Wenn er in seiner Auflehnung verharrt, und es ist [die Ansicht] Rabbis, denn es wird gelehrt: Rabbi sagt: Für alle Übertretungen in der Tora, ob er Umkehr getan hat oder nicht Umkehr getan hat, sühnt der Jom Kippur, außer für den, der das Joch abwirft, der die Tora frech auslegt und der den Bund im Fleisch aufhebt: Wenn er Umkehr getan hat, sühnt der Jom Kippur, wenn nicht, sühnt der Jom Kippur nicht.
בעומד במרדו ורבי היא דתניא רבי אומר על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר שאם עשה תשובה יום הכפורים מכפר ואם לאו אין יום הכפורים מכפר
Was ist der Grund Rabbis? Denn es wird gelehrt: „Denn das Wort des Ewigen hat er verachtet“ (Num 15,31) – das ist, wer das Joch abwirft und die Tora frech auslegt; „und sein Gebot hat er aufgehoben“ – das ist, wer den Bund im Fleisch aufhebt; „ausgerottet, ausgerottet werden soll“ (Num 15,31) – „ausgerottet“ vor dem Jom Kippur, „ausgerottet werden soll“ nach dem Jom Kippur.
מאי טעמא דרבי דתניא (במדבר טו, לא) כי דבר ה' בזה זה הפורק עול ומגלה פנים בתורה ואת מצותו הפר זה המפר ברית בבשר (במדבר טו, לא) הכרת תכרת הכרת לפני יוה"כ תכרת לאחר יוה"כ
Man könnte meinen, sogar wenn er Umkehr getan hat; die Schrift sagt: „Seine Schuld ist an ihm“ (Num 15,31) – ich habe es nur gesagt für die Zeit, da seine Schuld an ihm ist.
יכול אפילו עשה תשובה ת"ל (במדבר טו, לא) עונה בה לא אמרתי אלא בזמן שעונה בה
Und die Rabbanan? „Ausgerottet“ in dieser Welt, „ausgerottet werden soll“ in der kommenden Welt; „seine Schuld ist an ihm“ – dass, wenn er Umkehr getan hat und gestorben ist, der Tod reinigt.
ורבנן הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא עונה בה שאם עשה תשובה ומת מיתה ממרקת
Kannst du sie denn [im Einklang] mit Rabbi erklären? Da der Schlusssatz [die Ansicht] Rabbi Jehudas ist, ist auch der Anfang [die Ansicht] Rabbi Jehudas, denn im Schlusssatz wird gelehrt: „Gleich sind Israeliten, Kohanim und der gesalbte Kohen“ – und wer ist dieser Ansicht? Rabbi Jehuda. Daraus folgt, dass der Anfang [von] Rabbi Jehuda ist.
ומי מצית מוקמת לה כרבי והא מדסיפא רבי יהודה היא רישא נמי ר' יהודה היא דקתני סיפא אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כהן משוח ומאן אית ליה האי סברא רבי יהודה מכלל דרישא ר' יהודה
Abaje sagte zu ihm: Sagt der Meister es genau: Rabbi ist der Ansicht Rabbi Jehudas, aber Rabbi Jehuda ist nicht der Ansicht Rabbis? Oder vielleicht: Da Rabbi der Ansicht Rabbi Jehudas ist, ist auch Rabbi Jehuda der Ansicht Rabbis, nur lehrt er es nach dem Lauf der Dinge, um zu sagen, dass der Schüler der Ansicht seines Lehrers ist?
א"ל אביי דוקא קאמר מר רבי סבר לה כר' יהודה אבל רבי יהודה לא סבר לה כרבי או דלמא מדרבי סבר לה כרבי יהודה אף רבי יהודה סבר לה נמי כרבי מיהו אורחא דמילתא קתני למימר דתלמיד סבר לה כרביה
Denn es wird gelehrt: Man könnte meinen, der Jom Kippur sühne für die Umkehrenden und für die nicht Umkehrenden; und es ist [doch] ein Schluss: Da Sündopfer und Schuldopfer sühnen und der Jom Kippur sühnt – wie Sündopfer und Schuldopfer nur für die Umkehrenden sühnen, so sühnt auch der Jom Kippur nur für die Umkehrenden. [Doch:] Was bei Sündopfer und Schuldopfer, die nicht für Vorsätzliches wie für Versehentliches sühnen – willst du das vom Jom Kippur sagen, der für Vorsätzliches wie für Versehentliches sühnt?
דתניא יכול יהא יוה"כ מכפר על שבים ועל שאינן שבים ודין הוא הואיל וחטאת ואשם מכפרין ויום הכפורים מכפר מה חטאת ואשם אין מכפרין אלא על השבים אף יוה"כ אין מכפר אלא על השבים מה לחטאת ואשם שאין מכפרין על המזיד כשוגג תאמר ליוה"כ שמכפר על המזיד כשוגג
Da er für Vorsätzliches wie für Versehentliches sühnt, möge er für die Umkehrenden und für die nicht Umkehrenden sühnen! Die Schrift sagt: „Jedoch“ (Lev 23,27) – das unterscheidet.
הואיל ומכפר על המזיד כשוגג יכפר על שבים ועל שאינן שבים תלמוד לומר (ויקרא כג, כז) אך חלק
Man wandte eine anonyme [Lehre im] Sifra gegen eine [andere] anonyme [Lehre im] Sifra ein, denn es wird gelehrt: Man könnte meinen, der Jom Kippur sühne nur, wenn man an ihm gefastet, ihn als heilige Berufung ausgerufen und an ihm keine Arbeit verrichtet hat; hat man an ihm nicht gefastet, ihn nicht als heilige Berufung ausgerufen und an ihm Arbeit verrichtet – woher [weiß man, dass er sühnt]? Die Schrift sagt: „Ein Tag der Sühnungen ist es“ (Lev 23,28) – in jedem Fall.
ורמי סתם סיפרא אסתם סיפרא דתניא יכול לא יהא יוה"כ מכפר אא"כ התענה בו וקראו מקרא קדש ולא עשה בו מלאכה לא התענה בו ולא קראו מקרא קדש ועשה בו מלאכה מנין ת"ל (ויקרא כג, כח) יום כפורים הוא מ"מ
Rawa sagte: Diese und jene sind [von] Rabbi, und Rabbi gibt bei der Ausrottung [für die Verletzung] des Tages [selbst] zu; denn wenn du nicht so sagst, gäbe es nach Rabbi keine Ausrottung für den Jom Kippur.
רבא אמר הא והא רבי ומודה רבי בכרת דיומא דאי לא תימא הכי כרת דיום הכפורים לרבי לית ליה
Warum? Findest du sie nicht etwa [im Fall], dass er [die Übertretung] in der Nacht begangen hat und gestorben ist, sodass der Tag nicht gekommen ist, um ihm Sühne zu schaffen?
אלמה לא משכחת לה כגון דעבד בליליא ומית דלא אתא יממא לכפורי ליה
Original: Shevuot 13a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.