Das ist auch genau [aus dem Wortlaut] zu entnehmen, denn es steht geschrieben: „der Kenisiter“ (Jos 14,6). Schließe daraus.
דיקא נמי דכתיב (יהושע יד, ו) הקניזי ש"מ
Sota 12a סוטה
„Asuwa“ – das ist Mirjam. Und warum wird sie Asuwa genannt? Weil alle sie anfangs verließen (asawuha). „Er zeugte“ – hat er sie denn nicht [vielmehr] geheiratet? Rabbi Jochanan sagte: Wer eine Frau um des Himmels willen heiratet, dem rechnet es die Schrift an, als hätte er sie geboren.
עזובה זו מרים ולמה נקרא שמה עזובה שהכל עזבוה מתחילתה הוליד והלא מינסב הוה נסיב לה א"ר יוחנן כל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה
„Jeriot“ – weil ihr Gesicht Zeltdecken (jeriot) glich.
יריעות שהיו פניה דומין ליריעות
„Und dies sind ihre Söhne (baneha)“ – lies nicht baneha, sondern boneha („ihre Erbauer“). „Jescher“ – weil er sich selbst gerade machte (jischer); „Schowaw“ – weil er seinen Trieb abwandte (schiwew); „und Ardon“ – weil er seinen Trieb beherrschte (rada). Und manche sagen: weil ihr Gesicht einer Rose (wered) glich.
ואלה בניה אל תקרי בניה אלא בוניה ישר שישר את עצמו שובב ששיבב את יצרו וארדון שרדה את יצרו ואיכא דאמרי על שהיו פניה דומין לורד
„Und Aschchur, der Vater Tekoas, hatte zwei Frauen, Chela und Naara“ (1 Chr 4,5). Aschchur – das ist Kalev. Und warum wird er Aschchur genannt? Weil sein Gesicht durch Fasten geschwärzt wurde (huschcharu). „Der Vater“ – weil er für sie wie ein Vater wurde. „Tekoas“ – weil er sein Herz fest auf seinen Vater im Himmel richtete (taka).
(דברי הימים א ד, ה) ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה אשחור זה כלב ולמה נקרא שמו אשחור שהושחרו פניו בתעניות אבי שנעשה לה כאב תקוע שתקע את לבו לאביו שבשמים
„Hatte zwei Frauen“ – Mirjam wurde wie zwei Frauen. „Chela und Naara“ – sie war nicht [zugleich] Chela und Naara, sondern anfangs Chela (krank) und schließlich Naara (ein junges Mädchen).
היו שתי נשים נעשה מרים כשתי נשים חלאה ונערה לא חלאה ונערה הואי אלא בתחילה חלאה ולבסוף נערה
„Und die Söhne Chelas: Zeret, Zohar und Etnan“ (1 Chr 4,7). Zeret – weil sie für ihre Gefährtinnen zur Nebenbuhlerin (zara) wurde; Zohar – weil ihr Gesicht dem Mittag (zohorajim) glich; Etnan – weil jeder, der sie sah, seiner Frau ein Geschenk (etnan) brachte.
(דברי הימים א ד, ז) ובני חלאה צרת וצהר ואתנן צרת שנעשית צרה לחברותיה צהר שהיו פניה דומין כצהרים אתנן שכל הרואה אותה מוליך אתנן לאשתו
„Und der Pharao gebot seinem ganzen Volk“ (Ex 1,22). Rabbi Jose bar Rabbi Chanina sagte: Auch über sein eigenes Volk verhängte er [den Erlass]. Und Rabbi Jose bar Rabbi Chanina sagte: Drei Erlasse verhängte er: anfangs „wenn es ein Sohn ist, so tötet ihn“ (Ex 1,16), danach „jeden neugeborenen Sohn sollt ihr in den Nil werfen“ (Ex 1,22), und schließlich verhängte er ihn auch über sein eigenes Volk.
