Das bleibt eine Schwierigkeit.
קשיא
Sanhedrin 112a סנהדרין
Aufbau der Debatte:Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Man fragte sie: Wurden sie von selbst verführt – was gilt dann? „Und sie verführten“, sagt der Allbarmherzige, nicht aber, dass sie von selbst verführt wurden; oder vielleicht [gilt es] selbst, wenn sie von selbst verführt wurden?
איבעיא להו הודחו מאליהן מהו וידיחו אמר רחמנא ולא שהודחו מאליהן או דילמא אפילו הודחו מאליהן
Komm und höre: „Haben Frauen oder Kinder sie verführt“ [– so gelten sie wie Einzelne]. Warum? Es sollte doch wie ein Fall gelten, in dem sie von selbst verführt wurden! Jene folgen sich selbst, diese folgen Frauen und Kindern.
ת"ש הדיחוה נשים וקטנים אמאי ליהוי כהודחו מאליהן הנך בתר נפשייהו גרידי הני בתר נשים וקטנים גרידי:
„Bis die Mehrheit verführt wurde.“ Wie verfahren wir? Raw Jehuda sagte: Man richtet und inhaftiert, richtet und inhaftiert. Ulla sagte zu ihm: Dann verzögerst du das Urteil dieser [Ersten]! Vielmehr sagte Ulla: Man richtet und steinigt, richtet und steinigt.
עד שיודח רובה: היכי עבדינן אמר רב יהודה דנין וחובשין דנין וחובשין א"ל עולא נמצא אתה מענה את דינן של אלו אלא אמר עולא דנין וסוקלין דנין וסוקלין
Es wurde gesagt: Rabbi Jochanan sagte: Man richtet und steinigt, richtet und steinigt. Und Resch Lakisch sagte: Man vermehrt für sie die Gerichtshöfe.
איתמר רבי יוחנן אמר דנין וסוקלין דנין וסוקלין ור"ל אמר מרבין להן בתי דינין
Ist das so? Hat nicht Rabbi Chama bar Jose im Namen Rabbi Oschajas gesagt: „So sollst du jenen Mann oder jene Frau [zu deinen Toren] hinausführen“ (Dtn 17,5) – einen Mann oder eine Frau führst du zu deinen Toren hinaus, aber nicht die ganze Stadt führst du zu deinen Toren hinaus? Vielmehr: Man vermehrt für sie die Gerichtshöfe, untersucht ihre Fälle, bringt sie hinauf zum Großen Gerichtshof, schließt ihr Urteil ab und tötet sie.
איני והאמר ר' חמא בר יוסי א"ר אושעיא (דברים יז, ה) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך אלא מרבין להן בתי דינין ומעיינין בדיניהן ומסקינן להו לבית דין הגדול וגמרי להו לדינייהו וקטלי להו:
„Du sollst die Bewohner der Stadt schlagen usw.“ Die Rabbanan lehrten: Eine Esel- oder Kamelkarawane, die von Ort zu Ort zieht, in ihr übernachtet und mit ihr verführt wurde: Wenn sie dort dreißig Tage verweilten, [sterben] sie durch das Schwert, und ihr Vermögen geht verloren; weniger als das, [sterben] sie durch Steinigung, und ihr Vermögen bleibt erhalten.
הכה תכה את יושבי העיר וכו': תנו רבנן החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום לנו בתוכה והודחו עמה אם נשתהו שם ל' יום הן בסייף וממונן אבד פחות מיכן הן בסקילה וממונן פלט
Man wandte dagegen ein: Wie lange muss einer in der Stadt sein, um wie die Leute der Stadt zu gelten? Zwölf Monate. Rawa sagte: Das ist kein Widerspruch. Das eine [betrifft die Frage], zu den Leuten der Stadt zu zählen, das andere, zu den Bewohnern der Stadt zu zählen.
