Und es heißt: „Mose und Aaron unter seinen Priestern und Samuel unter denen, die seinen Namen anrufen“ (Ps 99,6). Die Schrift hat drei Geringe der Welt drei Gewichtigen der Welt gleichgestellt,
ואומר (תהלים צט, ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם
um dir zu sagen: Jerubbaal in seiner Generation ist wie Mose in seiner Generation, Bedan in seiner Generation wie Aaron in seiner Generation, Jiftach in seiner Generation wie Samuel in seiner Generation. Das lehrt dich, dass selbst der Geringste der Geringen, wenn er zum Vorsteher über die Gemeinde bestellt wurde, wie der Mächtigste der Mächtigen ist.
לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים
Und es heißt: „Und du sollst zu den Priestern, den Leviten, kommen und zu dem Richter, der in jenen Tagen sein wird“ (Dtn 17,9). Kommt es dir denn in den Sinn, dass ein Mensch zu einem Richter geht, der nicht in seinen Tagen lebte? Du hast also nur zu dem Richter zu gehen, der in deinen Tagen ist. Und es heißt: „Sag nicht: Wie kommt es, dass die früheren Tage besser waren als diese?“ (Koh 7,10).
ואומר (דברים יז, ט) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו ואומר (קהלת ז, י) אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה:
„Er nahm seinen Stock und sein Geld in seine Hand.“ Die Rabbanan lehrten: Als er ihn sah, stand er von seinem Stuhl auf, küsste ihn auf seinen Kopf und sagte zu ihm: Friede über dich, mein Lehrer und mein Schüler – mein Lehrer, denn du hast mich öffentlich Tora gelehrt, und mein Schüler, denn ich verhänge über dich eine Verfügung, und du erfüllst sie wie ein Schüler. Heil der Generation, in der die Großen auf die Kleinen hören – umso mehr die Kleinen auf die Großen!
נטל מקלו ומעותיו בידו: תנו רבנן כיון שראה אותו עמד מכסאו ונשקו על ראשו אמר לו שלום עליך רבי ותלמידי רבי שלמדתני תורה ברבים ותלמידי שאני גוזר עליך גזירה ואתה מקיימה כתלמיד אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים קל וחומר קטנים לגדולים
Umso mehr? Das ist doch eine Pflicht! – Vielmehr: Weil die Großen auf die Kleinen hören, ziehen die Kleinen für sich selbst den Schluss vom Leichteren auf das Schwerere.
קל וחומר חיובא הוא אלא מתוך שהגדולים נשמעים לקטנים נושאין קטנים קל וחומר בעצמן:
MISCHNA: Sahen ihn das Gericht und ganz Israel, wurden die Zeugen verhört, und kam man nicht dazu, „Geheiligt“ zu sagen, bis es dunkel wurde, so ist [der Monat] eingeschaltet.
מתני׳ ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר
Sah ihn das Gericht allein, so sollen zwei aufstehen und vor ihnen bezeugen, und sie sagen: „Geheiligt, geheiligt!“ Sahen ihn drei, und sie sind das Gericht, so sollen die zwei aufstehen und [einige] von ihren Genossen zu dem einen hinzusetzen, und sie sollen vor ihnen bezeugen, und sie sagen: „Geheiligt, geheiligt!“, denn der Einzelne ist nicht durch sich selbst beglaubigt.
ראוהו ב"ד בלבד יעמדו שנים ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו השנים ויושיבו מחביריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש שאין היחיד נאמן על ידי עצמו:
GEMARA: Wozu muss er lehren: „Sahen ihn das Gericht und ganz Israel“? Es war nötig: Man könnte meinen, da ihn das Gericht und ganz Israel gesehen haben, ist es öffentlich bekannt geworden, und man soll ihn nicht einschalten; darum lässt er uns hören [dass doch].
