einen Lanzenschaft gestohlen.
קתא דבורטיא
Sanhedrin 27b סנהדרין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 4
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Er sagte zu ihm: Was ist deine Ansicht? Wie Rabbi Meir? [Bei einem Streit zwischen] Rabbi Meir und Rabbi Jose ist die Halacha wie Rabbi Jose, und Rabbi Jose sagt doch: Wurde er in Geldsachen überführt, ist er für Kapitalsachen tauglich!
א"ל מאי דעתיך כר' מאיר רבי מאיר ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי ורבי יוסי האמר הוזם בדיני ממונות כשר לדיני נפשות
Raw Papi sagte zu ihm: Das gilt nur, wo der Tanna [die Mischna] für uns nicht anonym nach Rabbi Meir gelehrt hat; hier hat der Tanna sie für uns anonym nach Rabbi Meir gelehrt.
אמר ליה רב פפי הני מילי היכא דלא סתם לן תנא כרבי מאיר הכא סתם לן תנא כרבי מאיר
Woraus? Wenn man sagen will, aus dem, was wir gelernt haben: Jeder, der geeignet ist, Kapitalsachen zu richten, ist geeignet, Geldsachen zu richten – wer ist das? Wenn man sagen will, es ist Rabbi Jose – es gibt doch den in Geldsachen überführten Falschzeugen, der für Kapitalsachen tauglich und für Geldsachen untauglich ist! Ist es also nicht Rabbi Meir?
ממאי אילימא מהא דתנן כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות מני אילימא רבי יוסי היא הא איכא עד זומם דממון דכשר לדיני נפשות ופסול לדיני ממונות אלא לאו רבי מאיר היא
Woraus? Vielleicht bezieht er sich auf die wegen der Abstammung Untauglichen!
ממאי דילמא בפסולי יוחסין קאי
Denn wenn du das nicht sagst – der Schlussteil, der lehrt: Mancher ist geeignet, Geldsachen zu richten, und nicht geeignet, Kapitalsachen zu richten – warum ist er nicht geeignet? Weil er in Kapitalsachen überführt wurde, und [deshalb] ist er geeignet, Geldsachen zu richten? Er ist doch nach aller Ansicht untauglich! Vielmehr bezieht er sich auf den wegen der Abstammung Untauglichen; ebenso bezieht er sich auch hier auf den wegen der Abstammung Untauglichen.
דאי לא תימא הכי סיפא דקתני יש ראוי לדון דיני ממונות ואין ראוי לדון דיני נפשות אמאי אינו ראוי דאיתזם בדיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות והא דברי הכל פסול הוא אלא בפסול יוחסין קאי ה"נ בפסול יוחסין קאי
Vielmehr hat der Tanna es hier für uns anonym gelehrt, denn wir haben gelernt: Das sind die Untauglichen: wer mit Würfeln spielt, die Zinsverleiher, wer Tauben fliegen lässt, wer mit [Früchten] des Siebentjahres handelt, und die Sklaven. Dies ist die Regel: Für jedes Zeugnis, für das die Frau nicht tauglich ist, sind auch sie nicht tauglich.
אלא הכא קא סתם לן תנא דתנן אלו הן הפסולים המשחק בקוביא ומלוי ברבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית והעבדים זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הן אין כשרין לה
Wer ist das? Wenn man sagen will, es ist Rabbi Jose – es gibt doch das Zeugnis in Kapitalsachen, für das die Frau nicht tauglich ist, sie aber tauglich sind! Ist es also nicht Rabbi Meir?
מני אילימא רבי יוסי והאיכא עדות בדיני נפשות שאין האשה כשרה לה והן כשרין לה אלא לאו רבי מאיר היא
Bar Chama stand auf, küsste ihm die Füße und übernahm für ihn die Kopfsteuer all seiner Jahre.
קם בר חמא נשקיה אכרעיה וקבליה לכרגיה דכולי שניה:
MISCHNA: Und das sind die Verwandten: sein Bruder, der Bruder seines Vaters, der Bruder seiner Mutter, der Mann seiner Schwester, der Mann der Schwester seines Vaters, der Mann der Schwester seiner Mutter, der Mann seiner Mutter, sein Schwiegervater und sein Schwager – sie, ihre Söhne und ihre Schwiegersöhne; und sein Stiefsohn allein.