(שמות א, כב) ויצו פרעה לכל עמו א"ר יוסי בר' חנינא אף על עמו גזר ואמר ר"י בר' חנינא שלש גזירות גזר בתחילה אם בן הוא והמתן אותו ולבסוף כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ולבסוף אף על עמו גזר
„Und ein Mann aus dem Haus Levi ging hin“ (Ex 2,1). Wohin ging er? Raw Jehuda bar Sewina sagte: Er ging nach dem Rat seiner Tochter.
(שמות ב, א) וילך איש מבית לוי להיכן הלך אמר רב יהודה בר זבינא שהלך בעצת בתו
Es wurde gelehrt: Amram war der Größte seiner Generation. Als er (sah, dass) der frevelhafte Pharao sagte: „Jeden neugeborenen Sohn sollt ihr in den Nil werfen“, sagte er: Umsonst mühen wir uns. Er stand auf und schied sich von seiner Frau; da standen alle auf und schieden sich von ihren Frauen.
תנא עמרם גדול הדור היה כיון (שראה שאמר) פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו אמר לשוא אנו עמלין עמד וגירש את אשתו עמדו כולן וגירשו את נשותיהן
Da sagte seine Tochter zu ihm: Vater, dein Erlass ist härter als der des Pharao. Denn der Pharao hat nur über die Männlichen verhängt, du aber über die Männlichen und die Weiblichen; der Pharao hat nur für diese Welt verhängt, du aber für diese Welt und für die kommende Welt.
אמרה לו בתו אבא קשה גזירתך יותר משל פרעה שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות פרעה לא גזר אלא בעוה"ז ואתה בעוה"ז ולעוה"ב
Bei dem frevelhaften Pharao ist es zweifelhaft, ob sein Erlass sich erfüllt oder nicht; du aber bist ein Gerechter, gewiss wird dein Erlass erfüllt, denn es heißt: „Beschließt du ein Wort, so wird es dir bestehen“ (Ijob 22,28). Da stand er auf und nahm seine Frau zurück; da standen alle auf und nahmen ihre Frauen zurück.
פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת שנאמר (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך עמד והחזיר את אשתו עמדו כולן והחזירו את נשותיהן
„Und er nahm“ – „und er nahm zurück“ hätte es heißen müssen! Raw Jehuda bar Sewina sagte: Er vollzog an ihr eine [neue] Eheschließung. Er setzte sie in eine Sänfte, und Aaron und Mirjam tanzten vor ihr her, und die Dienstengel sprachen: „Die Mutter der Kinder ist fröhlich“ (Ps 113,9).
ויקח ויחזור מיבעי ליה א"ר יהודה בר זבינא שעשה לו מעשה ליקוחין הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדין לפניה ומלאכי השרת אמרו (תהלים קיג, ט) אם הבנים שמחה
„Eine Tochter Levis“ – ist das möglich? Sie war hundertdreißig Jahre alt, und man nennt sie „Tochter“? Denn Rabbi Chama bar Rabbi Chanina sagte: Das ist Jochebed, die auf dem Weg empfangen und zwischen den Mauern geboren wurde, denn es heißt: „die man dem Levi in Ägypten gebar“ (Num 26,59).
את בת לוי אפשר בת מאה ושלשים שנה הויא וקרי לה בת דא"ר חמא בר' חנינא זו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות שנאמר (במדבר כו, נט) אשר ילדה אותה ללוי במצרים
Ihre Geburt war in Ägypten, nicht aber ihre Empfängnis. Raw Jehuda sagte: [Sie heißt Tochter,] weil an ihr die Zeichen der Jugend wieder hervortraten.
לידתה במצרים ואין הורתה במצרים א"ר יהודה שנולדו בה סימני נערות
„Und die Frau wurde schwanger und gebar einen Sohn“ (Ex 2,2). Sie war doch schon drei Monate mit ihm schwanger! Raw Jehuda bar Sewina sagte: [Die Schrift] vergleicht ihr Gebären mit ihrer Empfängnis: Wie ihre Empfängnis ohne Schmerz war, so war auch ihr Gebären ohne Schmerz. Daraus [lernt man], dass gerechte Frauen nicht unter dem Urteilsspruch Evas standen.
