Nein, so sagt er: sowohl ein Knochen, an dem außen eine Olivengröße Fleisch ist, als auch ein Knochen, an dem außen keine Olivengröße Fleisch ist, aber innen an der Stelle des Zerbrechens eine Olivengröße Fleisch.
לא הכי קאמר אחד עצם שיש עליו כזית בשר מבחוץ ואחד עצם שאין עליו כזית בשר מבחוץ ויש עליו כזית בשר מבפנים במקום שבירה
Es wurde doch gelehrt: „Und keinen Knochen sollt ihr an ihm zerbrechen“ – sowohl ein Knochen, in dem Mark ist, als auch ein Knochen, in dem kein Mark ist. Und wie erfülle ich: „Und sie sollen das Fleisch in dieser Nacht essen“ (Ex 12,8)? Mit dem Fleisch, das auf dem Knochen ist.
והתניא (שמות יב, מו) ועצם לא תשברו בו אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח ומה אני מקיים (שמות יב, ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה בבשר שעל גבי העצם
Oder ist es vielleicht nur das Fleisch im Inneren des Knochens, und wie erfülle ich: „Und keinen Knochen sollt ihr an ihm zerbrechen“? An einem Knochen, in dem kein Mark ist; an einem Knochen aber, in dem Mark ist, zerbricht man ihn und isst. Und wundere dich nicht, denn das Gebot kommt und verdrängt das Verbot.
או אינו אלא בבשר שבתוך העצם ומה אני מקיים ועצם לא תשברו בו בעצם שאין בו מוח אבל בעצם שיש בו מוח שובר ואוכל ואל תתמה שהרי יבא עשה וידחה ל"ת
Wenn es heißt: „Und keinen Knochen sollen sie an ihm zerbrechen“ (Num 9,12) beim zweiten Pessach – die Schrift hätte es nicht zu sagen brauchen, denn es wurde schon gesagt: „Nach allen Satzungen des Pessachopfers sollen sie es bereiten“ (Num 9,12) –, so sage: sowohl ein Knochen, in dem Mark ist, als auch ein Knochen, in dem kein Mark ist.
כשהוא אומר (במדבר ט, יב) ועצם לא ישברו בו בפסח שני שאין ת"ל שהרי כבר נאמר (במדבר ט, יב) ככל חקת הפסח יעשו אותו הוי אומר אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח
Man wandte ein: Ein Glied, das teilweise hinausgekommen ist – man schneidet bis dahin, wo man den Knochen erreicht, schält ab, bis man das Gelenk erreicht, und trennt ab.
מיתיבי אבר שיצא מקצתו חותך עד מקום שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך
Und wenn du sagst, bei einem Glied, an dem an dieser Stelle keine Olivengröße Fleisch ist, an einer anderen Stelle aber schon, gilt [das Verbot des] Knochenzerbrechens nicht – wozu muss er abschälen, bis er das Gelenk erreicht, und abtrennen? Man soll doch ein wenig daran abschälen und es zerbrechen!
ואי אמרת אבר שאין עליו כזית בשר במקום זה ויש במקום אחר אין בו משום שבירת העצם למה לי דקולף עד שמגיע לפרק וחותך נקלוף ביה פורתא ונתבריה
Wir haben dort gelernt: Das Piggul und das Übriggebliebene (und das Unreine) machen die Hände unrein. Raw Huna und Raw Chisda – einer sagte: wegen der verdächtigen Priester; und einer sagte: wegen der trägen Priester.
תנן התם הפיגול והנותר (והטמא) מטמאין את הידים רב הונא ורב חסדא חד אמר מפני חשדי כהונה וחד אמר מפני עצלי כהונה
Der eine Meister lehrte es vom Piggul, und der andere Meister lehrte es vom Übriggebliebenen. Wer es vom Piggul lehrte – wegen der verdächtigen Priester; und wer es vom Übriggebliebenen lehrte – wegen der trägen Priester.
מר מתני אפיגול ומר מתני אנותר מאן דמתני אפיגול משום חשדי כהונה ומאן דמתני אנותר משום עצלי כהונה
Der eine Meister lehrte: [in] Olivengröße; und der andere Meister lehrte: [in] Eigröße. Wer Olivengröße lehrte – wie bei seinem Verbot; und wer Eigröße lehrte – wie bei seiner Unreinheit.
