wenn man sie in Haufen gefunden hat und einige davon ausgehöhlt sind. Knochen von [anderen] Opfern, bei denen [das Verbot des] Knochenzerbrechens nicht gilt – alle hat er ausgehöhlt und [das Mark] gegessen, und sie erfordern kein Verbrennen;
שמצאן צבורין צבורין ומהן חלוצין עצמות קדשים דאין בהן משום שבירת העצם לכולהו הוה חליץ להו ואכיל להו ולא בעי שריפה
Knochen des Pessachopfers, bei denen [das Verbot des] Knochenzerbrechens gilt – vielleicht hat er diese ausgehöhlt und jene nicht ausgehöhlt, und sie erfordern das Verbrennen.
עצמות הפסח דיש בהן משום שבירת העצם דילמא הני דחלצינהו ולהנך לא חלצינהו ובעי שריפה
Wir haben gelernt: Die Knochen, die Sehnen und das Übriggebliebene werden am Sechzehnten verbrannt. Wie sind diese Sehnen beschaffen? Wollte man sagen, Fleischsehnen – soll man sie doch essen; und wenn sie übrig geblieben sind, ist das ja Übriggebliebenes! Vielmehr ist es selbstverständlich: Halssehnen.
תנן העצמות והגידים והנותר ישרפו בט"ז הני גידין היכי דמי אילימא גידי בשר ניכלינהו ואי דאיתותר היינו נותר אלא פשיטא גידי צואר
Recht ist es, wenn du sagst, sie sind Fleisch; darum erfordern sie das Verbrennen. Wenn du aber sagst, sie sind kein Fleisch – wozu brauchen sie das Verbrennen? Raw Chisda sagte: Es ist nur für die Hüftsehne nötig, und zwar nach Rabbi Jehuda.
א"א בשלמא בשר נינהו אמטו להכי בעי שריפה אלא אי אמרת לאו בשר נינהו למה להו שריפה א"ר חסדא לא נצרכא אלא לגיד הנשה ואליבא דרבי יהודה
Willst du daraus entscheiden, dass Rabbi Jehuda im Zweifel ist? Denn wäre es für ihn entschieden, so soll man die erlaubte essen und die verbotene wegwerfen – wozu braucht er das Verbrennen?
ואלא תפשוט דספוקי מספקא ליה לר' יהודה דאי מיפשיט פשיטא ליה ההיא דהיתירא ניכליה ודאיסורא נישדייה למה ליה שריפה
Raw Aschi sagte: Es ist nur für das Fett der Hüftsehne nötig, denn es wurde gelehrt: Ihr Fett ist erlaubt, doch Israel ist heilig und behandelt es als verboten.
רב אשי אמר לא נצרכא אלא לשמנו דגיד הנשה דתניא שמנו מותר וישראל קדושים הם ונוהגין בו איסור
Rabina sagte: Bei der äußeren, und zwar nach dem, was Raw Jehuda im Namen Schmuels sagte, denn Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Es sind zwei Sehnen: Die innere, die am Knochen anliegt, ist verboten, und man ist für sie [strafbar] schuldig; die äußere, die am Fleisch anliegt, ist verboten, aber man ist für sie nicht schuldig.
רבינא אמר בחיצון וכדר"י אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל ב' גידין הן פנימי הסמוך לעצם אסור וחייבין עליו חיצון הסמוך לבשר אסור ואין חייבין עליו:
Chiskija sagte, und so lehrte man in der Schule Chiskijas: Der Vers sagt: „Ihr sollt nichts davon bis zum Morgen übrig lassen, und was davon bis zum Morgen übrig bleibt, sollt ihr im Feuer verbrennen“ (Ex 12,10). Die Schrift hätte „bis zum Morgen“ nicht zu sagen brauchen; was lehrt die Schrift mit „bis zum Morgen“? Um ihm einen zweiten Morgen für seine Verbrennung zu geben.
אמר חזקיה וכן תני דבי חזקיה אמר קרא (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בוקר והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו שאין ת"ל עד בקר מה ת"ל עד בקר ליתן לו בקר שני לשריפתו
Abaje sagte: Der Vers sagt: „das Brandopfer des Schabbats an seinem Schabbat“ (Num 28,10) – nicht aber das Brandopfer eines Werktags am Schabbat, und nicht das Brandopfer eines Werktags am Feiertag.
אביי אמר אמר קרא (במדבר כח, י) עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביום טוב
Rawa sagte: Der Vers sagt: „das allein darf für euch zubereitet werden“ (Ex 12,16) – „das“, nicht aber seine Vorbereitungen; „allein“,
רבא אמר אמר קרא (שמות יב, טז) הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשיריו לבדו
Original: Pesachim 83b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.