ורמינהי כמה יהיה בעיר ויהיה כאנשי העיר י"ב חדש אמר רבא לא קשיא הא למיהוי מבני מתא הא למיהוי מיתבי מתא
Und es wird ja gelehrt: Wer durch Gelübde keinen Nutzen von den Leuten der Stadt haben darf: Gibt es jemanden, der dort zwölf Monate verweilt hat, darf er von ihm keinen Nutzen haben; weniger als das, darf er von ihm Nutzen haben. [Wer gelobt] in Bezug auf die Bewohner der Stadt: Hat einer dort dreißig Tage verweilt, darf er von ihm keinen Nutzen haben; weniger als das, darf er von ihm Nutzen haben.
והתניא המודר הנאה מבני העיר אם יש אדם שנשתהא שם י"ב חדש אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו ביושבי העיר אם נשתהא ל' יום אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו:
„Weihe sie dem Bann, sie und alles, was in ihr ist usw.“ Die Rabbanan lehrten: „Weihe sie dem Bann, sie und alles, was in ihr ist“ (Dtn 13,16). „Sie“ – ausgenommen die Güter der Gerechten, die außerhalb von ihr sind; „und alles, was in ihr ist“ – einschließlich der Güter der Gerechten, die in ihr sind; „ihre Beute“ – nicht aber die Beute des Himmels; „und all ihre Beute“ – einschließlich der Güter der Frevler, die außerhalb von ihr sind.
החרם אותה ואת כל אשר בה כו': ת"ר (דברים יג, טז) החרם אותה ואת כל אשר בה פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה ואת כל אשר בה לרבות נכסי צדיקים שבתוכה שללה ולא שלל שמים ואת כל שללה לרבות נכסי רשעים שחוצה לה
Rabbi Schimon sagte: Weshalb hat die Tora gesagt, dass die Güter der Gerechten, die in ihr sind, verloren gehen? Was hat sie veranlasst, in ihr zu wohnen? Ihr Vermögen. Deshalb geht ihr Vermögen verloren. Der Meister sagte: „Und all ihre Beute sollst du sammeln“ (Dtn 13,17) – einschließlich der Güter der Frevler, die außerhalb von ihr sind. Raw Chisda sagte: Und zwar solche, die in sie hinein gesammelt werden können.
אמר ר"ש מפני מה אמרה תורה נכסי צדיקים שבתוכה יאבדו מי גרם להם שידורו בתוכה ממונם לפיכך ממונם אבד אמר מר (דברים יג, יז) ואת כל שללה תקבץ לרבות נכסי רשעים שבחוצה לה אמר רב חסדא ובנקבצים לתוכה
Raw Chisda sagte: Verwahrgüter der Leute einer verführten Stadt sind erlaubt. Wie ist der Fall? Wollte man sagen, solche einer anderen Stadt, die sich in ihr befinden – selbstverständlich sind sie erlaubt, es ist ja nicht „ihre Beute“! Vielmehr ihre eigenen, die sich in einer anderen Stadt befinden – wenn sie in sie hinein gesammelt werden können, warum sind sie erlaubt? Und wenn sie nicht in sie hinein gesammelt werden können, hat er das doch schon einmal gesagt!
אמר רב חסדא פקדונות של אנשי עיר הנדחת מותרין ה"ד אי לימא דעיר אחרת ואיתנהו בגוה פשיטא דמותרין לאו שללה הוא ואלא דידהו ואיתנהו בעיר אחרת אי דנקבצין לתוכה אמאי מותרין ואי אין נקבצין לתוכה הא אמרה חדא זימנא
Nein, tatsächlich [Güter] einer anderen Stadt, die in ihr verwahrt sind, und hier geht es um den Fall, dass er die Haftung dafür übernommen hat. Man könnte meinen, da er die Haftung dafür übernommen hat, gelten sie wie seine eigenen – das lehrt er uns.
