Vielmehr [ist es] eine Erschwerung; so auch hier eine Erschwerung.
אלא מעלה הכא נמי מעלה
Pessachim 35a פסחים
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Schimi bar Aschi sagte: Auch wir haben es gelernt: Hat er untergetaucht und ist heraufgestiegen, darf er Zweiten Zehnt essen; ist seine Sonne untergegangen, darf er Hebe essen. Hebe ja, Geheiligtes nicht. Warum? Er ist doch rein! Vielmehr [ist es] eine Erschwerung; so auch hier eine Erschwerung.
אמר רב שימי בר אשי אף אנן נמי תנינא טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה בתרומה אין בקדשים לא אמאי טהור הוא אלא מעלה ה"נ מעלה
Raw Aschi sagte: Auch wir haben es gelernt: „Und das Fleisch“ (Lev 7,19) – um das Holz und den Weihrauch einzuschließen. Sind Holz und Weihrauch denn fähig, unrein zu werden? Vielmehr [ist es] eine Erschwerung; so auch hier eine Erschwerung.
אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא (ויקרא ז, יט) והבשר לרבות את העצים ולבונה עצים ולבונה בני איטמויי נינהו אלא מעלה הכא נמי מעלה:
MISCHNA: Dies sind die Dinge, mit denen man seine Pflicht an Pessach erfüllt: mit Weizen, mit Gerste, mit Dinkel, mit Roggen und mit Hafer. Und man erfüllt sie mit Demai, mit Erstem Zehnt, dessen Hebe abgenommen wurde, mit Zweitem Zehnt und Geheiligtem, die ausgelöst wurden, und die Kohanim mit Teighebe und mit Hebe.
מתני׳ אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל ויוצאין בדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו והכהנים בחלה ובתרומה
Aber nicht mit Unverzehntetem, nicht mit Erstem Zehnt, dessen Hebe nicht abgenommen wurde, und nicht mit Zweitem Zehnt und Geheiligtem, die nicht ausgelöst wurden. Die Kuchen des Dankopfers und die Fladen des Nasiräers – hat man sie für sich selbst gemacht, erfüllt man damit [die Pflicht] nicht; hat man sie gemacht, um sie auf dem Markt zu verkaufen, erfüllt man damit [die Pflicht].
אבל לא בטבל ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו חלות התודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו אין יוצא בהן עשאן למכור בשוק יוצאין בהן:
GEMARA: Es wurde gelehrt: Dinkel ist eine Art Weizen; Hafer und Roggen sind eine Art Gerste. Kussmin ist Gulba, Schifon ist Dischra, Schibbolet Schual ist Schibbole Tala. Diese ja, Reis und Hirse nicht.
גמ׳ תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא הני אין אורז ודוחן לא
Woher [kommen] diese Worte? Rabbi Schimon ben Lakisch sagte, und so lehrte man in der Schule Rabbi Jischmaels, und so lehrte man in der Schule Rabbi Eliesers ben Jaakow: Die Schrift sagt: „Du sollst nichts Gesäuertes dazu essen; sieben Tage sollst du Mazzot dazu essen“ (Dtn 16,3) – mit Dingen, die zur Säuerung kommen, erfüllt man seine Pflicht der Mazza; ausgeschlossen sind diese, die nicht zur Säuerung, sondern zur Fäulnis kommen.
מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא (דברים טז, ג) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון
Unsere Mischna ist nicht wie Rabbi Jochanan ben Nuri, der sagt: Reis ist eine Getreideart, und für seine Säuerung verschuldet man Ausrottung. Denn es wird gelehrt: Rabbi Jochanan ben Nuri verbietet Reis und Hirse, weil sie der Säuerung nahe sind.
מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ
Man fragte: „Weil sie der Säuerung nahe sind“ – dass sie schnell säuern? Oder vielleicht: Sie sind der Säuerung nahe, sind aber kein vollständiges Gesäuertes?
איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי
Komm und höre, denn es wird gelehrt: Rabbi Jochanan ben Nuri sagte: Reis ist eine Getreideart, und für seine Säuerung verschuldet man Ausrottung, und man erfüllt damit seine Pflicht an Pessach.
תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח
Und ebenso pflegte Rabbi Jochanan ben Nuri zu sagen: Karmit ist zur Teighebe verpflichtet. Was ist Karmit? Abaje sagte: Schizanita. Was ist Schizanita? Raw Papa sagte: Die Schizanita, die man zwischen den Anemonen findet.
וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר קרמית חייבת בחלה מאי קרמית אמר אביי שיצניתא מאי שיצניתא אמר רב פפא שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא
Rabba bar bar Chana sagte im Namen Resch Lakischs: Für die Säuerung eines Teiges, der mit Wein, Öl und Honig geknetet wurde, verschuldet man keine Ausrottung. Raw Papa und Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, saßen vor Raw Idi bar Awin, und Raw Idi bar Awin saß da und schlummerte. Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, sagte zu Raw Papa: Was ist der Grund Resch Lakischs?
אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש אין חייבין על חימוצה כרת יתיב רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע קמיה דרב אידי בר אבין ויתיב רב אידי בר אבין וקא מנמנם א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא מאי טעמא דריש לקיש
Er sagte zu ihm: Denn die Schrift sagt: „Du sollst nichts Gesäuertes dazu essen“ [usw.] – für die Säuerung von Dingen, mit denen man seine Pflicht der Mazza erfüllt, verschuldet man Ausrottung; und mit diesem, da man damit seine Pflicht nicht erfüllt, weil es eine reiche Mazza ist, verschuldet man für seine Säuerung keine Ausrottung.
א"ל דאמר קרא לא תאכל עליו חמץ [וגו'] דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו במצה חייבין על חימוצו כרת והא הואיל ואין אדם יוצא בה ידי חובתו דהויא ליה מצה עשירה אין חייבין על חימוצה כרת
Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, wandte gegen Raw Papa ein: Hat man es aufgelöst und geschlürft – ist es Gesäuertes, wird man mit Ausrottung bestraft; ist es Mazza, erfüllt man damit seine Pflicht an Pessach nicht. Hier also erfüllt man damit die Pflicht der Mazza nicht, und doch verschuldet man für seine Säuerung Ausrottung!
איתיביה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא המחהו וגמעו אם חמץ הוא ענוש כרת ואם מצה הוא אין אדם יוצא ידי חובתו בפסח והא הכא דאין אדם יוצא ידי חובתו במצה וחייבין על חימוצו כרת
Raw Idi bar Awin wachte auf [und] sagte zu ihnen: Kinder! Das ist der Grund Resch Lakischs: weil es Fruchtsäfte sind,
איתער בהו רב אידי בר אבין אמר להו דרדקי היינו טעמא דריש לקיש משום דהוו להו מי פירות
Original: Pesachim 35a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.