גמ׳ למה לי למיתנא ראוהו בית דין וכל ישראל איצטריך סד"א הואיל וראוהו בית דין וכל ישראל איפרסמא לה ולא ליעברוה קמ"ל
Und da er lehrt: „Sahen ihn das Gericht und ganz Israel“, wozu brauche ich „wurden die Zeugen verhört“? So meint er: Oder wurden die Zeugen verhört und kam man nicht dazu, „Geheiligt“ zu sagen, bis es dunkel wurde, so ist er eingeschaltet.
וכיון דתנא ליה ראוהו ב"ד וכל ישראל נחקרו העדים למה לי ה"ק א"נ נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר
Es war nötig: Man könnte meinen, das Verhör der Zeugen sei wie der Beginn des Verfahrens und „Geheiligt, geheiligt“ wie der Abschluss des Verfahrens, und man solle in der Nacht heiligen, so wie es bei Geldsachen ist, denn wir haben gelernt: Geldsachen verhandelt man am Tag und schließt sie in der Nacht ab – so heilige man auch hier in der Nacht; darum lässt er uns hören [dass nicht].
איצטריך סד"א תיהוי חקירת עדים כתחילת דין ומקודש מקודש כגמר דין ולקדשי בליליא מידי דהוה אדיני ממונות דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה הכא נמי מקדשין בליליא קמ"ל
Sag doch, so ist es auch hier! – Der Vers sagt: „Denn eine Satzung für Israel ist es, ein Recht des Gottes Jakobs“ (Ps 81,5). Wann ist es eine Satzung? Beim Abschluss des Verfahrens, und der Allbarmherzige nennt es „Recht“: So wie das Recht am Tag [gesprochen wird], so auch hier am Tag.
ואימא הכי נמי אמר קרא (תהלים פא, ה) כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב אימת הוי חק בגמר דין וקא קרי ליה רחמנא משפט מה משפט ביום אף הכא נמי ביום:
„Sahen ihn drei, und sie sind das Gericht, so sollen die zwei aufstehen und von ihren Genossen zu dem einen hinzusetzen.“ Warum? Auch hier wollen wir sagen: Soll das Hören nicht mehr gelten als das Sehen! Und wenn du sagst, auch hier etwa wenn sie ihn in der Nacht gesehen haben – das ist doch dasselbe!
ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחביריהם אצל היחיד אמאי הכא נמי נימא לא תהא שמיעה גדולה מראייה וכי תימא ה"נ כגון שראוהו בלילה היינו הך
Der Schlusssatz war für ihn nötig: dass der Einzelne nicht durch sich selbst beglaubigt ist. Denn man könnte meinen: Da (wir gelernt haben:) Geldsachen von dreien [gerichtet werden], und wenn einer ein von der Öffentlichkeit anerkannter Fachmann ist, richtet er sogar allein – so heilige man auch hier allein; darum lässt er uns hören [dass nicht].
סיפא איצטריכא ליה דאין היחיד נאמן על ידי עצמו דסלקא דעתך אמינא הואיל (ותנן) דיני ממונות בשלשה ואם היה מומחה לרבים דן אפילו ביחיד הכא נמי ניקדשיה ביחידי קמ"ל
Sag doch, so ist es auch hier! – Es gibt in Israel keinen von der Öffentlichkeit anerkannteren Fachmann als Mose, unseren Lehrer, und doch sagte der Heilige, gelobt sei Er, zu ihm: [Erst] wenn Aaron mit dir ist, wie geschrieben steht: „Und der Ewige sprach zu Mose und zu Aaron im Land Ägypten: Dieser Monat sei euch“ (Ex 12,1–2).
ואימא הכא נמי אין לך מומחה לרבים בישראל יותר ממשה רבינו וקאמר ליה הקב"ה עד דאיכא אהרן בהדך דכתיב (שמות יב, א) ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם
Will sagen, dass ein Zeuge Richter werden kann? Wollen wir sagen, unsere Mischna ist nicht wie Rabbi Akiwa? Denn es wurde gelehrt: Ein Sanhedrin, das jemanden sah, der einen Menschen tötete –
למימרא דעד נעשה דיין לימא מתני' דלא כר"ע דתניא סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש
Original: Rosh Hashanah 25b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.