Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und sollen wir dastehen und den Kohanim etwas antun, wodurch sie zu einem Fehltritt gelangen? Dennoch ist es besser, damit die Heiligtümer des Himmels nicht wie Aas daliegen.
ואנן ניקו נעביד להו לכהנים מילתא דאתו בה לידי תקלה אפ"ה עדיפא שלא יהו קדשי שמים מוטלים כנבילה
Rabbi Chija bar Abba sagte: Rabbi Jochanan fragte: Opferteile von minderheiligen Opfern, die man vor dem Sprengen ihres Blutes hinaufgebracht hat – werden sie heruntergenommen oder werden sie nicht heruntergenommen?
אמר רבי חייא בר אבא בעי רבי יוחנן אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמן ירדו או לא ירדו
Rabbi Ami sagte zu ihm: Frage doch auch nach der Veruntreuung! Er sagte zu ihm: Nach der Veruntreuung frage ich nicht, denn [erst] das Sprengen ist es, das sie der Veruntreuung unterstellt; wonach er fragte, war das Herunternehmen. Und er entschied: Sie werden nicht heruntergenommen, und an ihnen gibt es keine Veruntreuung.
א"ל רבי אמי ותיבעי לך מעילה א"ל מעילה לא קמיבעיא לי דזריקה הוא דקבעה להו במעילה כי קמיבעיא ליה ירידה ופשיט לא ירדו ואין בהן מעילה
Raw Nachman bar Jizchak lehrte es so: Rabbi Chija bar Abba sagte: Rabbi Jochanan fragte: Opferteile von minderheiligen Opfern, die man vor dem Sprengen ihres Blutes hinaufgebracht hat – gibt es an ihnen Veruntreuung oder nicht? Rabbi Ami sagte zu ihm: Frage doch auch nach dem Herunternehmen! Er sagte zu ihm: Nach dem Herunternehmen frage ich nicht, denn sie sind zur Speise des Altars geworden; wonach ich frage, ist die Veruntreuung. Und er entschied so: Sie werden nicht heruntergenommen, und an ihnen gibt es keine Veruntreuung.
רב נחמן בר יצחק מתני הכי א"ר חייא בר אבא בעי רבי יוחנן אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמן יש בהן מעילה או לא א"ל רבי אמי ותיבעי לך ירידה א"ל ירידה לא קא מיבעי' לי דנעשו לחמו של מזבח כי קמיבעי' לי מעילה ופשיט הכי לא ירדו ואין בהן מעילה:
Rabbi Jochanan sagte: Rabbi Akiwa erklärte nur [Tiere mit] Leibesfehlern am Auge für tauglich, da sie bei Geflügel tauglich sind, und nur wenn ihre Heiligung ihrem Leibesfehler vorausging. Und Rabbi Akiwa gibt zu bei einem weiblichen Brandopfer, dass es einem gleicht, bei dem der Leibesfehler der Heiligung vorausging.
א"ר יוחנן לא הכשיר ר"ע אלא בדוקין שבעין הואיל וכשרים בעופות והוא שקדם הקדשן את מומן ומודה ר"ע בעולת נקבה דכשקדם מומה להקדשה דמיא
Rabbi Jirmeja fragte: Gibt es bei Geflügel [die Untauglichkeit] des Beschlafenen, oder gibt es bei Geflügel kein Beschlafenes? Sagen wir: „Vom Vieh“ (Lev 1,2) – um [das Tier], das beschlafen hat, und das beschlafen wurde, auszuschließen;
בעי רבי ירמיה יש נרבע בעופות או אין נרבע בעופות מי אמר מן הבהמה להוציא את הרובע והנרבע
wo immer es [die Untauglichkeit] des Beschlafenden gibt, gibt es die des Beschlafenen, und wo immer es die des Beschlafenden nicht gibt, gibt es die des Beschlafenen nicht? Oder vielleicht: Es ist doch mit ihm eine Sünde begangen worden?
כל היכא דאיתיה ברובע איתיה בנרבע כל היכא דליתיה ברובע ליתיה בנרבע או דלמא הרי נעבדה בו עבירה
Rabba sagte: Komm und höre: Rabbi Akiwa erklärt die mit Leibesfehlern Behafteten für tauglich. Wenn dem so wäre, müsste er auch das Beschlafene für tauglich erklären, da es bei Geflügel tauglich ist. Daraus ist zu schließen.