(שמות ב, ב) ותהר האשה ותלד בן והא הות מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא א"ר יהודה בר זבינא מקיש לידתה להורתה מה הורתה שלא בצער אף לידתה שלא בצער מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה של חוה
„Und sie sah ihn, dass er gut war“ (Ex 2,2). Es wird gelehrt: Rabbi Meir sagt: Tow war sein Name. Rabbi Jehuda sagt: Tobija war sein Name. Rabbi Nechemja sagt: [Er war] würdig für die Prophetie. Andere sagen: Er wurde beschnitten geboren. Und die Weisen sagen: Als Mose geboren wurde, füllte sich das ganze Haus mit Licht; denn hier steht geschrieben: „Und sie sah ihn, dass er gut war“, und dort steht geschrieben: „Und Gott sah das Licht, dass es gut war“ (Gen 1,4).
(שמות ב, ב) ותרא אותו כי טוב הוא תניא ר"מ אומר טוב שמו ר' יהודה אומר טוביה שמו רבי נחמיה אומר הגון לנביאות אחרים אומרים נולד כשהוא מהול וחכמים אומרים בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור כתיב הכא ותרא אותו כי טוב הוא וכתיב התם (בראשית א, ד) וירא אלהים את האור כי טוב
„Und sie verbarg ihn drei Monate“ (Ex 2,2) – denn die Ägypter zählten erst von dem Zeitpunkt an, da er sie zurückgenommen hatte, sie aber war damals schon drei Monate mit ihm schwanger.
(שמות ב, ב) ותצפנהו שלשה ירחים דלא מנו מצרים אלא משעה דאהדרה והיא הות מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא
„Und sie konnte ihn nicht länger verbergen“ (Ex 2,3). Warum? Sie hätte ihn doch weiter verbergen können! Vielmehr: Überall, wo die Ägypter hörten, dass ein Kind geboren worden war, brachten sie ein [ägyptisches] Kind dorthin, damit es [das Kind] höre und mit ihnen schreie, wie geschrieben steht: „Fangt uns die Füchse, die kleinen Füchse“ usw. (Hld 2,15).
(שמות ב, ג) ולא יכלה עוד הצפינו אמאי תצפניה ותיזיל אלא כל היכא דהוו שמעי מצראי דמתיליד ינוקא ממטו ינוקא התם כי היכי דלישמעינהו ומעוי (בהדיהו) דכתיב (שיר השירים ב, טו) אחזו לנו שועלים שועלים קטנים וגו'
„Und sie nahm für ihn ein Kästchen aus Binsen (gome)“ (Ex 2,3). Warum gerade Binsen? Rabbi Elasar sagte: Daraus [lernt man], dass den Gerechten ihr Geld lieber ist als ihr Körper. Und warum so sehr? Weil sie ihre Hände nicht nach Raub ausstrecken.
(שמות ב, ג) ותקח לו תבת גמא מאי שנא גומא א"ר אלעזר מיכן לצדיקים שממונם חביב עליהן יותר מגופן וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל
Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte: [Es ist] ein weiches Ding, das sowohl einem weichen als auch einem harten Ding standhalten kann.
רבי שמואל בר נחמני אמר דבר רך שיכול לעמוד בפני דבר רך ובפני דבר קשה
„Und sie verstrich es mit Lehm und mit Pech“ (Ex 2,3). Es wurde gelehrt: Lehm innen und Pech außen, damit jener Gerechte keinen üblen Geruch rieche.
ותחמרה בחמר ובזפת תנא חמר מבפנים וזפת מבחוץ כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע
„Und sie legte das Kind hinein und legte es ins Schilf (suf)“ (Ex 2,3). Rabbi Elasar sagt: [Das ist] das Schilfmeer. Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte:
ותשם בה את הילד ותשם בסוף רבי אלעזר אומר ים סוף רבי שמואל בר נחמני אמר
Original: Sotah 12a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.