ von den Friedensopfern gefolgert: Hier steht geschrieben: „Und der Kohen nehme aus der Hand der Frau“ (Num 5,25), und dort steht geschrieben: „Seine Hände sollen es bringen“ (Lev 7,30).
אתיא יד יד משלמים כתיב הכא (במדבר ה, כה) ולקח הכהן מיד האשה וכתיב התם (ויקרא ז, ל) ידיו תביאנה
Wie hier der Kohen, so auch dort der Kohen; und wie dort die Eigentümer, so auch hier die Eigentümer. Wie also? Er legt seine Hand unter die Hände der Eigentümer und schwingt.
מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף
„Hatte er es geschwungen und dargereicht, nahm er die Handvoll“ usw. „Er gab ihr zu trinken, und danach brachte er ihr Speiseopfer dar“ – es ist doch schon dargebracht!
הניף והגיש קמץ וכו' היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה הא אקרבה
So meint er es: Wie ist die Ordnung der Speiseopfer? Er schwang, reichte dar, nahm die Handvoll und ließ sie in Rauch aufgehen, und der Rest wurde von den Kohanim gegessen.
הכי קאמר סדר מנחות כיצד הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים
Und über das Trinkenlassen selbst streiten Rabbi Schimon und die Rabbanan: Die Rabbanan sind der Ansicht, er gibt ihr zu trinken und bringt danach ihr Speiseopfer dar; und Rabbi Schimon ist der Ansicht, er bringt ihr Speiseopfer dar und gibt ihr danach zu trinken, denn es heißt: „Und danach gebe er zu trinken“ (Num 5,26).
ובהשקאה גופה פליגי רבי שמעון ורבנן דרבנן סברי משקה ואח"כ מקריב את מנחתה ורבי שמעון סבר מקריב את מנחתה ואחר כך משקה שנאמר (במדבר ה, כו) ואחר ישקה
„Hat er ihr zu trinken gegeben und danach ihr Speiseopfer dargebracht, ist es tauglich.“
ואם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה
Original: Sotah 19a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.