Was ist er anders als wir? Und das Ja, das sie sagen, ist, um sich über ihn lustig zu machen.
מ"ש איהו מינן דידן ואין דקאמרי אחוכי עליה
Sanhedrin 61b סנהדרין
Aufbau der Debatte:Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und die Mischnajot: Hier [geht es] um einen Einzelnen, der verleitet wird, dort um viele, die verleitet werden. Ein Einzelner berät sich nicht und irrt ihm nach; viele beraten sich und irren ihm nicht nach.
ומתני' כאן ביחיד הניסת כאן ברבים הניסתים יחיד לא מימלך וטעי בתריה רבים מימלכי ולא טעו בתריה
Raw Josef sagte: Woher sage ich das? Denn es steht geschrieben: „Du sollst ihm nicht willfahren und nicht auf ihn hören“ (Dtn 13,9) – hat er aber willfahren und gehört, ist er schuldig.
אמר רב יוסף מנא אמינא לה דכתיב (דברים יג, ט) לא תאבה לו ולא תשמע אליו הא אבה ושמע חייב
Abaje wandte gegen ihn ein: Unterscheidet man denn zwischen dem Verleiten von vielen und dem Verleiten eines Einzelnen? Es wurde doch gelehrt: „Wenn dich dein Bruder, der Sohn deiner Mutter, verleitet“ (Dtn 13,7) – es ist gleich, ob ein Einzelner verleitet wird oder viele verleitet werden; und die Schrift hat den Einzelnen aus der Gesamtheit der Vielen und die Vielen aus der Gesamtheit des Einzelnen herausgenommen,
איתיביה אביי מי שאני בין ניסת דרבים לניסת יחיד והתניא (דברים יג, ז) כי יסיתך אחיך בן אמך אחד יחיד הניסת ואחר רבים הניסתים והוציא הכתוב יחיד מכלל רבים ורבים מכלל יחיד
den Einzelnen aus der Gesamtheit der Vielen, um bei seinem Leib zu erschweren und bei seinem Vermögen zu erleichtern;
יחיד מכלל רבים להחמיר על גופו ולהקל על ממונו
die Vielen aus der Gesamtheit des Einzelnen, um bei ihrem Leib zu erleichtern und bei ihrem Vermögen zu erschweren.
רבים מכלל יחיד להקל על גופם ולהחמיר על ממונם
[Nur] in dieser Sache unterscheiden sie sich, in allen [anderen] Dingen aber sind sie einander gleich!
בהא מילתא הוא דשאני אבל בכל מילי כי הדדי נינהו
Vielmehr sagte Abaje: Hier [geht es um einen], der durch sich selbst verleitet wird, dort um einen, der durch andere verleitet wird. [Wer] durch sich selbst [verleitet wird], berät sich; [wer] durch andere [verleitet wird], wird ihnen nachgezogen.
אלא אמר אביי כאן בניסת מפי עצמו כאן בניסת מפי אחרים מפי עצמו מימלך מפי אחרים גריר בתרייהו
Abaje sagte: Woher sage ich das? Denn es steht geschrieben: „Du sollst ihm nicht willfahren und nicht auf ihn hören“ – hat er aber willfahren und gehört, ist er schuldig.
אמר אביי מנא אמינא לה דכתיב לא תאבה לו ולא תשמע אליו הא אבה ושמע חייב
Rawa sagte: Das eine wie das andere [handelt von einem], der durch andere verleitet wird. Hier, wenn er zu ihm sagte: So isst er, so trinkt er, so tut er Gutes, so tut er Böses; dort, wenn er ihm nicht sagte: So isst er, so trinkt er usw.
רבא אמר אידי ואידי בניסת מפי אחרים הא דא"ל כך אוכלת כך שותה כך מטיבה כך מריעה הא דלא א"ל כך אוכלת כך שותה כו'
Rawa sagte: Woher sage ich das? Denn es steht geschrieben: „Von den Göttern der Völker, die rings um euch sind, die dir nahe sind“ usw. (Dtn 13,8). Was liegt mir an den Nahen und was an den Fernen? So meint er es: Aus dem Wesen der Nahen lernst du das Wesen der Fernen.
אמר רבא מנא אמינא לה דכתיב (דברים יג, ח) מאלהי העמים אשר סביבותיכם הקרובים אליך וגו' מה לי קרובים ומה לי רחוקים הכי קא"ל מטיבותן של קרובים אתה למד מה טיבותן של רחוקים
Etwa nicht, dass er zu ihm sagte: So isst er, so trinkt er, so tut er Gutes, so tut er Böses? Daraus ist es zu entnehmen.