מתני׳ ואלו הן הקרובין אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו וגיסו הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו
Rabbi Jose sagte: Das ist die Mischna Rabbi Akiwas. Aber die frühere Mischna [lautete]: sein Onkel, der Sohn seines Onkels und jeder, der geeignet ist, ihn zu beerben, und jeder, der ihm zu jener Zeit verwandt ist.
א"ר יוסי זו משנת רבי עקיבא אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו וכל הקרוב לו באותה שעה
War er verwandt und hat sich [die Verwandtschaft] entfernt, so ist er tauglich. Rabbi Jehuda sagt: Selbst wenn seine Tochter gestorben ist und er Kinder von ihr hat, ist er [der Schwiegersohn] verwandt.
היה קרוב ונתרחק ה"ז כשר רבי יהודה אומר אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה הרי זה קרוב
Der Freund und der Feind: Der Freund – das ist sein Brautführer; der Feind – jeder, der drei Tage lang aus Feindschaft nicht mit ihm gesprochen hat. Sie sagten zu ihm: Israel ist dessen nicht verdächtig.
האוהב והשונא אוהב זה שושבינו שונא כל שלא דבר עמו שלשה ימים באיבה א"ל לא נחשדו ישראל על כך:
GEMARA: Woher diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „Väter sollen nicht wegen Söhnen getötet werden“ (Dtn 24,16) – was lehrt das? Wenn [es kommt], um zu lehren, dass Väter nicht wegen der Schuld der Söhne getötet werden und Söhne nicht wegen der Schuld der Väter – es heißt doch bereits: „Jeder soll für seine Sünde getötet werden“ (Dtn 24,16)!
גמ׳ מנהני מילי דת"ר (דברים כד, טז) לא יומתו אבות על בנים מה ת"ל אם ללמד שלא יומתו אבות בעון בנים ובנים בעון אבות הרי כבר נאמר (דברים כד, טז) איש בחטאו יומתו
Vielmehr: Väter sollen nicht wegen Söhnen getötet werden – durch das Zeugnis der Söhne; und Söhne sollen nicht wegen Vätern getötet werden – durch das Zeugnis der Väter.
אלא לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים ובנים לא יומתו על אבות בעדות אבות
Und Söhne nicht wegen der Schuld der Väter? Es steht doch geschrieben: „Der die Schuld der Väter an den Söhnen heimsucht“ (Ex 34,7)!
ובנים בעון אבות לא והכתיב (שמות לד, ז) פוקד עון אבות על בנים
Dort, wenn sie die Taten ihrer Väter in ihren Händen festhalten.
התם כשאוחזין מעשה אבותיהן בידיהן
Wie gelehrt wird: „Und auch wegen der Schuld ihrer Väter mit ihnen werden sie dahinschwinden“ (Lev 26,39) – wenn sie die Taten ihrer Väter in ihren Händen festhalten. Sagst du: wenn sie sie festhalten, oder ist es nicht vielmehr auch, wenn sie sie nicht festhalten? Wenn es heißt: „Jeder soll für seine Sünde getötet werden“, so [gilt jenes] eben, wenn sie die Taten ihrer Väter in ihren Händen festhalten.
כדתניא (ויקרא כו, לט) ואף בעונות אבותם אתם ימקו כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם אתה אומר כשאוחזין או אינו אלא כשאין אוחזין כשהוא אומר איש בחטאו יומתו הרי כשאוחזין מעשה אבותיהן בידיהן
Und nicht [wegen eines anderen]? Es steht doch geschrieben: „Und sie werden straucheln einer über den anderen“ (Lev 26,37) – einer wegen der Schuld des anderen. Das lehrt, dass sie alle füreinander bürgen!
ולא והכתיב (ויקרא כו, לז) וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכולן ערבים זה בזה
Dort, wenn es in ihrer Hand lag, Einspruch zu erheben, und sie keinen Einspruch erhoben.
התם שהיה בידם למחות ולא מיחו
Original: Sanhedrin 27b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.