Jetzt, da sie weit voneinander entfernt sind, dient es dazu, den Götzendienst einzuschließen, der ihm in jeder Hinsicht gleicht.
השתא דמרחקי מהדדי אהני לרבויי עבודת כוכבים דדמי ליה בכל מילי
Sanhedrin 46a סנהדרין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und Rabbi Elieser legt nach Einschlüssen und Ausschlüssen aus: „Und er wird getötet, und du hängst ihn auf“ ist ein Einschluss, „denn ein Fluch“ ist ein Ausschluss. Stünden sie nahe beieinander, würden wir nur den Götzendienst einschließen, der ihm in jeder Hinsicht gleicht; jetzt, da sie weit voneinander entfernt sind, dient es dazu, die übrigen Gesteinigten einzuschließen.
ור' אליעזר דריש ריבויי ומיעוטי והומת ותלית רבוי כי קללת מיעוט אי הוו מקרבי להדדי לא הוו מרבינן אלא עבודת כוכבי' דדמי לה בכל מילי השתא דמרחקי מהדדי אהני לרבויי שאר הנסקלין:
Den Mann hängt man auf usw.: Was ist der Grund der Rabbanan? Der Vers sagt: „Und du hängst ihn auf“ (Dtn 21,22) – ihn, aber nicht sie. Und Rabbi Elieser? „Ihn“ – ohne seine Kleidung.
האיש תולין וכו': מ"ט דרבנן אמר קרא (דברים כא, כב) ותלית אותו אותו ולא אותה ור' אליעזר אותו בלא כסותו
Und die Rabbanan? – Ja, so ist es auch; vielmehr sagt der Vers: „Und wenn an einem Mann eine Sünde ist“ (Dtn 21,22) – ein Mann, aber nicht eine Frau.
ורבנן אין הכי נמי אלא אמר קרא (דברים כא, כב) וכי יהיה באיש חטא איש ולא אשה
Und Rabbi Elieser – was legt er aus diesem „Und wenn an einem Mann“ aus? Resch Lakisch sagte: Jenes dient dazu, den widerspenstigen und aufsässigen Sohn auszuschließen. Es wurde doch gelehrt: Der widerspenstige und aufsässige Sohn wird gesteinigt und aufgehängt – so die Worte von Rabbi Elieser! Vielmehr sagte Raw Nachman bar Jizchak: Um den widerspenstigen und aufsässigen Sohn einzuschließen. Aus welchem Grund?
ור' אליעזר האי וכי יהיה באיש מאי דריש ביה אמר ריש לקיש ההוא למעוטי בן סורר ומורה והתניא בן סורר ומורה נסקל ונתלה דברי ר' אליעזר אלא אמר רב נחמן בר יצחק לרבות בן סורר ומורה מאי טעמא
Weil der Vers sagt: „Und wenn an einem Mann eine Sünde ist“ – ein Mann, aber nicht ein Sohn; „eine Sünde“ – wer wegen seiner Sünde hingerichtet wird; ausgenommen ist der widerspenstige und aufsässige Sohn, der wegen seines [künftigen] Endes hingerichtet wird. Das ist ein Ausschluss nach einem Ausschluss, und ein Ausschluss nach einem Ausschluss dient nur zum Einschließen.
דאמר קרא וכי יהיה באיש חטא איש ולא בן חטא מי שעל חטאו נהרג יצא בן סורר ומורה שעל שום סופו נהרג הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות:
Rabbi Elieser sagte zu ihnen: Hat nicht Schimon ben Schetach Frauen aufgehängt usw.: Raw Chisda sagte: Das wurde nur bei zwei [verschiedenen] Todesarten gelehrt, aber bei einer Todesart richtet man [mehrere an einem Tag]. – Aber der Fall von Schimon ben Schetach war doch eine einzige Todesart, und sie sagten ihm, dass man nicht richtet!
אמר להן רבי אליעזר והלא שמעון בן שטח תלה נשים כו': אמר רב חסדא לא שנו אלא בשתי מיתות אבל במיתה אחת דנין והא מעשה דשמעון בן שטח דמיתה אחת הואי וקא אמרו ליה דאין דנין
Vielmehr, wenn es gesagt wurde, so wurde es so gesagt: Das wurde nur bei einer Todesart gelehrt, die zwei Todesarten gleicht. Wie ist das? Zum Beispiel bei zwei [verschiedenen] Vergehen; aber bei einer Todesart und einem Vergehen richtet man.
