um zu sagen, dass man dafür nicht gegeißelt wird – Worte Rabbi Jehudas.
לומר שאין לוקין עליו דברי רבי יהודה
Sanhedrin 63b סנהדרין
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1Beweis 1Erzählung 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Jaakow sagt: Nicht aus diesem Grund, sondern weil es ein Verbot ist, bei dem es keine Tat gibt, und für jedes Verbot, bei dem es keine Tat gibt, wird man nicht gegeißelt.
רבי יעקב אומר לא מן השם הוא זה אלא משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו
Daraus folgt, dass Rabbi Jehuda meint, man werde dafür gegeißelt.
מכלל דרבי יהודה סבר לוקין עליו:
„Wer bei seinem Namen gelobt und wer bei seinem Namen [ein Gelübde] bekräftigt, übertritt ein Verbot.“ Wer bei seinem Namen gelobt und wer bei seinem Namen bekräftigt – woher haben wir das?
הנודר בשמו והמקיים בשמו הרי זה בל"ת: הנודר בשמו והמקיים בשמו מנלן
Denn es wurde gelehrt: „Und den Namen anderer Götter sollt ihr nicht erwähnen“ (Ex 23,13) – dass niemand zu seinem Nächsten sagt: Warte auf mich neben dem Götzen Soundso. „Er soll nicht gehört werden aus deinem Mund“ (Ex 23,13) – dass man nicht bei seinem Namen gelobt, nicht bei seinem Namen bekräftigt und nicht andere veranlasst, bei seinem Namen zu geloben und bei seinem Namen zu bekräftigen.
דתניא (שמות כג, יג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית (שמות כג, יג) לא ישמע על פיך שלא ידור בשמו ולא יקיים בשמו ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו ויקיימו בשמו
Eine andere Erklärung: „Er soll nicht gehört werden aus deinem Mund“ – eine Verwarnung für den Verleiter und den Verführer.
דבר אחר לא ישמע על פיך אזהרה למסית ולמדיח
Beim Verleiter steht es ausdrücklich geschrieben: „Und ganz Israel soll es hören und sich fürchten“ usw. (Dtn 13,12). Vielmehr ist es eine Verwarnung für den Verführer.
מסית בהדיא כתיב ביה (דברים יג, יב) וכל ישראל ישמעו ויראו וגו' אלא אזהרה למדיח
„Und nicht andere veranlasst, bei seinem Namen zu geloben und bei seinem Namen zu bekräftigen.“ Das stützt den Vater Schmuels, denn der Vater Schmuels sagte: Es ist einem Menschen verboten, eine Teilhaberschaft mit einem Götzendiener einzugehen, damit dieser ihm nicht einen Eid schuldig wird und bei seinem Götzen schwört; und die Tora hat gesagt: „Er soll nicht gehört werden aus deinem Mund.“
ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו ושיקיימו בשמו מסייעא ליה לאבוה דשמואל דאמר אבוה דשמואל אסור לאדם שיעשה שותפות עם העובד כוכבים שמא יתחייב לו שבועה ונשבע בעבודת כוכבים שלו והתורה אמרה לא ישמע על פיך
Als Ulla kam, übernachtete er in Kalnewo. Rawa sagte zu ihm: Und wo hat der Meister übernachtet? Er sagte zu ihm: In Kalnewo. Er sagte zu ihm: Es steht doch geschrieben: „Und den Namen anderer Götter sollt ihr nicht erwähnen“! Er sagte zu ihm: So sagte Rabbi Jochanan: Jeden Götzen, der in der Tora geschrieben steht, darf man beim Namen erwähnen. Und wo steht dieser geschrieben? Denn es steht geschrieben: „Bel ist niedergesunken, Nebo krümmt sich“ (Jes 46,1).
כי אתא עולא בת בקלנבו אמר ליה רבא והיכא בת מר אמר ליה בקלנבו אמר ליה והכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן כל עבודת כוכבים הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה והא היכא כתיבא דכתיב (ישעיהו מו, א) כרע בל קרס נבו
Und wenn er nicht geschrieben steht, nicht? Raw Mescharschja wandte ein: Hat [ein Flussbehafteter] einen [Ausfluss] gesehen, der so reichlich ist wie drei, nämlich so [lange] wie von Gadjon nach Schilo, was [der Zeit von] zwei Tauchbädern und zwei Abtrocknungen entspricht, so ist er ein vollständiger Flussbehafteter! Rabina sagte: Auch Gad steht geschrieben, denn es steht geschrieben: „Die dem Gad einen Tisch decken“ (Jes 65,11).