לא לעולם דעיר אחרת דמפקדי בתוכה והכא במאי עסקינן כגון דקביל עליה אחריות מהו דתימא כיון דקביל עליה אחריות כדידיה דמי קא משמע לן
Raw Chisda sagte: Ein Tier, das zur Hälfte [jemandem aus] der verführten Stadt und zur Hälfte [jemandem aus] einer anderen Stadt gehört, ist verboten; ein Teig, der zur Hälfte der verführten Stadt und zur Hälfte einer anderen Stadt gehört, ist erlaubt. Was ist der Grund? Ein Tier gleicht dem, was nicht geteilt ist; ein Teig gleicht dem, was geteilt ist.
אמר רב חסדא בהמה חציה של עיר הנדחת וחציה של עיר אחרת אסורה עיסה חציה של עיר הנדחת וחציה של עיר אחרת מותרת מאי טעמא בהמה כמאן דלא פליגא דמיא עיסה כמאן דפליגא דמיא
Raw Chisda fragte: Ein Tier der verführten Stadt – wirkt bei ihm das Schächten, um es vor [der Unreinheit des] Aases zu bewahren? „Mit der Schärfe des Schwerts“, sagte der Allbarmherzige – es macht keinen Unterschied, ob man es schächtet oder ob man es tötet; oder vielleicht wirkt das Schächten, da man es ja geschächtet hat? Was gilt? Es bleibt offen.
בעי רב חסדא בהמת עיר הנדחת מהו דתיתהני בה שחיטה לטהרה מידי נבילה לפי חרב אמר רחמנא לא שנא שחטה משחט לא שנא קטלא מקטל או דלמא כיון דשחטה מהניא לה שחיטה מאי תיקו
Raw Josef fragte: Das Haar gerechter Frauen – was gilt? Rawa sagte: Ist denn [das Haar] der Frevlerinnen verboten? „Du sollst sammeln … und verbrennen“ (Dtn 13,17) steht geschrieben – was nur noch des Sammelns und Verbrennens bedarf; ausgenommen ist dies, das des Abschneidens, Sammelns und Verbrennens bedarf.
בעי רב יוסף שיער נשים צדקניות מהו אמר רבא הא דרשעיות אסור (דברים יג, יז) תקבץ ושרפת כתיב מי שאינו מחוסר אלא קביצה ושריפה יצא זה שמחוסר תלישה וקביצה ושריפה
Vielmehr sagte Rawa: [Die Frage betrifft] eine Perücke. Wie ist der Fall? Ist sie an ihrem Körper befestigt, gleicht sie ihrem Körper. Nein, nötig ist [die Frage], wenn sie an einem Pflock hängt: Gleicht sie den Gütern der Gerechten, die in ihr sind, und geht verloren, oder gleicht sie, da [die Frau] mit ihr ein- und ausgeht, ihrer Kleidung? Es bleibt offen.
אלא אמר רבא בפיאה נכרית היכי דמי אי דמחובר בגופה כגופה דמיא לא צריכא דתלי בסיבטא כנכסי צדיקים שבתוכה דמי ואבד או דלמא כיון דעיילא ונפקא כלבושה דמי תיקו:
„Und all ihre Beute sollst du mitten auf ihrem Platz sammeln usw.“ Die Rabbanan lehrten: Hat sie keinen Platz, wird sie nicht zur verführten Stadt. Das sind die Worte Rabbi Jischmaels. Rabbi Akiwa sagt: Hat sie keinen Platz, so macht man ihr einen Platz. Worin streiten sie? Der eine Meister meint: „Ihr Platz“ bedeutet [einen,] der von Anfang an [da war]; und der andere Meister meint: „Ihr Platz“ bedeutet auch [einen,] der jetzt [angelegt wird].
ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה וכו': ת"ר אין לה רחוב אינה נעשית עיר הנדחת דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אין לה רחוב עושין לה רחוב במאי קמיפלגי מר סבר רחובה מעיקרא משמע ומר סבר רחובה השתא נמי משמע:
Original: Sanhedrin 112a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.