Es ist verboten; und Resch Lakisch sagte: Es ist erlaubt.
אסורה וריש לקיש אמר מותרת
Sanhedrin 61a סנהדרין
Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Das ist gut nach Rabbi Jochanan; nach Resch Lakisch aber braucht man einen Vers!
הניחא לר' יוחנן אלא לריש לקיש בעי קרא
Raw Papa wandte dagegen ein: Braucht man denn nach Rabbi Jochanan keinen Vers? Rabbi Jochanan verbietet doch nur das Tier; der Mann aber verdient nicht den Tod. Und der Vers kommt, um den Mann zum Tod zu verurteilen.
מתקיף לה רב פפא ולרבי יוחנן לא בעי קרא עד כאן לא קא אסר רבי יוחנן אלא בהמה אבל גברא לא בר קטלא הוא ואתא קרא לחיובי גברא לקטלא
Raw Acha, Sohn des Raw Ika, wandte dagegen ein: Braucht man denn nach Resch Lakisch einen Vers? Resch Lakisch erlaubt doch nur das Tier; der Mann aber verdient den Tod, wie bei dem, der sich vor einem Berg niederwirft: Der Berg ist erlaubt, und der ihn verehrt, [stirbt] durch das Schwert.
מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא ולר"ל מי בעי קרא עד כאן לא קא שרי ר"ל אלא בהמה אבל גברא בר קטלא הוא מידי דהוה אמשתחוה להר דהר מותר ועובדה בסייף
Raw Acha aus Difti sagte zu Rabina: Nach dem, was Rawa bar Raw Chanan zu Abaje sagte: „Sag doch: Das Niederwerfen wurde herausgestellt, um über das ganze Allgemeine zu lehren“ – was soll „wie diese Völker dienen“ (Dtn 12,30) ausschließen?
א"ל רב אחא מדפתי לרבינא למאי דקאמר ליה רבא בר רב חנן לאביי אימא יצאה השתחואה ללמד על הכלל כולו (דברים יב, ל) איכה יעבדו למעוטי מאי
Und wenn du sagst: um den auszuschließen, der sich vor [einem Götzen, dem man] Schlachtopfer [darbringt], entblößt – das ergibt sich [schon] aus dem Niederwerfen: Wie das Niederwerfen eine Weise der Ehrerbietung ist, so auch alles, was eine Weise der Ehrerbietung ist.
וכי תימא למעוטי הפוער עצמו לזובחים מהשתחואה נפקא מה השתחואה דרך כיבוד אף כל דרך כיבוד
Vielmehr, um den auszuschließen, der sich vor Merkulis entblößt. Du hättest meinen können: Da sein Dienst eine Verhöhnung ist, [gilt] auch jede [andere] Verhöhnung; das lehrt er uns.
אלא למעוטי הפוער עצמו למרקוליס ס"ד אמינא הואיל ועבודתו בזיון הוא אף כל בזיון קמ"ל
Aber das, was Rabbi Elieser sagte: Woher, dass, wer ein Tier für Merkulis schlachtet, schuldig ist? Denn es heißt: „Und sie sollen ihre Schlachtopfer nicht mehr den Bocksgeistern schlachten“ (Lev 17,7).
אלא הא דאמר רבי אליעזר מנין לזובח בהמה למרקוליס שהוא חייב שנאמר (ויקרא יז, ז) ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים
Wenn es sich nicht auf die übliche Weise beziehen kann, da geschrieben steht: „Wie [diese Völker] dienen“, so beziehe es auf die nicht übliche Weise.
אם אינו ענין לכדרכה דכתיב איכה יעבדו תניהו ענין לשלא כדרכה
Die nicht übliche Weise ergibt sich [doch schon] aus dem Niederwerfen!
שלא כדרכה מהשתחואה נפקא
Dort [geht es um den], der [nur] schlachtet, um zu kränken.
התם בזובח להכעיס
Raw Hamnuna gingen die Ochsen verloren. Rabba begegnete ihm und wies ihn auf einen Widerspruch zwischen [zwei] Mischnajot hin: Wir haben gelernt: „Wer Götzendienst treibt“ – wer [ihm] dient, ja; wer [es nur] sagt, nein. Wir haben doch gelernt: „Wer sagt: Ich will dienen; ich will gehen und dienen; lasst uns gehen und dienen“!
רב המנונא אירכסו ליה תורי פגע ביה רבה רמא ליה מתני' אהדדי תנן העובד עבודת כוכבים עובד אין אומר לא והאנן תנן האומר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד
Er sagte zu ihm: [Hier geht es um einen,] der sagt: Ich nehme ihn nur durch Dienst auf mich an.
א"ל באומר איני מקבלו עלי אלא בעבודה
Raw Josef sagte: Du hast die Tannaim aus der Welt genommen! Das ist [ein Streit der] Tannaim, denn es wurde gelehrt: Wer sagt: Kommt und dient mir – Rabbi Meir macht ihn schuldig, und Rabbi Jehuda spricht ihn frei.
רב יוסף אמר תנאי שקלת מעלמא תנאי היא דתניא האומר בואו ועבדוני רבי מאיר מחייב ור' יהודה פוטר
Wo alle [ihm tatsächlich] gedient haben, streiten sie nicht, denn es steht geschrieben: „Du sollst dir kein Bildnis machen“ (Ex 20,4). Worüber sie streiten, ist bloßes Reden: Rabbi Meir ist der Ansicht, Reden ist etwas, und Rabbi Jehuda ist der Ansicht, Reden ist nichts.
היכא דפלחו כולי עלמא לא פליגי דכתיב (שמות כ, ג) לא תעשה לך פסל כי פליגי בדיבורא בעלמא רבי מאיר סבר דיבורא מילתא היא ורבי יהודה סבר דיבורא לאו מילתא היא
Darauf sagte Raw Josef: Was ich gesagt habe, ist nichts, denn sogar nach Rabbi Jehuda macht man auch beim Reden schuldig, (denn wir haben gelernt:) Rabbi Jehuda sagt: Er ist niemals schuldig, bis er sagt: Ich will dienen; ich will gehen und dienen; lasst uns gehen und dienen.
הדר אמר רב יוסף לאו מילתא היא דאמרי דאפילו לר' יהודה בדיבורא נמי חיובי מחייב (דתנן) רבי יהודה אומר לעולם אינו חייב עד שיאמר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד
Worüber streiten sie? Über einen, der für sich selbst verleitet, und man sagt zu ihm: Ja. Der eine meint, wer für sich selbst verleitet, auf den hört man, und das Ja, das man ihm sagt, ist ernst; und der andere meint, wer für sich selbst verleitet, auf den hört man nicht, [denn] man sagt sich:
במאי קמיפלגי במסית לעצמו ואמרי ליה אין קמפלגי מר סבר מסית לעצמו שמעי ליה ואין דקאמרי ליה קושטא הוא ומ"ס מסית לעצמו לא שמעי ליה מימר אמרי
Original: Sanhedrin 61a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.