ואי לא כתיבא לא מתיב רב משרשיא ראה אחת מרובה כשלש שהיא כמגדיון לשילה שהן שתי טבילות ושני ספוגין הרי זה זב גמור אמר רבינא גד נמי מכתב כתיב דכתיב (ישעיהו סה, יא) העורכים לגד שלחן
Raw Nachman sagte: Jeder Spott ist verboten, außer dem Spott über Götzendienst, der erlaubt ist, denn es steht geschrieben: „Bel ist niedergesunken, Nebo krümmt sich“; „sie krümmen sich, sie sind niedergesunken allesamt, sie konnten die Last nicht retten“ (Jes 46,1–2).
אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא חוץ מליצנותא דעבודת כוכבים דשריא דכתיב כרע בל קרס נבו קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא
Und es steht geschrieben: „Um die Kälber von Bet Awen bangen die Bewohner Samarias; denn sein Volk trauert um es, und seine Götzenpriester zittern um es, um seine Herrlichkeit, denn sie ist von ihm fortgezogen“ (Hos 10,5) – lies nicht „seine Herrlichkeit (kewodo)“, sondern „seine Last (kewedo)“.
וכתיב (הושע י, ה) דברו לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבידו
Rabbi Jizchak sagte: Was bedeutet, was geschrieben steht: „Und nun sündigen sie weiter und machen sich ein Gussbild aus ihrem Silber, nach ihrer Einsicht Götzenbilder“ usw. (Hos 13,2)? Was bedeutet „nach ihrer Einsicht Götzenbilder“? Das lehrt, dass jeder Einzelne ein Abbild seines Gegenstandes der Furcht anfertigte und es in seinen Beutel legte; wenn er sich seiner erinnerte, holte er es aus seinem Busen hervor, umarmte es und küsste es.
אמר רבי יצחק מאי דכתיב (הושע יג, ב) ועתה יוסיפו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים וגו' מאי כתבונם עצבים מלמד שכל אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה בכיסו בשעה שזוכרה מוציאה מתוך חיקו ומחבקה ומנשקה
Was bedeutet: „Die Menschen opfern, küssen Kälber“ (Hos 13,2)? Rabbi Jizchak aus der Schule Rabbi Amis sagte: Die Diener des Götzendienstes richteten ihre Augen auf die Wohlhabenden; sie ließen die Kälber hungern, machten Abbilder von Götzen und stellten sie neben ihre Futterkrippen; dann führten sie sie hinaus. Sobald [die Kälber] jene sahen, liefen sie ihnen nach und berührten sie. Dann sagte man zu ihm: Der Götze begehrt dich; er komme und opfere sich ihm.
מאי (הושע יג, ב) זובחי אדם עגלים ישקון א"ר יצחק דבי רבי אמי שהיו משרתי עבודת כוכבים נותנים עיניהם בבעלי ממון ומרעיבים את העגלים ועושין דמות עצבים ומעמידין בצד אבוסיהן ומוציאין אותן לחוץ כיון שראו אותן רצין אחריהן וממשמשין בהן אומרים לו עבודת כוכבים חפץ בך יבא ויזבח עצמו לו
Rawa sagte: Dieses „die Menschen opfern, küssen Kälber“ – [dann] müsste es doch heißen: „Kälber küssen, um Menschen zu opfern“! Vielmehr sagte Rawa: Zu jedem, der seinen Sohn für den Götzendienst opfert, sagte [der Priester]: Ein großes Geschenk hast du ihm dargebracht; komm und küsse ihn!