Sie fragten: Haben die Rabbanan beim Hinausgekommenen Unreinheit verordnet oder nicht? Sagen wir: Beim Übriggebliebenen haben sie Unreinheit verordnet, weil man darin träge werden könnte; das Hinausgekommene aber bringt man nicht mit eigenen Händen hinaus, und da man es nicht mit eigenen Händen hinausbringt, haben die Rabbanan dafür keine Unreinheit verordnet? Oder vielleicht macht es keinen Unterschied?
איבעיא להו יוצא גזרו רבנן טומאה או לא מי אמרינן נותר דגזרו טומאה דאתי לאיעצולי ביה אבל יוצא אפוקי בידים לא מפקי ליה בידים לא גזרו ביה רבנן טומאה או דילמא לא שנא
Komm und höre: Ein Glied, das teilweise hinausgekommen ist – man schneidet, bis man den Knochen erreicht, schält ab, bis man das Gelenk erreicht, und trennt ab. Und wenn du sagst, die Rabbanan haben dafür Unreinheit verordnet – was nützt es, wenn er es abschneidet? Es macht ihn [den Rest] doch unrein!
ת"ש אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך וא"א גזרו ביה רבנן טומאה כי חתיך ליה מאי הוי הא קמטמא ליה
Aber nach Rabina, der sagt, Verbindungen von Speisen gelten nicht als Verbindung und sind wie Getrennte zu betrachten – was gibt es da zu sagen? Sie berühren sich doch gegenseitig und verunreinigen! Vielmehr: Nach dem, der Olivengröße lehrt, wenn darin keine Olivengröße ist; und nach dem, der Eigröße lehrt, wenn darin keine Eigröße ist.
ולרבינא דאמר חיבורי אוכלין לאו חיבור הוא וכמאן דמפרתי דמי מאי איכא למימר הא קנגע בהדדי וקא מטמא אלא למאן דמתני כזית דלית ביה כזית ומאן דמתני כביצה דלית ביה כביצה
Komm und höre: Wer Fleisch vom Pessachopfer von einer Gruppe zu einer anderen hinausträgt, ist, obwohl er ein Verbot übertritt, [das Fleisch] rein. Heißt das nicht: rein, aber verboten, da das von Gruppe zu Gruppe Hinausgekommene wie außerhalb seiner Umfriedung Hinausgekommenes ist und untauglich wird, und dennoch lehrt er „rein“ – also haben die Rabbanan keine Unreinheit verordnet!
ת"ש המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה אע"פ שהוא בלא תעשה טהור מאי לאו טהור ואסור דיוצא מחבורה לחבורה כיוצא חוץ למחיצתו דמי ומפסיל ואפי' הכי קתני טהור אלמא לא גזרו רבנן טומאה
Nein: rein und erlaubt, denn das von Gruppe zu Gruppe Hinausgekommene ist nicht wie außerhalb seiner Umfriedung Hinausgekommenes und wird nicht untauglich.
לא טהור ומותר דיוצא מחבורה לחבורה לאו כיוצא חוץ למחיצתו דמי ולא מפסיל
Er lehrt doch aber im Schlussteil: Wer es isst, übertritt ein Verbot! Recht ist es nach dem, der Eigröße sagt: wenn darin eine Olivengröße und keine Eigröße ist; aber nach dem, der Olivengröße sagt, was gibt es da zu sagen?
והא קא תני סיפא האוכלו הרי זה בל"ת בשלמא למאן דאמר כביצה דאית ביה כזית ולית ביה כביצה אלא למאן דאמר כזית מאי איכא למימר
Vielmehr: Beim Hinausgekommenen vom Pessachopfer fragen wir nicht, [denn klar ist,] dass die Rabbanan keine Unreinheit verordnet haben. Was ist der Grund? Die Mitglieder einer Gruppe sind eifrig und hüten sich sorgfältig davor. Wir fragen vielmehr beim Hinausgekommenen von [anderen] Opfern: Wie ist es? Es bleibt unentschieden.
אלא ביוצא בפסח לא מיבעיא לן דלא גזרו רבנן טומאה מאי טעמא בני חבורה זריזין הן ומזהר זהירי ביה אלא כי קמיבעיא לן ביוצא בקדשים מאי תיקו
Original: Pesachim 85a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.