Den Spieß und den Rost brüht man mit Heißem aus.
השפוד והאסכלא מגעילן בחמין:
Sewachim 97a זבחים
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 4Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
GEMARA: Was ist der Grund Rabbi Tarfons? Denn der Vers sagt: „Und du sollst dich am Morgen wenden und zu deinen Zelten gehen“ (Dtn 16,7) – die Schrift hat sie alle zu einem einzigen Morgen gemacht.
גמ׳ מאי טעמא דר"ט דאמר קרא (דברים טז, ז) ופנית בבקר והלכת לאהלך הכתוב עשאו לכולן בקר אחד
Raw Achadboi bar Ami wandte dagegen ein: Gibt es denn kein Piggul am Fest, und gibt es kein Notar am Fest?
מתקיף לה רב אחדבוי בר אמי וכי אין פיגול ברגל ואין נותר ברגל
Und wenn du sagst, so ist es auch – es wird doch gelehrt: Rabbi Natan sagt: Rabbi Tarfon hat nur dies allein gesagt!
וכי תימא ה"נ והתניא ר' נתן אומר לא אמר ר"ט אלא זו בלבד
Vielmehr [ist es] gemäß dem, was Raw Nachman im Namen Rabba bar Abuhas sagte; denn Raw Nachman sagte im Namen Rabba bar Abuhas: Jeder einzelne Tag dient dem anderen als Ausbrühen.
אלא כדר"נ אמר רבה בר אבוה דאמר ר"נ אמר רבה בר אבוה כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו:
Und die Weisen sagen: [Nur] bis zur Zeit des Essens usw. Was sagt er? Raw Nachman sagte im Namen Rabba bar Abuhas: Er wartet damit bis [zum Ende] der Zeit des Essens und vollzieht dann an ihm Ausscheuern und Ausspülen.
וחכ"א עד זמן אכילה כו': מאי קאמר אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה ממתין לה עד זמן אכילה והדר עביד לה מריקה ושטיפה
Woher diese Dinge? Rabbi Jochanan sagte im Namen Abba Joses ben Abba: Es steht geschrieben: „Soll es ausgescheuert und ausgespült werden“ (Lev 6,21), und es steht geschrieben: „Jeder Männliche unter den Kohanim darf es essen“ (Lev 6,22). Wie ist das [zu vereinbaren]? Er wartet damit bis [zum Ende] der Zeit des Essens und vollzieht dann an ihm Ausscheuern und Ausspülen.
מנהני מילי א"ר יוחנן משום אבא יוסי בן אבא כתיב (ויקרא ו, כא) ומורק ושוטף וכתיב (ויקרא ו, כב) כל זכר בכהנים יאכל הא כיצד ממתין לה עד זמן אכילה והדר עביד לה מריקה ושטיפה:
Das Ausscheuern wie das Ausscheuern eines Bechers, das Ausspülen wie das Ausspülen eines Bechers. Die Rabbanan lehrten: Ausscheuern und Ausspülen mit Kaltem; das sind die Worte Rabbis. Und die Weisen sagen: Ausscheuern mit Heißem und Ausspülen mit Kaltem.
מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס: ת"ר מריקה ושטיפה בצונן דברי רבי וחכמים אומרים מריקה בחמין ושטיפה בצונן
Was ist der Grund der Rabbanan? Gleich wie beim Ausbrühen [der Gefäße] von Götzendienern. Und Rabbi sagt dir: Vom Ausbrühen spreche ich nicht; wovon ich spreche, ist das Ausscheuern und Ausspülen, das nach dem Ausbrühen [kommt].
מ"ט דרבנן מידי דהוה אגיעולי עובדי כוכבים ורבי אמר לך הגעלה לא קאמינא כי קאמינא למריקה ושטיפה דבתר הגעלה
Und die Rabbanan? Wenn dem so wäre, hätte der Vers schreiben sollen entweder „ausgescheuert, ausgescheuert“ oder „ausgespült, ausgespült“. Was [soll] „ausgescheuert und ausgespült“? Daraus ist zu schließen: Ausscheuern mit Heißem und Ausspülen mit Kaltem.
ורבנן א"כ לכתוב קרא או מורק מורק או שוטף שוטף מאי ומורק ושוטף ש"מ מריקה בחמין ושטיפה בצונן
Und Rabbi? Wäre geschrieben „ausgescheuert, ausgescheuert“, hätte ich gemeint: zweimal ausscheuern oder zweimal ausspülen. Deshalb steht geschrieben „ausgescheuert und ausgespült“, um dir zu sagen: das Ausscheuern wie das Ausscheuern eines Bechers, das Ausspülen wie das Ausspülen eines Bechers.