אמר רבא האי זובחי אדם עגלים ישקון עגלים ישקון לזבוח אדם מיבעי ליה אלא אמר רבא כל הזובח את בנו לעבודת כוכבים אמר לו דורון גדול הקריב לו יבא וישק לו
Raw Jehuda sagte im Namen Raws: „Und die Leute von Babel machten Sukkot-Benot“ (2 Kön 17,30) – und was ist das? Eine Henne. „Und die Leute von Kut machten Nergal“ (2 Kön 17,30) – und was ist das? Ein Hahn. „Und die Leute von Hamat machten Aschima“ (2 Kön 17,30) – und was ist das? Ein kahler Bock (bercha karcha). „Und die Awiter machten Nibhas und Tartak“ (2 Kön 17,31) – und was sind sie? Ein Hund und ein Esel.
אמר רב יהודה אמר רב (מלכים ב יז, ל) ואנשי בבל עשו את סכות בנות ומאי ניהו תרנגולת (מלכים ב יז, ל) ואנשי כות עשו את נרגל ומאי ניהו תרנגול (מלכים ב יז, ל) ואנשי חמת עשו את אשימה ומאי ניהו ברחא קרחא (מלכים ב יז, לא) והעוים עשו (את) נבחן ואת תרתק ומאי ניהו כלב וחמור
„Und die Sefarwiter verbrannten ihre Söhne (und ihre Töchter) im Feuer für Adrammelech und Anammelech, die Götter von Sefarwajim“ (2 Kön 17,31) – und was sind sie? Das Maultier und das Pferd. Adrammelech, weil es seinem Herrn beim Lasttragen Ehre macht; und Anammelech, weil es seinem Herrn im Kampf antwortet.
(מלכים ב יז, לא) והספרוים שורפים את בניהם (ואת בנותיהם) באש לאדרמלך וענמלך אלהי ספרוים ומאי ניהו הפרד והסוס אדרמלך דאדר ליה למריה בטעינה וענמלך דעני ליה למריה בקרבא
Auch Hiskija, den König von Juda, wollte sein Vater so behandeln, doch seine Mutter salbte ihn mit [dem Blut eines] Salamanders.
אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן אלא שסכתו אמו סלמנדרא
Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Israel wusste, dass am Götzendienst nichts Wirkliches ist, und sie trieben Götzendienst nur, um sich die verbotenen Beziehungen öffentlich zu erlauben.
אמר רב יהודה אמר רב יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא
Raw Mescharschja wandte ein: „Wie sie ihrer Kinder gedenken, [so gedenken sie] ihrer Altäre“ usw. (Jer 17,2), und Rabbi Elasar sagte: Wie ein Mensch, der Sehnsucht nach seinem Sohn hat!
מתיב רב משרשיא (ירמיהו יז, ב) כזכור בניהם מזבחותם וגו' וא"ר אלעזר כאדם שיש לו געגועין על בנו
[Das war,] nachdem sie ihm verfallen waren.
בתר דאביקו ביה
Komm und höre: „Und ich werde eure Leichen auf die Leichen eurer Götzen werfen“ (Lev 26,30). Man sagte: Elia der Gerechte ging umher unter den vom Hunger Aufgedunsenen in Jerusalem. Einmal fand er einen Knaben, der aufgedunsen war und auf einem Misthaufen lag.
ת"ש (ויקרא כו, ד) ונתתי פגריכם על פגרי גלוליכם אמר אליהו הצדיק היה מחזר על תפוחי רעב שבירושלים פעם אחת מצא תינוק שהיה תפוח ומוטל באשפה
Er sagte zu ihm: Aus welcher Familie bist du? Er sagte zu ihm: Ich bin aus der Familie Soundso. Er sagte zu ihm: Ist von dieser Familie jemand übrig geblieben? Er sagte zu ihm: Nein, außer mir. Er sagte zu ihm: Wenn ich dich etwas lehre, wodurch du leben wirst, wirst du es lernen? Er sagte zu ihm: Ja. Er sagte zu ihm: Sprich jeden Tag: „Höre, Israel, der Ewige ist unser Gott, der Ewige ist einer.“ Er sagte zu ihm:
אמר לו מאיזה משפחה אתה אמר לו ממשפחה פלונית אני אמר לו כלום נשתייר מאותה משפחה אמר לו לאו חוץ ממני אמר לו אם אני מלמדך דבר שאתה חי בו אתה למד אמר לו הן אמר לו אמור בכל יום שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמר לו
Original: Sanhedrin 63b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.