Daraus, dass es heißt: „und in der Nacht ist er wie ein Dieb“, [ergibt sich:] „Or“ ist der Tag! – Dort ist es so gemeint: Ist dir die Sache klar wie das Licht, dass er auf Leben aus ist, so ist er ein Mörder, und man darf [das Opfer] auf Kosten seines [des Täters] Lebens retten; ist dir die Sache aber zweifelhaft wie die Nacht, so sei er in deinen Augen wie ein Dieb, und man darf [das Opfer] nicht auf Kosten seines Lebens retten.
הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב אלמא אור יממא הוא התם הכי קאמר אי פשיטא לך מילתא כנהורא דאנפשות קאתי רוצח הוא וניתן להצילו בנפשו ואי מספקא לך מילתא כליליא יהי בעיניך כגנב ולא ניתן להצילו בנפשו
Man wandte ein: „Finster seien die Sterne seiner Dämmerung; er hoffe auf Licht, und es komme nicht, und er sehe nicht die Wimpern des Morgenrots“ (Ijob 3,9). Daraus, dass es heißt: „er hoffe auf Licht, und es komme nicht“, [ergibt sich:] „Or“ ist der Tag! – Dort verflucht Ijob sein Schicksal [wörtlich: sein Gestirn]; er sagte: Möge es [Gottes] Wille sein, dass dieser Mann auf das Licht hoffe und es nicht finde.
מיתיבי (איוב ג, ט) יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר מדקאמר יקו לאור ואין אלמא אור יממא הוא התם מילט הוא דקא לייט ליה איוב למזליה אמר יהא רעוא דליצפיה הך גברא לנהורא ולא לישכחיה
Man wandte ein: „Und ich sprach: Gewiss wird Finsternis mich umhüllen, doch die Nacht ist Licht um mich“ (Ps 139,11). Demnach ist „Or“ der Tag! – Dort meint David Folgendes: Ich dachte, gewiss wird Finsternis mich umhüllen in der kommenden Welt, die dem Tag gleicht; jetzt aber ist [selbst] diese Welt, die der Nacht gleicht, Licht um mich.
מיתיבי (תהלים קלט, יא) ואומר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני אלמא אור יממא הוא התם הכי קאמר דוד אני אמרתי אך חשך ישופני לעוה"ב שהוא דומה ליום עכשיו העולם הזה שהוא דומה ללילה אור בעדני
Man wandte ein: Rabbi Jehuda sagt: Man durchsucht am „Or“ (des) Vierzehnten und am Vierzehnten morgens und zur Zeit der Beseitigung. Daraus, dass Rabbi Jehuda sagt: Man durchsucht am „Or“ des Vierzehnten und am Vierzehnten morgens, [ergibt sich:] „Or“ ist der Abend. Schließe daraus!
מיתיבי ר' יהודה אומר בודקין אור (לארבעה) עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הביעור מדקאמר רבי יהודה בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית אלמא אור אורתא הוא ש"מ
Man wandte ein: Von wann an ist am Vierzehnten die Verrichtung von Arbeit verboten? Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Von der Stunde des „Or“ an; Rabbi Jehuda sagt: Vom Aufgang der Sonne an.
מיתיבי מאימתי ארבעה עשר אסור בעשיית מלאכה ר' אליעזר בן יעקב אומר משעת האור רבי יהודה אומר משעת הנץ החמה
Rabbi Elieser ben Jaakow sagte zu Rabbi Jehuda: Wo finden wir denn einen Tag, an dem die Verrichtung von Arbeit teilweise verboten und teilweise erlaubt ist? Er sagte zu ihm: Er selbst [dieser Tag] möge es beweisen: Teilweise ist an ihm das Essen von Gesäuertem erlaubt und teilweise ist das Essen von Gesäuertem verboten.
אמר ליה ר"א בן יעקב לרבי יהודה וכי היכן מצינו יום שמקצתו אסור בעשיית מלאכה ומקצתו מותר בעשיית מלאכה אמר ליה הוא עצמו יוכיח שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ
Daraus, dass Rabbi Jehuda sagt: vom Aufgang der Sonne an, [ergibt sich:] Das „Or“, von dem Rabbi Elieser ben Jaakow spricht, ist der Abend! – Nein, was bedeutet [hier] „Or“? Die Morgenröte.
מדקאמר רבי יהודה משעת הנץ החמה אלמא אור דקאמר ר"א בן יעקב אורתא הוא לא מאי אור עמוד השחר
Wenn dem so ist – was er zu ihm sagt: Wo finden wir einen Tag, an dem die Verrichtung von Arbeit teilweise erlaubt und teilweise verboten ist –, das könnte er doch sich selbst sagen: Da ist doch die Nacht, die Rabbi Elieser ben Jaakow erlaubt!
אי הכי דקאמר ליה היכן מצינו יום שמקצתו מותר בעשיית מלאכה ומקצתו אסור בעשיית מלאכה נימא איהו לנפשיה הא איכא לילה דקא שרי ר"א בן יעקב
So meint er es: Nach meiner Ansicht ist es gut, denn ich finde, dass die Rabbanan zwischen Tag und Nacht unterscheiden; (denn wir haben gelernt:) Beim öffentlichen Fasten: Bis wann darf man essen und trinken? Bis die Morgenröte aufsteigt – so die Worte des Rabbi Elieser ben Jaakow; Rabbi Schimon sagt: Bis zum Hahnenschrei. Doch nach deiner Ansicht: Wo finden wir, dass die Rabbanan den Tag selbst teilen?
ה"ק בשלמא לדידי אשכחנא דקא פלגי רבנן בין יממא לליליא (דתנן) גבי תענית צבור עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי ר' אליעזר בן יעקב ר' שמעון אומר עד קרות הגבר אלא לדידך היכא אשכחנא יממא גופיה דפלגי ביה רבנן
Er sagte zu ihm: Er selbst möge es beweisen: Teilweise ist das Essen von Gesäuertem erlaubt und teilweise ist das Essen von Gesäuertem verboten. – Treffend hat Rabbi Jehuda dem Rabbi Elieser geantwortet! – So meint es Rabbi Elieser zu ihm: Ich spreche zu dir von [einem Arbeitsverbot], das rabbinisch ist, und du sprichst zu mir von Gesäuertem, [dessen Verbot] aus der Tora ist, wo der Allbarmherzige bis hierher verboten und bis hierher erlaubt hat.
אמר ליה הוא עצמו יוכיח שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ שפיר קאמר ליה ר' יהודה לר"א הכי קאמר ליה רבי אליעזר אמינא לך אנא מלאכה דרבנן ואת אמרת לי חמץ דאורייתא דעד הכא אסר רחמנא ועד הכא שרא רחמנא
Man wandte ein: Man entzündet Signalfeuer nur für den Neumond, der zu seiner Zeit gesehen wurde, um ihn zu heiligen. Und wann entzündet man die Signalfeuer? Am „Or“ seines Zusatztages. Demnach ist „Or“ der Abend. Schließe daraus!
מיתיבי אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו ואימתי משיאין משואות לאור עבורו אלמא אור אורתא הוא ש"מ
Man wandte ein: Wenn [ein Kohen] die ganze Nacht dastand und auf dem Altar opferte, so muss er bei ihrem „Ora“ [Tagesanbruch] Hände und Füße heiligen [waschen] – so die Worte Rabbis. – „Ora“ ist etwas anderes.
מיתיבי היה עומד כל הלילה ומקריב על המזבח לאורה טעון קידוש ידים ורגלים דברי רבי אורה שאני:
Original: Pesachim 2b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.