אמר רבה ת"ש ר"ע מכשיר בבעלי מומין ואם איתא נכשיר נמי בנרבע הואיל וכשר בעופות שמע מינה
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Auch wir haben es gelernt: Das Beschlafene, das Abgesonderte, das Angebetete, der Hurenlohn, der Hundepreis, der Geschlechtslose und der Zwitter – sie alle verunreinigen die Kleider [durch Aas von reinem Geflügel] in der Speiseröhre. Daraus ist zu schließen.
אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא הנרבע והמוקצה והנעבד ואתנן ומחיר וטומטום ואנדרוגינוס כולן מטמאין בגדים אבית הבליעה ש"מ:
Rabbi Chanina, der Vorsteher der Kohanim usw. Was lässt er uns hören? Wenn du willst, sage ich: Er lässt uns einen Vorfall hören. Und wenn du willst, sage ich: Was [bedeutet] „wegstoßen“? Wie mit dem Handrücken.
רבי חנינא סגן הכהנים כו': מאי קמ"ל איבעית אימא מעשה קמ"ל ואיבעית אימא מאי דוחה כלאחר יד:
Wie, wenn es hinaufgebracht worden ist usw. Ulla sagte: Man hat das nur gelehrt, wenn das Feuer sie nicht erfasst hat; hat aber das Feuer sie erfasst, werden sie hinaufgebracht.
כשם שאם עלה כו': אמר עולא לא שנו אלא שלא משלה בהן האור אבל משלה בהן האור יעלו
Raw Mari lehrte es zum Anfangssatz; Raw Chanina aus Sura lehrte es zum Schlusssatz: Die Knochen, die Sehnen, die Hörner und die Klauen werden, solange sie [mit dem Fleisch] verbunden sind, hinaufgebracht; haben sie sich gelöst, werden sie nicht hinaufgebracht. Ulla sagte: Man hat das nur gelehrt, wenn das Feuer sie nicht erfasst hat; hat aber das Feuer sie erfasst, werden sie hinaufgebracht.
רב מרי מתני ארישא רב חנינא מסורא מתני אסיפא העצמות והגידין והקרנים והטלפים בזמן שמחוברין יעלו פרשו לא יעלו אמר עולא לא שנו אלא שלא משלה בהן האור אבל משלה בהן האור יעלו
Wer es zum Schlusssatz lehrt, um wie viel mehr zum Anfangssatz; und wer es zum Anfangssatz lehrt – aber zum Schlusssatz nicht, [denn] sie sind keine zum Verbrennen bestimmten [Teile].
מאן דמתני אסיפא כ"ש ארישא ומאן דמתני ארישא אבל אסיפא לאו בני הקטרה נינהו:
MISCHNA: Und folgende werden, wenn sie hinaufgebracht worden sind, heruntergenommen: das Fleisch von hochheiligen Opfern und das Fleisch von minderheiligen Opfern, der Überrest des Omer, die zwei Brote, die Schaubrote, die Reste von Speiseopfern und das Räucherwerk.
מתני׳ ואלו אם עלו ירדו בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והקטורת
Die Wolle auf den Köpfen von Lämmern, das Haar im Bart von Böcken, die Knochen, die Sehnen, die Hörner und die Klauen werden, solange sie verbunden sind, hinaufgebracht, denn es heißt: „Und der Kohen lasse das Ganze in Rauch aufgehen“ (Lev 1,9); haben sie sich gelöst, werden sie nicht hinaufgebracht, denn es heißt: „Und du sollst deine Brandopfer darbringen, das Fleisch und das Blut“ (Dtn 12,27).
הצמר שבראשי כבשים ושער שבזקן תישים והעצמות והגידים והקרנים והטלפים בזמן שהם מחוברים יעלו שנאמר (ויקרא א, ט) והקטיר הכהן את הכל פירשו לא יעלו שנאמר (דברים יב, כז) ועשית עולותיך הבשר והדם:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: „Und der Kohen lasse das Ganze auf dem Altar in Rauch aufgehen“ (Lev 1,9) – um die Knochen, die Sehnen, die Hörner und die Klauen einzubeziehen. Man könnte meinen, sogar wenn sie sich gelöst haben; darum heißt es: „Und du sollst deine Brandopfer darbringen, das Fleisch und das Blut“.
גמ׳ ת"ר (ויקרא א, ט) והקטיר הכהן את הכל המזבחה לרבות העצמות והגידים והקרנים והטלפים יכול אפילו פרשו תלמוד לומר ועשית עולותיך הבשר והדם
Original: Zevachim 85b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.