Und sie hielten keine Trauer, wohl aber das Leid der Hinterbliebenen [Aninut], denn die Aninut ist nur im Herzen.
ולא היו מתאבלין אבל אוננין שאין אנינות אלא בלב:
Sanhedrin 46b סנהדרין
Aufbau der Debatte:Frage 1Beweis 8
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Hieße es: „Sündigt er, so hängst du ihn auf“, würde ich sagen: Man hängt ihn auf und tötet ihn danach, wie es die [römische] Regierung tut. Die Schrift sagt: „Und er wird getötet, und du hängst ihn auf“ (Dtn 21,22) – man tötet ihn und hängt ihn danach auf. Wie geschieht das? Man wartet mit ihm bis kurz vor Sonnenuntergang, schließt sein Urteil ab und tötet ihn, und danach hängt man ihn auf; einer bindet, und einer bindet los, um das Gebot des Aufhängens zu erfüllen.
גמ׳ תנו רבנן אילו נאמר חטא ותלית הייתי אומר תולין אותו ואחר כך ממיתין אותו כדרך שהמלכות עושה תלמוד לומר (דברים כא, כב) והומת ותלית ממיתין אותו ואח"כ תולין אותו הא כיצד משהין אותו עד סמוך לשקיעת החמה וגומרין את דינו וממיתין אותו ואח"כ תולין אותו אחד קושר ואחד מתיר כדי לקיים מצות תלייה
Die Rabbanan lehrten: „Holz“ (Dtn 21,22) – ich verstehe: sowohl losgelöstes als auch [mit dem Boden] verbundenes. Die Schrift sagt: „sondern begraben“ (Dtn 21,23) – was nur noch des Begrabens bedarf; ausgenommen ist dieses, das des Abhauens und des Begrabens bedarf.
ת"ר (דברים כא, כב) עץ שומע אני בין בתלוש בין במחובר ת"ל (דברים כא, כג) כי קבר מי שאינו מחוסר אלא קבורה יצא זה שמחוסר קציצה וקבורה
Rabbi Jose sagt: Was nur noch des Begrabens bedarf; ausgenommen ist dieses, das des Losreißens und des Begrabens bedarf. Und die Rabbanan? Das Losreißen ist gar nichts.
ר' יוסי אומר מי שאינו מחוסר אלא קבורה יצא זה שמחוסר תלישה וקבורה ורבנן תלישה לאו כלום היא:
Das heißt: Weshalb ist dieser gehängt? Weil er gelästert hat usw.: Es wurde gelehrt: Rabbi Meir sagt: Man erzählte ein Gleichnis: Womit ist die Sache zu vergleichen? Mit zwei Zwillingsbrüdern in einer Stadt; einen setzte man zum König ein, und der andere ging unter die Räuber. Der König befahl, und man hängte ihn auf. Jeder, der ihn sah, sagte: Der König hängt da! Da befahl der König, und man nahm ihn herab.
כלומר מפני מה זה תלוי מפני שבירך כו': תניא אומר ר"מ משלו משל למה הדבר דומה לשני אחים תאומים בעיר אחת אחד מינוהו מלך ואחד יצא לליסטיות צוה המלך ותלאוהו כל הרואה אותו אומר המלך תלוי צוה המלך והורידוהו:
Rabbi Meir sagte usw.: Woraus geht das hervor? Abaje sagte: Wie jemand, der sagt: Es ist nicht leicht [kal lit]. Rawa sagte zu ihm: Wenn so, hätte es heißen müssen: Schwer ist mir mein Kopf, schwer ist mir mein Arm! Vielmehr sagte Rawa: Wie jemand, der sagt: Die Welt ist mir leicht [verleidet].
אמר ר' מאיר כו': מאי משמע אמר אביי כמאן דאמר קל לית אמר ליה רבא א"כ כבד עלי ראשי כבד עלי זרועי מיבעי ליה אלא אמר רבא כמאן דאמר קיל לי עלמא
Dieses [Wort] braucht er doch für [die Lehre] selbst! – Wenn so, hätte der Vers „Lästerer“ [mekallel] sagen sollen; was soll „Fluch“ [kilelat]? – Und sage doch, das Ganze kommt hierfür! – Wenn so, hätte der Vers „kalat“ sagen sollen; was soll „kilelat“? Daraus ist beides zu entnehmen.
