und die Ziegenböcke der Feste werden den Ziegenböcken der Neumonde gleichgestellt: Wie der Ziegenbock des Neumonds in einer Sache des Heiligen sühnt, so sühnen auch die Ziegenböcke der Feste in einer Sache des Heiligen.
ואיתקוש שעירי הרגלים לשעירי ראשי חדשים מה שעיר דראש חודש במילתא דקודש מכפרי אף שעירי רגלים במילתא דקודש מכפרי
Und wolltest du sagen, sie sollten für das des Jom Kippur sühnen – wir haben doch gesagt: „Einmal im Jahr“ (Lev 16,34) – diese Sühne soll nur einmal im Jahr sein.
וכי תימא ניכפרו אדיום הכפורים הא אמרי' (ויקרא טז, לד) אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה
Wenn für [eine Unreinheit], bei der es ein Wissen am Anfang und ein Wissen am Ende gibt – dieser ist doch zu einem Opfer verpflichtet; wenn für [eine], bei der es ein Wissen am Anfang, aber kein Wissen am Ende gibt – dafür lassen der Ziegenbock, der innen [dargebracht] wird, und der Jom Kippur [die Strafe] in der Schwebe; wenn für [eine], bei der es kein Wissen am Anfang, wohl aber ein Wissen am Ende gibt – dafür sühnen der Ziegenbock, der außen [dargebracht] wird, und der Jom Kippur.
אי על שיש בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף האי בר קרבן הוא אי על שיש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף האי שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים תולה אי על שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף האי שעיר הנעשה בחוץ ויום הכפורים מכפר
Rabbi Chama, der Sohn Rabbi Chaninas, sagte: Was ist der Grund Rabbi Meirs? Der Vers sagt: „Ziegenbock“ und „und einen Ziegenbock“ – alle Ziegenböcke sind einander gleichgestellt, [denn] das Waw fügt dem vorigen Gegenstand hinzu.
אמר ר' חמא בר ר' חנינא מאי טעמא דר' מאיר אמר קרא שעיר ושעיר הוקשו כל השעירים זה לזה וי"ו מוסיף על ענין ראשון
Kommt dir in den Sinn, dass jeder einzelne vom anderen gefolgert wird? Rabbi Jochanan sagte doch: In der ganzen Tora folgert man Gefolgertes aus Gefolgertem, außer bei den heiligen Opfern, wo man Gefolgertes nicht aus Gefolgertem folgert!
קסלקא דעתך כל חד וחד מחבריה גמר והאמר ר' יוחנן כל התורה כולה למידין למד מלמד חוץ מקדשים שאין למידין למד מלמד
Das ist gut bei allen, bei denen „und einen Ziegenbock“ geschrieben steht; [aber] Schawuot und Jom Kippur, bei denen nicht „und einen Ziegenbock“ geschrieben steht – woher [wissen] wir [es]?
תינח כל דכתב ביה ושעיר עצרת ויוה"כ דלא כתב ביה ושעיר מנלן
Vielmehr sagte Rabbi Jona: Der Vers sagt: „Diese sollt ihr dem Ewigen an euren Festzeiten darbringen“ (Num 29,39) – alle Festzeiten sind einander gleichgestellt. Aber der Neumond ist doch keine Festzeit!
אלא אמר ר' יונה אמר קרא (במדבר כט, לט) אלה תעשו לה' במועדיכ' הוקשו כל המועדי' כולן זה לזה: והא ר"ח לאו מועד הוא
Freilich wird auch der Neumond „Festzeit“ genannt, wie Abaje sagte, denn Abaje sagte: Den Tammus jenes Jahres hat man voll gemacht, denn es steht geschrieben: „Er hat eine Festzeit gegen mich ausgerufen, um meine jungen Männer zu zerbrechen“ (Klgl 1,15).
איברא ר"ח נמי איקרי מועד כדאמר אביי דאמר אביי תמוז דההיא שתא מלויי מליוהו דכתיב (איכה א, טו) קרא עלי מועד לשבור בחורי
Rabbi Jochanan sagte: Rabbi Meir gibt beim Ziegenbock, der innen [dargebracht] wird, zu, dass er nicht ihre Sühne bewirkt und sie nicht seine Sühne bewirken.
אמר רבי יוחנן ומודה ר"מ בשעיר הנעשה בפנים שהוא אינו מכפר כפרתן והן אינן מכפרין כפרתו
Er bewirkt nicht ihre Sühne – eine Sühne schafft er, aber er schafft nicht zwei Sühnen; sie bewirken nicht seine Sühne – der Vers sagt: „Einmal im Jahr“ – diese Sühne soll nur einmal im Jahr sein.
הוא אינו מכפר כפרתן כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות הן אינן מכפרין כפרתו אמר קרא אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה
So wird auch gelehrt: Für [eine Unreinheit], bei der es weder am Anfang noch am Ende ein Wissen gibt, und für [eine], bei der es kein Wissen am Anfang, wohl aber ein Wissen am Ende gibt, und für den Reinen, der Unreines gegessen hat, sühnen die Ziegenböcke der Feste, die Ziegenböcke der Neumonde und der Ziegenbock, der außen [dargebracht] wird – Worte Rabbi Meirs.
תניא נמי הכי על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף ועל שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף ועל טהור שאכל את הטמא שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים ושעיר הנעשה בחוץ מכפרין דברי ר' מאיר
Gut, die der Neumonde sühnen nicht für das der Feste, denn der Vers sagt: „Schuld“ – eine Schuld trägt er, aber er trägt nicht zwei Schulden. Aber die der Feste sollten doch für das der Neumonde sühnen! – Der Vers sagt: „ihn“ – er trägt Schuld, und kein anderer trägt Schuld.
בשלמא דראשי חדשים לא מכפרי אדרגלים דאמר קרא עון עון אחד הוא נושא ואינו נושא שני עונות אלא דרגלים ניכפרו אדראשי חדשים אמר קרא אותה אותה נושא עון ואין אחר נושא עון
Gut, die der Feste sühnen nicht für das des Jom Kippur, denn der Vers sagt: „Einmal im Jahr“ – diese Sühne soll nur einmal im Jahr sein. Aber die des Jom Kippur sollten doch für das der Feste sühnen! – Der Vers sagt: „einmal“ – eine Sühne schafft er, aber er schafft nicht zwei Sühnen.
בשלמא דרגלים לא מכפרין אדיום הכפורים דאמר קרא אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה אלא דיום הכפורים ניכפרו אדרגלים אמר קרא אחת כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות
Wo aber „einmal“ geschrieben steht, ist es doch beim Ziegenbock geschrieben, der innen [dargebracht] wird! – Der Vers sagt: „Außer
והא כי כתיב אחת בשעיר הנעשה בפנים הוא דכתיב אמר קרא (במדבר כט, יא) מלבד
Original: Shevuot 10a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.