[Das Genickabkneifen] widerspricht dem Genickabkneifen, [das Verbrennen] widerspricht dem Verbrennen!
קשיא מליקה אמליקה קשיא הקטרה אהקטרה
Pessachim 64a פסחים
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und nach deiner Auffassung sollte sie dir in sich selbst schwierig sein, denn sie lehrt: Man sagte es nur vom Pessachopfer allein, und dann lehrt sie: Sowohl der Schlachtende als auch der Sprengende als auch der Genickabkneifende als auch der Spritzende!
ולטעמיך תיקשי לך היא גופא דקתני לא אמרו אלא בפסח בלבד והדר תני אחד השוחט ואחד הזורק ואחד המולק ואחד המזה
Vielmehr: Dies wie jenes ist [die Ansicht des] Rabbi Schimon. Genickabkneifen gegen Genickabkneifen ist nicht schwierig: Hier [spricht er] vom Vierzehnten, dort vom Halbfeiertag; und dies wie jenes ist [die Ansicht des] Rabbi Schimon.
אלא הא והא ר"ש מליקה אמליקה לא קשיא כאן בארבעה עשר כאן בחולו של מועד ואידי ואידי ר"ש היא
Verbrennen gegen Verbrennen ist ebenfalls nicht schwierig: Es ist [ein Streit von] Tannaim, denn es gibt einen, der das Verbrennen dem Schlachten gleichstellt, und es gibt einen, der es nicht gleichstellt.
הקטרה אהקטרה נמי לא קשיא תנאי היא דאיכא דמקיש הקטרה לשחיטה ואיכא מאן דלא מקיש:
Rabbi Jehuda sagt: Auch [beim] Tamid-Opfer usw. Was ist der Grund des Rabbi Jehuda? Er kann dir sagen: „Mein Schlachtopfer“ (Ex 23,18) – das Schlachtopfer, das Mir eigens zugeordnet ist; und welches ist das? Das Tamid-Opfer.
רבי יהודה אומר אף התמיד וכו': מאי טעמא דרבי יהודה אמר לך (שמות כג, יח) זבחי זבח המיוחד לי ומאי ניהו תמיד:
Rabbi Schimon sagt: [Beim] Pessachopfer am Vierzehnten usw. Was ist der Grund des Rabbi Schimon? Denn es steht geschrieben: „zewachi“ – lies es zweimal: „Schlachtopfer“ [und] „Meine Schlachtopfer“.
ר"ש אומר הפסח בארבעה עשר וכו': מ"ט דר"ש דכתיב זבחי זבחי תרי זמני קרי ביה זבח זבחיי
Zu welcher Halacha hat der Allbarmherzige sie voneinander getrennt und nicht „Meine Schlachtopfer“ geschrieben? Um zu sagen: Zu einer Zeit, da es das [Pessach-]Schlachtopfer gibt, ist man wegen Meiner [übrigen] Schlachtopfer nicht schuldig; zu einer Zeit, da es das [Pessach-]Schlachtopfer nicht gibt, ist man wegen Meiner Schlachtopfer schuldig.
למאי הלכתא פלגינהו רחמנא מהדדי ולא כתב זבחיי למימר בזמן דאיכא זבח לא מחייב אזבחיי בזמן דליכא זבח מחייב אזבחיי:
Und am Halbfeiertag ist man auf seinen Namen frei usw. Der Grund ist: nicht auf seinen Namen; aber ohne [Angabe] ist man frei.
ובמועד לשמו פטור וכו': טעמא דשלא לשמו הא סתמא פטור
Warum? Ein Pessachopfer an den übrigen Tagen des Jahres ist [doch] ein Friedensopfer! Schließe daraus: Ein Pessachopfer an den übrigen Tagen des Jahres erfordert eine Entwurzelung [seiner Bestimmung]!
אמאי פסח בשאר ימות השנה שלמים הוי שמעת מינה פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה
Rabbi Chija bar Gamda sagte: Es wurde aus dem Mund der Gruppe geworfen, und sie sagten: Etwa wenn die Eigentümer durch einen Toten unrein waren und auf das Zweite Pessach verschoben wurden, sodass es ohne [Angabe] auf den Namen des Pessachopfers steht.