אלא אי איתמר הכי איתמר לא שנו אלא במיתה אחת כעין שתי מיתות והיכי דמי כגון שתי עבירות אבל במיתה אחת ועבירה אחת דנין
Raw Adda bar Ahawa wandte ein: Man richtet nicht zwei an einem Tag, nicht einmal den Ehebrecher und die Ehebrecherin! Raw Chisda erklärte es: Bei der Tochter eines Kohen und dem, der ihr beigewohnt hat,
מתיב רב אדא בר אהבה אין דנין שנים ביום אחד ואפילו בנואף ונואפת תרגמא רב חסדא בבת כהן ובועלה
oder bei der Tochter eines Kohen und den überführten Falschzeugen ihrer überführten Falschzeugen.
או בבת כהן וזוממי זוממיה
Es wurde gelehrt: Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Ich habe gehört, dass der Gerichtshof [Strafen wie] Schläge und Strafen verhängt, die nicht von der Tora [vorgeschrieben] sind – nicht um die Worte der Tora zu übertreten, sondern um einen Zaun um die Tora zu machen.
תניא ר"א בן יעקב אומר שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה
Und es geschah mit einem, der am Schabbat in den Tagen der Griechen auf einem Pferd ritt; man brachte ihn vor den Gerichtshof, und man steinigte ihn – nicht weil er es verdient hatte, sondern weil die Stunde es erforderte. Ferner geschah es mit einem Mann, der seiner Frau unter einem Feigenbaum beiwohnte; man brachte ihn vor den Gerichtshof, und man geißelte ihn – nicht weil er es verdient hatte, sondern weil die Stunde es erforderte.
ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך שוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך:
MISCHNA: Wie hängt man ihn auf? Man rammt den Balken in die Erde, und ein Holz ragt [seitlich] heraus; man legt seine beiden Hände übereinander und hängt ihn auf. Rabbi Jose sagt: Der Balken wird an die Wand gelehnt, und man hängt ihn auf, wie es die Metzger tun.
מתני׳ כיצד תולין אותו משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ומקיף שתי ידיו זו על גב זו ותולה אותו רבי יוסי אומר הקורה מוטה על הכותל ותולה אותו כדרך שהטבחין עושין
Und man bindet ihn sogleich los; bleibt er über Nacht, übertritt man deswegen ein Verbot, denn es heißt: „Sein Leichnam soll nicht über Nacht am Holz bleiben, sondern du sollst ihn gewiss begraben, denn ein Fluch Gottes ist der Gehängte“ usw. (Dtn 21,23). Das heißt: Weshalb ist dieser gehängt? Weil er den Namen gelästert hat; und so wird der Name des Himmels entweiht.
ומתירין אותו מיד ואם לן עובר עליו בלא תעשה שנאמר (דברים כא, כג) לא תלין נבלתו על העץ כי קבר תקברנו כי קללת אלהים תלוי וגו' כלומר מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם ונמצא שם שמים מתחלל
Rabbi Meir sagte: Wenn der Mensch leidet, was für einen Ausdruck gebraucht die Schechina? „Kalani mi-roschi, kalani mi-sero’i“ [etwa: Weh meinem Kopf, weh meinem Arm]. Wenn so der Allgegenwärtige über das vergossene Blut der Frevler leidet, um wie viel mehr über das Blut der Gerechten.
אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אם כן המקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך קל וחומר על דמן של צדיקים
Und nicht nur dies sagten sie, sondern jeder, der seinen Toten über Nacht liegen lässt, übertritt ein Verbot. Ließ er ihn zu seiner Ehre über Nacht liegen, um ihm einen Sarg und Totengewänder zu bringen, so übertritt er deswegen nicht.
ולא זו בלבד אמרו אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה הלינהו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים אינו עובר עליו
Und man begrub ihn nicht in den Gräbern seiner Väter, sondern zwei Friedhöfe waren für den Gerichtshof eingerichtet, einer für die Enthaupteten und die Erdrosselten und einer für die Gesteinigten und die Verbrannten. War das Fleisch verwest, sammelte man die Gebeine und begrub sie an ihrem [eigentlichen] Ort. Und die Verwandten kamen und erkundigten sich nach dem Wohlergehen der Richter und nach dem Wohlergehen der Zeugen, das heißt: Wir haben nichts gegen euch im Herzen, denn ihr habt ein wahres Urteil gefällt.
ולא היו קוברין אותו בקברות אבותיו אלא שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין אחת לנהרגין ולנחנקין ואחת לנסקלין ולנשרפין נתעכל הבשר מלקטין את העצמות וקוברין אותן במקומן והקרובים באים ושואלים בשלום הדיינין ובשלום העדים כלומר שאין בלבנו עליכם שדין אמת דנתם
Original: Sanhedrin 46a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.