האי מיבעי ליה לגופה א"כ נימא קרא מקלל מאי קללת ואימא כוליה להכי הוא דאתא א"כ נימא קרא קלת מאי קללת ש"מ תרתי:
Und nicht nur dies usw.: Rabbi Jochanan sagte im Namen von Rabbi Schimon ben Jochai: Woher, dass wer seinen Toten über Nacht liegen lässt, deswegen ein Verbot übertritt? Die Schrift sagt: „sondern du sollst ihn gewiss begraben“ (Dtn 21,23). Von hier, dass wer seinen Toten über Nacht liegen lässt, ein Verbot übertritt.
ולא זו בלבד כו': א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי מנין למלין את מתו שעובר עליו בל"ת ת"ל כי קבר תקברנו מכאן למלין את מתו שעובר בלא תעשה
Manche sagen: Rabbi Jochanan sagte im Namen von Rabbi Schimon ben Jochai: Woher eine Andeutung für das Begraben aus der Tora? Die Schrift sagt: „sondern du sollst ihn gewiss begraben“. Von hier eine Andeutung für das Begraben aus der Tora.
איכא דאמרי אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי רמז לקבורה מן התורה מניין ת"ל כי קבר תקברנו מכאן רמז לקבורה מן התורה
König Schapur sagte zu Raw Chama: Woher [ist] das Begraben aus der Tora? Er schwieg und sagte ihm gar nichts. Raw Acha bar Jaakow sagte: Die Welt ist in die Hand von Narren übergeben worden! Denn er hätte sagen sollen: „sondern begraben“ [ki kawor].
א"ל שבור מלכא לרב חמא קבורה מה"ת מניין אישתיק ולא א"ל ולא מידי אמר רב אחא בר יעקב אימסר עלמא בידא דטפשאי דאיבעי ליה למימר כי קבור
– Dass man ihm einen Sarg macht! – „Du sollst ihn begraben“ [tikberennu] besagt für ihn nichts?
דליעבד ליה ארון תקברנו לא משמע ליה
Und er sollte doch sagen: Daraus, dass die Gerechten begraben wurden! – Ein bloßer Brauch der Welt. – Daraus, dass der Heilige, gelobt sei Er, Mose begraben hat! – Damit man nicht vom Brauch abweiche.
ונימא מדאיקבור צדיקי מנהגא בעלמא מדקבריה הקב"ה למשה דלא לישתני ממנהגא
Komm und höre: „Und ganz Israel wird ihn betrauern, und man wird ihn begraben“ (1 Kön 14,13). – Damit man nicht vom Brauch abweiche.
ת"ש (מלכים א יד, יג) וספדו לו כל ישראל וקברו אותו דלא לישתני ממנהגא
„Sie werden nicht betrauert und nicht begraben werden; zu Dünger auf dem Erdboden werden sie“ (Jer 16,4). – Damit man vom Brauch abweiche.
(ירמיהו טז, ד) לא יספדו ולא יקברו לדומן על פני האדמה יהיו דלישתנו ממנהגא
Sie fragten: Ist das Begraben wegen der Schande [des Leichnams] oder wegen der Sühne?
איבעיא להו קבורה משום בזיונא הוא או משום כפרה הוא
Welcher praktische Unterschied ergibt sich daraus? Wenn er gesagt hat: Ich will nicht, dass man diesen Mann [=mich] begräbt. Wenn du sagst, es ist wegen der Schande, so steht es nicht in seiner Macht; wenn du aber sagst, es ist wegen der Sühne, so hat er ja gesagt: Ich will keine Sühne. Was [gilt]?