אמר ר' חייא בר גמדא נזרקה מפי חבורה ואמרו כגון שהיו בעלים טמאי מת ונדחין לפסח שני דסתמיה לשום פסח קאי:
MISCHNA: Das Pessachopfer wird in drei Abteilungen geschlachtet, denn es heißt: „Und es soll es die ganze Versammlung der Gemeinde Israels schlachten“ (Ex 12,6) – Versammlung, Gemeinde und Israel. Die erste Abteilung trat ein; war der Tempelhof voll, schloss man die Türen des Tempelhofs. Man blies [einen Ton], man blies einen Schmetterton, und man blies [einen Ton].
מתני׳ הפסח נשחט בשלש כתות שנאמר (שמות יב, ו) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל קהל ועדה וישראל נכנסה כת הראשונה נתמלאה העזרה נעלו דלתות העזרה תקעו הריעו ותקעו
Die Kohanim standen in Reihen, und in ihren Händen waren Schalen aus Silber und Schalen aus Gold; eine Reihe ganz aus Silber – Silber, und eine Reihe ganz aus Gold – Gold; sie waren nicht gemischt. Und die Schalen hatten keine Böden, damit man sie nicht abstelle und das Blut gerinne.
הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב שורה שכולה כסף כסף ושורה שכולה זהב זהב לא היו מעורבין ולא היו לבזיכין שוליים שמא יניחום ויקרש הדם
Ein Israelit schlachtete, und der Kohen fing [das Blut] auf; er gab es seinem Gefährten, und sein Gefährte seinem Gefährten, und er nahm die volle entgegen und gab die leere zurück. Der Kohen, der dem Altar am nächsten war, sprengte es mit einer einzigen Sprengung gegenüber dem Sockel.
שחט ישראל וקבל הכהן נותנו לחבירו וחבירו לחבירו ומקבל את המלא ומחזיר את הריקן כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד
Die erste Abteilung ging hinaus, und die zweite Abteilung trat ein; die zweite ging hinaus, die dritte trat ein. Wie das Verfahren bei der ersten, so war das Verfahren bei der zweiten und der dritten. Sie lasen das Hallel; waren sie fertig, wiederholten sie es, und hatten sie es wiederholt, lasen sie es zum dritten Mal – obwohl sie es in ihren Tagen nie zum dritten Mal lasen. Rabbi Jehuda sagt: In ihren Tagen gelangte die dritte Abteilung nie bis „Ich liebe, dass der Ewige hört“ (Ps 116,1), weil ihre Leute wenige waren.
יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה. יצתה שניה נכנסה שלישית כמעשה הראשונה כך מעשה השניה והשלישית קראו את ההלל אם גמרו שנו ואם שנו שלשו אע"פ שלא שלשו מימיהם ר' יהודה אומר מימיהם של כת שלישית לא הגיעו לאהבתי כי ישמע ה' מפני שעמה מועטין
Wie sein Verfahren am Werktag, so war sein Verfahren am Schabbat, nur dass die Kohanim den Tempelhof abspülten, ohne den Willen der Weisen. Rabbi Jehuda sagt: Einen Becher füllte man mit dem Blut der Vermischung und sprengte es mit einer einzigen Sprengung auf den Altar; und die Weisen stimmten ihm nicht zu.
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא ברצון חכמים ר' יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובת זרקו זריקה אחת על גבי המזבח ולא הודו לו חכמים
Wie hängte man auf und häutete ab? Eiserne Haken waren an den Wänden und an den Säulen befestigt, an denen man aufhängte und abhäutete. Jeder, der keinen Platz zum Aufhängen und Abhäuten hatte – dort waren dünne und glatte Stäbe; er legte [einen] auf seine Schulter und auf die Schulter seines Gefährten, hängte auf und häutete ab. Rabbi Elieser sagt: [Wenn] der Vierzehnte
כיצד תולין ומפשיטין אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים ובעמודים שבהן תולין ומפשיטין כל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט מקלות דקים וחלקים היו שם מניח על כתפו ועל כתף חבירו ותולה ומפשיט ר"א אומר י"ד
Original: Pesachim 64a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.