ורבי אי כתיב ומורק מורק ה"א תרי זימני מורק או תרי זימני שוטף לכך כתיב ומורק ושוטף לומר לך מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס:
MISCHNA: Hat man darin Heiliges und Profanes, oder hochheilige und minderheilige Opfer gekocht – wenn in ihnen [genug ist], um Geschmack zu geben, so werden die leichteren wie die strengeren unter ihnen gegessen; und sie erfordern kein Ausscheuern und Ausspülen und machen durch Berührung nicht untauglich.
מתני׳ בישל בו קדשים וחולין או קדשי קדשים וקדשים קלים אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלים נאכלין כחמורין שבהן ואינן טעונין מריקה ושטיפה ואינן פוסלים במגע
Ein Fladen, der einen Fladen berührt hat, und ein Stück [, das] ein Stück [berührt hat] – nicht alle Fladen und nicht alle Stücke sind verboten; es ist nur an der Stelle verboten, an der es eingezogen ist.
רקיק שנגע ברקיק וחתיכה בחתיכה לא כל הרקיקין ולא כל החתיכות אסורין אינו אסור אלא במקום שבלע:
GEMARA: Was sagt er? Wenn in ihnen [genug ist], um Geschmack zu geben, so werden die leichteren wie die strengeren gegessen, und sie erfordern Ausscheuern und Ausspülen und machen durch Berührung untauglich;
גמ׳ מאי קאמר אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלין נאכלין כחמורין וטעונין מריקה ושטיפה ופוסלין במגע
ist in ihnen nicht [genug], um Geschmack zu geben, werden die leichteren nicht wie die strengeren gegessen, und sie erfordern kein Ausscheuern und Ausspülen und machen durch Berührung nicht untauglich.
אין בהן בנותן טעם אין הקלין נאכלין כחמורים ואין טעונין מריקה ושטיפה ואין פוסלין במגע
Zugegeben, dass hochheilige Opfer es nicht erfordern – minderheilige Opfer sollen es doch erfordern!
נהי דקדשי קדשים לא בעו קדשים קלים ניבעי
Abaje sagte: Was [heißt] „sie erfordern nicht“, das er sagt? Hochheilige Opfer; minderheilige Opfer aber erfordern es. Rawa sagte: Wer ist das? Es ist Rabbi Schimon, der sagt: Minderheilige Opfer erfordern kein Ausscheuern und Ausspülen.
אמר אביי מאי אין טעונין דקאמר קדשי קדשים אבל קדשים קלים טעונין רבא אמר הא מני ר"ש היא דאמר קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה
Recht ist es für Rawa; deshalb lehrt er: „oder hochheilige und minderheilige Opfer“. Aber für Abaje – wozu brauche ich zwei [Fälle]?
בשלמא לרבא היינו דקתני או קדשי קדשים וקדשים קלים אלא לאביי תרתי למה לי
Sie sind nötig. Denn hätte er [nur] „Heiliges und Profanes“ gelehrt, hätte ich gemeint: Profanes ist es, das Heiliges aufhebt, weil es nicht von seiner Art ist; aber hochheilige und minderheilige Opfer – sage: nicht.
צריכי דאי תנא קדשים וחולין ה"א חולין הוא דמבטלי קדשים דלאו מינייהו אבל קדשי קדשים וקדשים קלים אימא לא
Und hätte er [nur] „hochheilige und minderheilige Opfer“ gelehrt, hätte ich gemeint: Heiliges ist es, das stark genug ist, Heiliges aufzuheben; aber Profanes – sage: nicht. Sie sind nötig.
ואי תנא קדשי קדשים וקדשים קלים ה"א קדשים הוא דאלימי לבטולי קדשים אבל חולין אימא לא צריכא:
Ein Fladen, der einen Fladen berührt hat usw. Die Rabbanan lehrten: „Alles, was berührt“ (Lev 6,20) – man könnte meinen, auch wenn es nicht eingezogen ist; darum heißt es: „ihr Fleisch“,
רקיק שהגיע ברקיק כו': ת"ר כל אשר יגע יכול אפי' שלא בלע ת"ל בבשרה
Original: Zevachim 97a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.