למאי נפקא מינה דאמר לא בעינא דליקברוה לההוא גברא אי אמרת משום בזיונא הוא לא כל כמיניה ואי אמרת משום כפרה הוא הא אמר לא בעינא כפרה מאי
Komm und höre: Daraus, dass die Gerechten begraben wurden! Wenn du aber sagst, es ist wegen der Sühne – brauchen denn die Gerechten Sühne? – Ja, denn es steht geschrieben: „Denn es gibt keinen gerechten Menschen auf Erden, der Gutes tut und nicht sündigt“ (Koh 7,20).
ת"ש מדאיקבור צדיקי ואי אמרת משום כפרה צדיקי לכפרה צריכי אין דכתיב (קהלת ז, כ) אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא
Komm und höre: „Und ganz Israel wird ihn betrauern, und man wird ihn begraben“. Wenn du aber sagst, damit er Sühne habe – so sollen auch jene begraben werden, damit sie Sühne haben! – Dieser, der gerecht ist, soll Sühne haben; jene sollen keine Sühne haben.
ת"ש וספדו לו כל ישראל וקברו אותו ואי אמרת כי היכי דתיהוי ליה כפרה הנך נמי ליקברו כי היכי דתיהוי להו כפרה האי דצדיק הוא תיהוי ליה כפרה הנך לא ליהוי להו כפרה
Komm und höre: „Sie werden nicht betrauert und nicht begraben werden“ – damit sie keine Sühne haben.
ת"ש לא יספדו ולא יקברו דלא תיהוי להו כפרה
Sie fragten: Ist die Totenklage eine Ehre für die Lebenden oder eine Ehre für die Toten? Welcher praktische Unterschied ergibt sich daraus? Wenn er gesagt hat: Haltet für diesen Mann [=mich] keine Totenklage; oder auch, um [die Kosten] von den Erben einzufordern.
איבעיא להו הספידא יקרא דחיי הוי או יקרא דשכבי הוי למאי נפקא מינה דאמר לא תספדוה לההוא גברא אי נמי לאפוקי מיורשין
Komm und höre: „Und Abraham kam, um Sara zu beklagen und sie zu beweinen“ (Gen 23,2). Wenn du aber sagst, es ist wegen der Ehre der Lebenden – ließ man etwa Sara wegen der Ehre Abrahams liegen? – Sara selbst war es recht, damit Abraham durch sie geehrt werde.
ת"ש (בראשית כג, ב) ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה ואי אמרת משום יקרא דחיי הוא משום יקרא דאברהם משהו לה לשרה שרה גופה ניחא לה כי היכי דמייקר בה אברהם
Komm und höre: „Und ganz Israel wird ihn betrauern, und man wird ihn begraben“. Wenn du aber sagst, es ist wegen der Ehre der Lebenden – sind jene etwa der Ehre würdig? – Den Gerechten ist es recht, dass die Menschen durch sie geehrt werden.
ת"ש וספדו לו כל ישראל וקברו אותו ואי אמרת משום יקרא דחיי הוא הנך בני יקרא נינהו ניחא להו לצדיקיא דמייקרי בהו אינשי
Komm und höre: „Sie werden nicht betrauert und nicht begraben werden.“ – Den Gerechten ist es nicht recht, dass sie durch Frevler geehrt werden.
ת"ש לא יספדו ולא יקברו לא ניחא לצדיקיא דמייקרי ברשיעייא
Komm und höre: „In Frieden wirst du sterben, und wie die Brände für deine Väter, die früheren Könige, die vor dir waren, so wird man für dich brennen, und ‚Wehe, Herr!‘ wird man über dich klagen“ (Jer 34,5). Wenn du aber sagst, es ist wegen der Ehre der Lebenden – was hat er davon? – So sagte Er zu ihm: Israel soll durch dich geehrt werden, so wie es durch deine Väter geehrt wurde.
תא שמע (ירמיהו לד, ה) בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך ואי אמרת משום יקרא דחיי הוא מאי נפקא ליה מיניה הכי קאמר ליה לייקרו ביך ישראל כי היכי דמתייקרי באבהתך
Original: Sanhedrin 46b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.