rechnen wir ihn zum größeren Teil des Glieds, und der ist ja hinausgelangt? Oder vielleicht rechnen wir ihn zum Tier? – Es bleibt offen.
בתר רוב אבר שדינן ליה והא נפק ליה או דלמא בתר בהמה שדינן ליה תיקו
Sewachim 105a זבחים
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 2Erzählung 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabba bar Raw Huna lehrte es in Bezug auf Männer: Wenn sich fünf Menschen damit befassen und drei hinausgelangt und zwei übrig geblieben sind, was gilt? Gehen wir nach der Mehrheit der Befassten oder gehen wir nach dem Tier? – Es bleibt offen.
רבה בר רב הונא מתני לה בגברי במתעסקין בו חמשה בני אדם ונפקו תלתא ופשו להו תרי מאי בתר רוב מתעסקין אזלינן או בתר בהמה אזלינן תיקו
Rabbi Elasar fragte: Zu verbrennende Stiere und Böcke, die hinausgelangt und zurückgekehrt sind, was gilt? Sagen wir: Da sie hinausgelangt sind, sind sie unrein geworden? Oder vielleicht: Da sie zurückgekehrt sind, sind sie zurückgekehrt?
בעי רבי אלעזר פרים ושעירים הנשרפים שיצאו וחזרו מהו מי אמרינן כיון דנפקי להו איטמו להו או דלמא כיון דהדור הדור
Rabbi Abba bar Memel sagte: Komm und höre: Trug man sie auf Stangen, und die Vorderen gelangten außerhalb der Mauer des Vorhofs, die Hinteren aber nicht, so machen die Vorderen, die außerhalb der Mauer des Vorhofs gelangt sind, Kleider unrein, und die Hinteren machen keine Kleider unrein, bis sie hinausgelangt sind. Und wenn es dir in den Sinn käme, dass sie, da sie hinausgelangt sind, unrein geworden sind, sollten doch jene, die drinnen sind, unrein werden!
אמר ר' אבא בר ממל ת"ש היו סובלין אותן במוטות הראשונים יצאו חוץ לחומת העזרה והאחרונים לא יצאו הראשונים שיצאו חוץ לחומת העזרה מטמאין בגדים והאחרונים אין מטמאין בגדים עד שיצאו ואי ס"ד כיון דנפקי להו איטמו הנך דאיכא גואי ליטמא
Rabina sagte: Meinst du das? Es ist doch erforderlich: „Und danach soll er ins Lager kommen“ (Lev 16,28), und das ist nicht gegeben.
אמר רבינא ותסברא הא בעינא (ויקרא יד, ח) ואחר יבא אל המחנה וליכא
Vielmehr, wie fragt Rabbi Elasar es? Etwa wenn man es mit Bakulsi (בקולסי) [Stangen?] hält.
אלא רבי אלעזר היכי בעי לה כגון דנקיטי לה בבקולסי
Die Rabbanan lehrten: [Bei den] Stieren, der [roten] Kuh und dem fortzuschickenden Bock macht [bzw.] der Fortschickende, der sie Verbrennende und der sie Hinausbringende Kleider unrein; sie selbst aber machen keine Kleider unrein, wohl aber machen sie Speisen und Getränke unrein – Worte Rabbi Meirs. Und die Weisen sagen: Die Kuh und die Stiere machen Speisen und Getränke unrein; der fortzuschickende Bock macht nicht unrein, da er lebendig ist, und das Lebendige macht Speisen und Getränke nicht unrein.
ת"ר פרים ופרה ושעיר המשתלח המשלח השורפן והמוציאן מטמא בגדים והן עצמן אין מטמאין בגדים אבל מטמאין אוכלין ומשקין דברי ר"מ וחכ"א פרה ופרים מטמאין אוכלין ומשקין שעיר המשתלח אינו מטמא שהוא חי והחי אינו מטמא אוכלין ומשקין
Recht nach Rabbi Meir, wie in der Schule Rabbi Jischmaels gelehrt wurde. Denn in der Schule Rabbi Jischmaels wurde gelehrt: „Auf irgendeinen Samen zur Aussaat“ (Lev 11,37) –
בשלמא לרבי מאיר כדתנא דבי ר' ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יא, לז) על כל זרע זרוע
wie Samen, die nicht dazu bestimmt sind, schwere Unreinheit anzunehmen, eine Befähigung [zur Unreinheit] benötigen, so benötigt alles, was nicht dazu bestimmt ist, schwere Unreinheit anzunehmen, eine Befähigung. Ausgenommen ist das Aas eines reinen Vogels, das dazu bestimmt ist, schwere Unreinheit anzunehmen, und keine Befähigung benötigt.
מה זרעים שאין סופן ליטמא טומאה חמורה וצריכין הכשר אף כל שאין סופן ליטמא טומאה חמורה צריכין הכשר יצתה נבלת עוף טהור שסופה ליטמא טומאה חמורה ואין צריכה הכשר
Aber nach den Rabbanan: Wenn sie [die Lehre] der Schule Rabbi Jischmaels annehmen, dann sogar der fortzuschickende Bock; wenn sie sie nicht annehmen, woher haben wir es dann sogar für die Kuh und die Stiere?
אלא לרבנן אי אית להו דתנא דבי רבי ישמעאל אפילו שעיר המשתלח אי לית ליה אפי' פרה ופרים מנלן
Als Raw Dimi kam, sagte er: Im Westen sagt man: Sie benötigen eine Befähigung durch Unreinheit von einer anderen Stelle.
כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא צריכין הכשר טומאה ממקום אחר
Rabbi Elasar fragte: Machen die zu verbrennenden Stiere und Böcke drinnen Speisen und Getränke unrein wie draußen? Gilt das, dem [nur] das Hinausbringen fehlt, als das, dem eine Handlung fehlt, oder nicht?
בעי רבי אלעזר פרים ושעירים הנשרפים מהו שיטמאו אוכלין ומשקין בפנים כבחוץ מחוסר יציאה כמחוסר מעשה דמי או לא
Nachdem er es gefragt hatte, entschied er es wiederum: Das, dem [nur] das Hinausbringen fehlt, gilt als das, dem eine Handlung fehlt.
בתר דבעיא הדר פשטה מחוסר יציאה כמחוסר מעשה דמי
Rabbi Abba bar Schmuel fragte Rabbi Chija bar Abba: Macht das Aas eines reinen Vogels nach Rabbi Meir bei einer Olivengröße unrein?
בעא מיניה רבי אבא בר שמואל מרבי חייא בר אבא נבלת עוף טהור לר' מאיר מהו שיטמא בכזית
Wenn es auf dem Boden liegt, brauchst du nicht zu fragen; wenn er es im Mund hält, brauchst du nicht zu fragen. Fraglich ist dir, wenn er es in der Hand hält: Gilt das, dem [nur] das Heranbringen fehlt, als das, dem eine Handlung fehlt, oder nicht?
דמחתא לארעא לא תיבעי לך דנקיט בפומיה לא תיבעי לך כי תיבעי לך דנקיט ליה בידיה מחוסר קריבה כמחוסר מעשה דמי או לא
(Nachdem er es gefragt hatte, entschied er es wiederum.)
(בתר דבעיא הדר פשטה)
Original: Zevachim 105a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.