מאי לאו דאמר ליה כך אוכלת כך שותה כך מטיבה כך מריעה ש"מ
Raw Aschi sagte: Der Schlussteil [handelt] von einem abtrünnigen Israeliten.
רב אשי אמר סיפא בישראל מומר
Rabina sagte: Er lehrt: Nicht nur dies, sondern auch das.
רבינא אמר לא זו אף זו קתני
Es wurde gesagt: Wer Götzendienst aus Liebe oder aus Furcht treibt – Abaje sagte: Er ist schuldig; Rawa sagte: Er ist frei.
איתמר העובד עבודת כוכבים מאהבה ומיראה אביי אמר חייב רבא אמר פטור
Abaje sagte: Er ist schuldig, denn er hat ihm ja gedient. Rawa sagte: Er ist frei: Hat er ihn als Gott angenommen, ja; wenn nicht, nein.
אביי אמר חייב דהא פלחה רבא אמר פטור אי קבליה עליה באלוה אין אי לא לא:
Merkzeichen: Dienen, Niederwerfen, Gesalbter.
סימן עב"ד ישתחו"ה למשי"ח:
Und Abaje sagte: Woher sage ich das? Denn wir haben gelernt: „Wer Götzendienst treibt: sowohl wer [ihm] dient“ usw. Etwa nicht: sowohl wer aus Liebe als auch wer aus Furcht dient?
ואמר אביי מנא אמינא לה דתנן העובד עבודת כוכבים אחד העובד כו' מאי לאו אחד העובד מאהבה ומיראה
Und Rawa sagt dir: Nein, wie Rabbi Jirmeja es erklärt.
ורבא אמר לך לא כדמתרץ רבי ירמיה
Abaje sagte: Woher sage ich das? Denn es wurde gelehrt: „Du sollst dich nicht vor ihnen niederwerfen“ (Ex 20,5) – vor ihnen wirfst du dich nicht nieder, aber du wirfst dich vor einem Menschen wie dir nieder. Man könnte meinen, sogar [vor einem, der] verehrt wird wie Haman; die Schrift lehrt: „Und du sollst ihnen nicht dienen“ (Ex 20,5). Haman aber wurde doch aus Furcht verehrt!
אמר אביי מנא אמינא לה דתניא (שמות כ, ד) לא תשתחוה להם להם אי אתה משתחוה אבל אתה משתחוה לאדם כמותך יכול אפילו נעבד כהמן ת"ל (שמות כ, ד) ולא תעבדם והא המן מיראה הוה נעבד
Und Rawa? Wie Haman und nicht wie Haman: Wie Haman, insofern er selbst ein Götze war; und nicht wie Haman, denn Haman [wurde] aus Furcht [verehrt], hier aber nicht aus Furcht.
ורבא כהמן ולא כהמן כהמן דאיהו גופיה עבודת כוכבים ולא כהמן דאילו המן מיראה והכא לאו מיראה
Und Abaje sagte: Woher sage ich das? Denn es wurde gelehrt: Ein gesalbter Kohen beim Götzendienst – Rabbi sagt: [Er bringt ein Opfer] beim Versehen in der Tat; und die Weisen sagen: beim Verborgensein der Sache [d. h. bei Unkenntnis der Halacha].
ואמר אביי מנא אמינא לה דתניא כהן משיח בעבודת כוכבים רבי אומר בשגגת מעשה וחכמים אומרים בהעלם דבר
Und sie stimmen überein, dass er eine Ziege wie ein Einzelner [bringt], und sie stimmen überein, dass er kein Schuldopfer im Zweifelsfall bringt.
ושוין שבשעירה כיחיד ושוין שאין מביא אשם תלוי
Dieses Versehen in der Tat beim Götzendienst – wie ist das? Wenn er meinte, es sei ein Bethaus, und sich davor niederwarf – dann ist sein Herz ja auf den Himmel [gerichtet]! Vielmehr, dass er eine Statue sah und sich vor ihr niederwarf.
האי שגגת מעשה דעבודת כוכבים ה"ד אי קסבר בית הכנסת הוא והשתחוה לו הרי לבו לשמים אלא דחזא אנדרטא והשתחוה לו
Wenn er sie als Gott angenommen hat, handelt er vorsätzlich;
אי קבליה עליה באלוה מזיד הוא
Original: Sanhedrin 61b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.